בסוף השבוע התחולל שינוי אסטרטגי במדיניותה של תורכיה בסוריה. מתמיכה בפועל במדינה האיסלאמית, דאע"ש, היא יצאה להתקפה, והרשתה לארה"ב להשתמש בשדה התעופה אינג'ירליק כדי להפציץ מטרות של המדינה האיסלאמית בתוך סוריה.
מדוע? המדינה האיסלאמית נשכה את היד שהאכילה אותה – בעוד תורכיה פתחה את גבולותיה לדאע"ש וקנתה את הנפט שלה, דאע"ש שלחה חוליות טרור לתוך תורכיה ואף עשתה פיגועים בתוכה.
הנשיא אובאמה ומנהיג תורכיה, ארדוואן, שוחחו בטלפון, וכתוצאה מן השיחה הזאת הועמד בסיס אינג'רליק לשימושה של ארה"ב.
אבל תורכיה מתערבת בסוריה מעוד סיבה שלא נוגעת ישירות לדאע"ש, אלא לכורדים. ארדוואן הוטרד מן ההצלחות של הכורדים הפרו איראנים/אסד במלחמה נגד דאע"ש, ובעקבות הצלחות הכורדים בקרבות עם דאע"ש ובבחירות בתורכיה, הוא החליט לפגוע גם בהם.
שיחת הטלפון עם אובאמה פתחה צוהר למהלך שבו איראן ותורכיה יחדיו ישתפו פעולה נגד דאע"ש, אבל המהלך התורכי נגד הכורדים תומכי איראן סיכל שיתוף פעולה אפשרי כזה- כי התורכים יצאו גם נגד "הקשת השיעית".
מטרות המלחמה של תורכיה בסוריה מתחדדים- נגד איראן- דרך המלחמה בכורדים, ונגד דאע"ש. המלחמה בדאע"ש גם נועדה לסייע לבעל הברית האמיתי של תורכיה בסוריה- אירגון נוסרה. מעיון בפירסומים האחרונים של דאע"ש ברור לגמרי כי יום המערכה נגד נוסרה קרב ובא—ותורכיה נחלצת להקדים תרופה למכה.
עד כה נמנעה תורכיה מפלישה לסוריה, או קביעת אזור חיץ. באחרונה רבו הפירסומים כי גם התפתחויות כאלה קרבות ובאות, אבל יש לקחת בחשבון כי הבעיה האמיתית של דאע"ש בתורכיה היא טרור פנימי, וגם התמודדות ישירה מול הכורדים יעוררו את הכורדים בתורכיה פנימה. לפיכך, תורכיה תחשוב פעם ופעמיים לפני שתקבל החלטה כזאת.
