בלי להתמצא בצדדים הכלכליים והעסקיים של תעשיית הגז הטבעי במעמקי הים, הרי לפחות מן הצד המדיני, גילוי שדה הגז הגדול של מצרים בשדה סמוך לשדות של ישראל, יש בו דווקא פוטנציאל חשוב של שיתוף פעולה בין ישראל למצרים ביצוא הגז, ורוח הנכאים שנשמעה בישראל בעקבות הגילוי המצרי – אין לה מקום—הכל בתנאי כמובן שכל המכשלות המוזרות המעכבות אישור מתווה הגז יוסרו, ובהקדם.
כרגע, האופציה העיקרית של ישראל למכור את הגז שיופק מלווייתן הוא לתורכיה, אבל תורכיה של ארדוואן הוא יריב של ישראל, ואוייב של מצרים.
קשירת קשר אסטרטגי עם מדינת אחים מוסלמים כמו תורכיה היא בעייתית ועלולה לבוא על חשבון שתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, וכן על חשבון בעלות בריתה החדשות של ישראל: קפריסין ויוון. אלה שתי מדינות אורתודוקסיות הזוכות לתמיכתה של רוסיה האורתודוכסית, שאף היא שרויה עם תורכיה ביחסים בעייתיים. לעומת זאת יחסיה של מצרים עם רוסיה משתפרים מאוד.
מכאן, יש לבדוק ביתר תשומת לב שותפות אסטרטגית עם מצרים, יוון וקפריסין בעניין יצוא הגז. הדבר יקל גם על מכירת גז ישראלי למצרים, שהרי לא ברור על כמה יספיקו מאגרי הגז שלה גם לתצרוכת עצמית וגם ליצוא, והדבר יסיר את בעיית "הנורמליזציה" עם ישראל המפריעה כיום בעסקאות מכירת גז למדינות ערביות, כמו ירדן.
אם אכן, הדברים שנראים מתאימים מן הצד המדיני יש להם גם ממשות כלכלית, הרי ששיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי עם מצרים יש בו פוטנציאל מרחיק לכת בהרבה מעסקאות גז—שגם הן לעצמן כמובן חשובות מאוד.
