בסוריה מתחוללות בימים התפתחויות שעלולות להשפיע עמוקות על גורל המיעוטים בתוכה. לא שעכשיו מצבם טוב, אלא שהם עלולים להיכנס לשלב של חוסר הגנה מוחלט.
עד כה המשטר של אסד העניק מידה מסויימת של הגנה למיעוטים נגד הרצחנות של המדינה האיסלאמית, מכיוון שגם המשטר בסופו של דבר מורכב בעיקר מן הנאמנות של המיעוט העלווי.
אבל באחרונה זה משתנה. בעיקר מכיוון שדאעש שולט עכשיו על מקורות הנהר ברדא (אמנה ופרפר) שהוא מקור המים של דמשק, בנוסף על השליטה על שדות הנפט של סוריה. על פי כמה מקורות, על מנת להמשיך לקבל אספקה של מים בנוסף לאספקת דלק, הגיע המשטר של אסד להסכם עם דאע"ש, ועל פיו יסיר אסד את חסותו מעל המיעוטים. המיעוט הראשון היה המיעוט הדרוזי, וכעת מדברים על הפקרת המיעוט האיסמאעילי, שאף הוא, כמו הדרוזים, היה חלק מן הצבא הסורי, וכמה מבניו הגיעו לדרגות גבוהות בקצונה.
הכורדים בצפון סוריה עוקבים אחר ההתפתחויות האלה, ואף הם כמו יתר המיעוטים שנשענו על אסד, מרגישים מופקרים. יש ידיעות כי הם מגששים עם תורכיה, אבל למהלך זה שלהם יש סיכוי נמוך להתגשם בגלל יחסי חוסר האמון בין תורכיה למחתרת ה-PKK הקרובה אליהם.
הדרוזים בדרום סוריה מקימים כעת מיליציה ושמה "פחד ההר"- "רדע אל-ג'בל" על מנת להרתיע את דאעש, אבל דאעש מצוייד הרבה יותר טוב מן הדרוזים, ולא כל כך ברור מי מפחיד יותר, לפחות לא בשלב הזה…
יש לאסד בררה לעקור מדמשק, להתבצר בהר העלווים לחוף הים התיכון, ואז הוא יוכל לשמור על מסגרת ברית המיעוטים בראשותו, אבל הוא בחר לדבוק בדמשק, ובכך הוא מחוייב להגיע להסדרים עם המדינה האיסלאמית על חשבון המיעוטים- ובסופו של דבר – גם על חשבונו.