עבור לתוכן העמוד
Menu

העמדה של צרפת מול הסכם הגרעין המתגבש עם איראן

רקע אחרי מלחמת יום הכפורים ופרוץ משבר האנרגיה העולמי חתמה צרפת עם השאח הפרסי חוזה ראשון לאספקת חמישה כורים גרעינים לאספקת חשמל ולהקמת חברה משותפת ליצור העשרת אורניום. החוזה בוטל  ב1979 עם סילוקו של השאח הפרסי מהשלטון. היחסים בין צרפת לאיראן הדרדרו מאז וזאת למרות שהאייתוללה חומייני קיבל מקלט מדיני בפאריס. המשטר הסוציליסטי החילוני של […]

רקע

אחרי מלחמת יום הכפורים ופרוץ משבר האנרגיה העולמי חתמה צרפת עם השאח הפרסי חוזה ראשון לאספקת חמישה כורים גרעינים לאספקת חשמל ולהקמת חברה משותפת ליצור העשרת אורניום. החוזה בוטל  ב1979 עם סילוקו של השאח הפרסי מהשלטון.

היחסים בין צרפת לאיראן הדרדרו מאז וזאת למרות שהאייתוללה חומייני קיבל מקלט מדיני בפאריס. המשטר הסוציליסטי החילוני של הנשיא מיטראן שנמשך 14 שנים תעב את הדיקטטורה הדתית של כהני הדת השיעים והערכים החשוכים של המהפכה האיסלמית. אלפי איראנים, מוסלמים נאורים, מודגיהדין, מונרכיסטים ופעילי אופוזיציה היגרו לצרפת ופעלו משם נגד הכת השלטת. בין המהגרים האיראנים שנמלטו לפאריס היה שאפור בחטייר, ראש הממשלה לשעבר שנרצח לאחר שצרפת סרבה להסגירו לטהרן.

אחרי הפצצת הכור הגרעיני מתוצרת צרפת על ידי ח”א הישראלי ביוני 1981, ובעקבות המלחמה שפרצה בין עירק לאיראן, צרפת מחליטה לתמוך בסדאם חוסיין ומספקת לו מטוסי מיראז1 F וטילים.  איראן מגיבה בחטיפת צרפתים בלבנון ובסדרת פעולות טרור ראוותניות בפאריס וכן נגד בסיס של צנחנים צרפתיים הממוקם בבירות. בהמשך, צרפת מפנה את כל נתיניה מאיראן וביולי 1987 מנתקת את כל קשריה הדיפלומטים.  התרבות והשפה הצרפתית שפרחה באיראן במיוחד בקרב אנשי השאח ואצל הבורגנים נמוגה לחלוטין ונסגרו כל בתי הספר והמכונים ללימודי השפה והתרבות.

עשור שנים אחר כך, ב1997 עם עלייתו של מוחמד חאתמי לשלטון מחדשת צרפת את הדיאלוג הדיפלומטי עם טהרן. שר החוץ הובר וודרין עורך ביקור  באוגוסט 1998 וחאתמי הוזמן לבקור רשמי בפאריס. צרפת מחזקת את קשרי המסחר והופכת ליבואנית השלישית של איראן בתחומי תעשיית הנפט, הרכב והתרופות.

ב2002 עם גילוי הכור הגרעיני להעשרת אורניום בנאטז, צרפת החוששת שהפרויקט האיראני יועד למעשה למטרות צבאיות, יוזמת יחד עם גרמניה ובריטניה דיאלוג עם איראן כדי להפסיק את יצור האורניום המועשר.  המו”מ מעורר כעס רב בארה”ב ולעימות ראשון עם הנשיא בוש שדגל בהחרפת הסנקציות. יש לציין כי הנשיא שיראק התנגד בתוקף לכיבוש עיראק על ידי האמריקנים ולהפלתו של סאדאם חוסיין. צרפת האמינה אז שניתן לטפל באיום הנשק הלא קונבציונלי בדרכים דיפלומטיות ולא בפעולה צבאית. נציין כי באותה תקופה היו בידי איראן 160 צנטריפוגות בלבד.

