זכה דורי גולד, המנכ"ל החדש של משרד החוץ, לחנוך ב- 9.9 את בניין שגרירות ישראל בקהיר בפעם השלישית. בפעם הראשונה היה זה יוסי הדס, הממונה הזמני על השגרירות, שהניף את דגל ישראל ב-17 בפברואר 1980 על הבניין הזמני של השגריריות – וילה צנועה ברובע דוקי. היה זה אירוע היסטורי, אחרי 30 שנים של מלחמות מרות בין שתי המדינות, ולווה בתיקווה להקמת יחסי שיתוף פעולה הדוקים לטובת שני העמים ופתח לשלום בין ישראל לכל מדינות האזור. מספר חודשים לאחר מכן חנך השגריר אלי בן אלישר ז"ל, את הבניין הקבוע של השגרירות בגיזה, רובע אחר של קהיר, השוכן בצד המערבי של הנילוס. הפעם מדובר בהנפת הדגל על מעון השגריר הנמצא במעאדי, פרבר בדרומה של קהיר והכרזתו כמשרדי השגריריות עד למציאת המעון הקבוע החדש בעתיד הקרוב. פעולה זו התבקשה לאחר שבעקבות ההתקפה על בניין השגרירות ב- 9 בספטמבר 2011, בתקופתה של הועדה הצבאית העליונה שניהלה את מצרים אחרי נפילתו של מובארק, החליטה ממשלת ישראל לנטוש את הבניין בגיזה ועבודת השגרירות נפגעה קשות.
משמעותה של הנפת הדגל
הנפת הדגל אתמול משמעותה כי שתי המדינות החליטו לקיים אירוע פומבי סמלי כדי לשדר שיפור ביחסיהן. זאת לאחר שביוני שעבר מונה שגריר מצרי חדש לישראל. נראה שהמשמעות שיש לייחס למהלכים אלה היא כי ביחסים הפורמליים בין שתי המדינות חל שינוי חיובי על רקע שיתוף הפעולה הביטחוני והאינטרס המשותף שלהן למאבק בטרור האסלאמי בסיני.
מאז נבחר עבד פתאח אל סיסי לנשיא הורגשה רגיעה ביחסים. סיסי אינו משתמש בלשון שלילית נגד ישראל ואינו תוקף אותה. לגבי העניין הפלסטיני הוא מסתפק בהצגת מטרתה של מצרים להגיע לשלום תוך הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל ובירתה ירושלים מזרחית. התקשורת המצרית עדין ממשיכה בעויינותה כלפי ישראל, אך בממדים הרבה יותר מוגבלים. נראה כי המאבק בטרור והשת"פ הביטחוני עושים את שלהם. עם זאת העוינות הבסיסית קיימת ומשתקפת לעיתים בכתבות מלאות בשינאה והצהרות של איבה מצידם של גורמים אסלאמים.
מצרים נשארת המדינה הערבית הגדולה והחשובה לצידם של ישראל והפלסטינים ובעלת הפוטנציאל לתיווך בינהם. היא מקיימת יחסים טובים עם הרשות הפלסטינית אך יחסיה עם חמאס, שמעולם לא היו טובים, הורעו בעיקבות השת"פ של האירגון עם האחים המוסלמים וקבוצות הטרור האסלאמי בסיני. עם זאת מצרים השאירה פתח לדיאלוג עם חמאס השולט על רצועת עזה במטרה לשמור על אופצייה של תיווך בינו לבין ישראל. על רקע זה ביטלה ממשלת מצרים החלטה של בית דין בקהיר שהכריז על חמאס כאירגון טרור.
עתיד היחסים
השאלה המרכזית כיום היא האם מתכוון סיסי לחמם את השלום בין שתי המדינות וליזום שת"פ כלכלי שהוא כה חשוב לשתי המדינות. זוהי הדרך היחידה למלא את היחסים בתכנים חיובים ולהבטיח כי יאריכו ימים ויהיו בני קיימא. נראה שכאן דוגל סיסי בנקיטת צעדים זהירים כדי למנוע הקמת מערך התנגדות נגדו הן בזירה הפנימית והן במדינות ערב. סיסי עומד עכשיו בפני אירגון הבחירות לפרלמנט וזה לא הזמן להכניס לדיון החם שמתנהל במצרים נושאים שנויים במחלוקת. יש להניח שעם התייצבות שלטונו ובתיקווה שיצליח לצמצם את הטרור האסלאמי הוא לא יוותר על שיתוף הפעולה עם ישראל שרק יכול להועיל למצרים ואין טעם להינזר ממנו. בטח כשמדובר בשתי מדינות שכנות הנמצאות במצב של שלום.
הנפת הדגל מבטאת איפוא כוונה להודיע על שיפור מדוד ביחסים ותקווה להעמקתם בעתיד.