בפברואר 2005 נפגש שיראק עם חסאן רוחני שהיה אז מזכיר המועצה האיראנית לבטחון לאומי ומנסה להגיע עימו להסדר בתווך סבא”א (הסוכנות לפקוח נשק גרעיני שמושבה בווינה) יצויין כי מוחמד אל בארדיי, מנהל הסוכנות דאז, כתב בזכרונותיו כי  “רוחני היה להוט להגיע להסדר, אמנם שיראק נסה בהחלט לתווך ולהגיע לפקוח, אך המומחים הצרפתים לאנרגיה אטומית ודיפלומטים בכירים סרבו לשתף פעולה מחשש שהאיראנים ימשכו למרות הפיקוח של הסוכנות לפתח נשק גרעיני”.

שר החוץ הצרפתי דאז פליפ דוז בלאזי אמר ב16 בפברואר 2006:”אף פרויקט אזרחי אינו תואם את הפרויקט הגרעיני האיראני. זה הוא ללא ספק פרויקט חשאי למטרות צבאיות.”

בספטמבר 2007 הזהיר שר החוץ הצרפתי ברנרד קושניר מפני מלחמה אפשרית נגד איראן. בתגובה הפציר בו ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית מוחמד אל בארדאי כי קיימות אופציות דיפלומטיות שטרם אומצו. ב2009 האשים קושניר את בארדאי בהסתרת נספח חשוב בדו”ח של הסוכנות ובו אינפורמציה האומרת במפורש שאיראן חותרת לפרויקט גרעיני למטרות צבאיות. בארדאי האשים שרותים חשאיים בהדלפה והכחישם. העיתונאית קטרין פיליפ מהטיימס הלונדוני צינה שאכן היו ידיעות כאלה בנספח אך לא היו מספיקות דיו בעיני פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית.

עם עלייתו של ניקולא סרקוזי לשלטון הופסקו כל השיחות עם מנהיגי איראן והעמדה הצרפתית התקרבה יותר לאמריקנים שהיו בעד המשך הסנקציות. ב2011 עם גילוי האתר התת קרקעי בפורדו, צרפת יוזמת סנקציות חמורות יותר לרבות עיקול של חשבונות איראנים בבנקים בינלאומיים.

ביוני 2013, עם נצחונו לנשיאות של חאסן רוחני הוזמן הנשיא הולנד לטקס הרשמי. הולנד דחה את ההזמנה כמוהו רוב מנהיגי המערב. שר החוץ פביוס אף סירב לאפשר לשני ראשי ממשלה לשעבר רוקאר ודה ווילפן לנסוע לטהרן.

בספטמבר 2013 בשולי עצרת האו”מ בניו יורק נפגש הנשיא הולנד עם חסאן רוחני והם דנו יחד בפרויקט האיראני וגם בפתרון המשבר בסוריה ובמצב בלבנון.

ב9 בספטמבר 2013  סרב לוראן פביוס לחתום על טקסט שנוסח על ידי ארה”ב ואיראן בטענה שהוא “בלתי מספיק בעליל”. שבועיים אחר כך ולאחר דיונים קדחתניים וקבלת ההסתיגות הצרפתית, סוכם ב24 בנובמבר על הסכם ביניים ראשון שפתח צוהר להסרה חלקית של סנקציות בינלאומיות שהוטלו על איראן מאז 2006.

ב18 במרס 2015 המשיכה צרפת לנקוט בעמדה קשוחה ודרשה בעת השיחות בשוויץ וותורים משמעותיים נוספים מטהרן. העמדה הבלתי מתפשרת  של שר החוץ פביוס עוררה שוב את זעמה של ארה”ב.

המניעים המסבירים את העמדה הקשוחה של צרפת:

– ב6 בנובמבר 2013 נשאל שר החוץ האיראני מוחמד זאריף בראיון ארוך שהעניק לעיתון “לה מונד”, האם הוא באמת חושב שהעמדה הצרפתית בנושא הגרעין יותר קשוחה מזאת של האמריקנים? זאריף השיב בחיוב מוחלט.  הוא ציין כי “שררו בין המדינות ימים טובים יותר. אני קורא לצרפת להיות ריאלסטית ויותר גמישה כדי להגיע להסדר”. הוא גילה כי הוא עצמו הציע לצרפת ולמדינות אירופה PACKAGE . הוא הגיע לשם כך לפאריס ב23 במרס 2005 כאשר היו אז לאיראן רק 160 צנטרפוגות.”היום יש לנו 19000″ והוא ממשיך:” תראו מה עושות הסנקציות. איזה כשלון! אתם בוודאי מתחרטים שלא דנתם איתי אז על הסכם…הפסדנו  8 שנים יקרות”. זאריף  טען לאורך הראיון כי איראן יכולה לחיות בלי כל סיוע מהמערב. העולם משתנה והמערב מאבד מכוחו ומגדולתו”.

– בראיה הסטורית צרפת אכן מודאגת מהאיום של פצצה גרעינית נגד ישראל והיא משוכנעת שיש להבטיח ולשמור על בטחון מדינת היהודים. (יש לזכור כי היו אלה הסוצילסטים שהיו בשלטון בצרפת שהעניקו לנו בזמנו את הכור בדימונה)

– הממשלה הסוציאליסטית הצרפתית היום בראשות הנשיא הולנד ושר החוץ פביוס ממשיכה את מדניותו של הנשיא מיטראן שראה במשטר דתי קצוני שיעי באיראן התגלמות של משטר חשוך ואפל המפר בברוטליות זכויות אדם. נושא זה יקר לצרפתים כי מאז המהפכה שלהם הם ממשיכים לשאת את דגל “החרות, השוויון והאחווה” ומאז כינון הרפובליקה הם מפרידים בין הדת למדינה ומתנגדים למשטרים תיאוקרטים כמו איראן.

– צרפת שסבלה מפעולות טרור רבות בתחומה ובלבנון, להן אחראית איראן, אינה מקלה ראש בכוונות המדיניות האיראנית. גם כאשר ניהלה מו”מ לשחרור בני ערובה היא נתקלה לעיתים קרובות במעשה רמיה והסתרה ובדברי שקר. מאז שומרים הצרפתים טינה  ולמדו את הלקח.

– נציין כי הדיפלומטים הצרפתים העוסקים בפרויקט האיראני לא התחלפו והם אלה הממשיכים לטפל בתיק זה עד עצם היום הזה. צרפת גם השקיע רבות במודיעין ובפיתוח טכנולוגי מתקדם המאפשר הבנה טובה יותר של הנושא והכרת השטח. נזכיר כי מספר 2 של הסוכנות הבינלאומית לפיקוח נשק אטומי ומנהל הערבויות מ1999 עד 2005 היה הצרפתי פייר גולדשמיט שחוקר היום את הנושא בוושינגטון, במכון
Carnegie Endowement for International Peace Fondation

בראיון ארוך שהעניק ב5 באפריל 2015 לעיתון “לה פיגרו” הוא טען שיש בהסכם העקרונות בלוזאן “חלקים אפלים” שחייבים בדחיפות להבהירם.

-צרפת מאמינה חד משמעית באי הפצת נשק גרעיני והיא קובעת שהנשק הבלתי קובנציונלי והבלתי מבוקר מהווה את אחד האיומים החמורים ביותר לבטחון ושלום העולם. צרפת פעילה בנושא זה בכל פורום ומקדמת החלטות ואמנות קשוחות בכל הנוגע לנשק הביולוגי והכימי, וכן באי הפצת טילים בליסטים נושאי חץ גרעיני. היא משוכנעת כי אם איראן תשיג נשק אטומי אזי טורקיה, מצרים וערב הסעודית ינסו בכל דרך לרכוש אותו גם הן. בנוסף, היא חוששת שמדינות המגרב הקשורות מאוד לצרפת יבקשו ממנה סיוע. הנסיון המר שהיה לצרפת עם הכור הגרעיני בעירק שהושמד על ידי ישראל השפיע גם על השיקולים הצרפתים בבואם לדון באספקת כורים גרעיניים ובהעשרת אורניום. נזכיר גם כי צרפת  הפעילה לחצים כבדים לפרוק הנשק הגרעיני של לוב בתקופת הקולונל קאדפי וכן בפרוק הנשק הכימי בסוריה.

– במדיניותה במזה”ת ומאז ימי הנשיא דה גול,  צרפת העדיפה לחזק קשרים עם המדינות הערביות הסוניות המתונות כמו ערב הסעודית, מצרים ומדינות המפרץ. בזמנו גם עם סוריה ועיראק. נדגיש כי שר החוץ לוראן פביוס ערך ב11 באפריל 2015 ביקור רשמי בריאד במטרה להדק את שיתוף הפעולה עם ערב הסעודית. הוא שוב הבטיח לפעול להשגת “הסדר קשוח” כלשונו עם האיראנים. צרפת חתמה עם ריאד הסכמים מסחריים בשווי של 10 מיליארד אירו.

הנקודות שבהן דורשת צרפת הקשחה והבהרות לקראת ההסכם המתגבש:

בעיקרון, צרפת אינה מתנגדת שלרשות איראן יהיו תחת פיקוח קפדני כורים גרעיניים למטרות שלום ולהפקת חשמל. בתוך כך, היא גם אינה מתנגדת למו”מ עם איראן ורואה בהבנות שהושגו עד כה בלוזאן צעדים בוני אמון, אך לדעתה הדרך עדיין ארוכה להשגת היעד וסיכונים רבים ומשמעותיים עדיין קיימים לאור נסיון המר שהיה לה עם האיראנים בעבר. עם זאת, כדי להגיע להסכם טוב ובלתי הפיך קיימות הרבה נקודות שיש לדון בהן בכובד ראש.

בהסכם הסופי שאמור להיחתם בסוף יוני 2015 חייבים לדעת הצרפתים להבהיר את הנקודות הבאות:

  • מנגנון הפקוח והמעקב אחר הפרויקט האיראני חייב להיות שקוף ויעיל ומצוייד “בשיניים חדות”.
  • מאחר והאמביציות של איראן להשיג פצצה גרעינית עדיין שרירות וקיימות והן לא ישתנו בעתיד הקרוב, יש להסיר את הסנקציות בהדרגה בלבד ורק אחרי שאיראן תמלא את כל סעיפי ההסכם. יש לנקוט באמצעים חמורים על כל הפרה של ההסכם מצד האיראנים לרבות הקמת מנגנון אלטרנטיבי להחזרת הסנקציות.
  • יש להעניק לפקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית סמכיות יתר ולא להסתפק בתקנות הקיימות. עליהם לבקר באתרים בכל עת ובלי מגבלות של זמן ומקום ובלי התראה מראש. לפקחים חיבת להיות יד חופשית ולשאול את כל האנשים העוסקים במלאכה, המומחים והמדענים שעובדים בכור ומחוצה לו, את כל השאלות הרלוונטיות כדי לוודא שאכן המחקר לא מיועד למטרות צבאיות.
  • היום, על פי החששות של הצרפתים, איראן מסוגלת ליצר פצצה גרעינית תוך חודשיים בלבד. ההסכם חייב לדרוש פסק זמן שלפחות שנה ועם פקוח הדוק ומלא.
  • אין לאפשר הגדלת המאגר של האורניום המעושר מעבר ל300 ק”ג ולפקח שמדינות זרות לא יספקו אורניום לאיראן.
  • יש למנוע מאיראן להקים אתרים חדשים להעשרה או ליצור מים כבדים, ולמנוע שהכור בעראק יפיק פלוטוניום באיכות צבאית. גם את כל שאירי החומרים הבקיעים יש להוציאם מהמדינה.
  • כל הסדנאות להרכבת צנטרפוגות חדשות חיבות להיות מושבתות במשך יותר מ20 שנה.
  • יש לוודא מראש כי לא תיהיה לאיראן אפשרות לבנות צנטפרוגות חדישות ולוודא בדקדוק רב את יכולת ההעשרת האורניום בכור בנתאז בתום עשר השנים.
  • אסור שעם חתימת ההסכם יצוצו פרושים שונים מכל צד. ההסכם חייב להיות כתוב בצורה ברורה מאוד, בשפה פשוטה ובלי כחל וסרק.
  • יש לצאת מנקודת הנחה יסודית שאיראן אינה זקוקה לפצצה אטומית כדי להוכיח שהיא מעצמה אזורית במזה”ת.

לסיכום, צרפת מאמינה בעמדה קשוחה נגד האיראנים ושיש להניף תמיד את מקל הסנקציות בעת המו”מ ולפעול בעמדת כוח במטרה לדרוש ויתורים נוספים מצידם. עם זאת, צרפת מבינה כי הנשיא אובמה קיבל החלטה אסטרטגית והוא נחוש מאוד לחתום על ההסכם. צרפת אינה מעונינת ואינה יכולה גם להתעמת עם ארה”ב, ועל כן, היא תמשיך במדיניותה העיקשת  עם ההבנה שביחסים בינלאומיים יש להתפשר. בסופו של דבר ההערכה היא כי צרפת תמתין עד הרגע האחרון להחלטת הקונגרס האמריקני ותבדוק בכובד ראש את הלך הרוחות בהנהגה האיראנית כאשר היא מודעת היטב למאבקים הפנימיים ועל מחלתו של המנהיג הרוחני חמינאי (לפי השרותים הצרפתים מחלת סרטן הערמונית בה חלה חמינאי נותרה קטלנית ולפי הערכות רפואיות נותר לו זמן קצוב ומאוד מוגבל של פחות משנתיים לחיות) לאור כל הנתונים הללו תיישר צרפת קו עם ארה”ב ותחתום עימה על ההסכם, אם בסוף יוני או לאחר מכן, וזאת תלוי הרבה בנסיבות הללו.

עמדה זו מעניקה לצרפת גם יתרון מסוים, במיוחד כלפי מדינות ערב. אם וכאשר יצוצו בעתיד בעיות חדשות עם איראן בישום ההסכם, היא תטיל את מלוא האחריות על הנשיא אובמה. נציין כי בסכסוך בסוריה צרפת האשימה את ארה”ב באוזלת יד ומאז היחסים בין הולנד לאובמה נשארו מתוחים.

למרות שהעמדה הצרפתית קרובה לעמדתנו נדגיש כי אין היא דורשת במפורש לכלול בהסכם את כל הטיעונים הישראלים לרבות הכרה בזכות קיומה של ישראל, הטילים הבליסטים ופעולות הטרור. לעת עתה, צרפת כמו ארה”ב מתמקדת אך ורק בתכנית הגרעין של איראן ולא במכלול מדיניותה האסטרטגית והשאיפות ההגמוניות של טהרן במזה”ת.

לאור כל האמור לעיל יש כמובן להמשיך ולעודד את צרפת במאבקה נגד הגרעין האיראני ולתאם עימה עמדות במטרה להרחיב את ההסכם המתגבש ולדרוש להכליל את הטיעונים המוצדקים והלגיטמיים של מדינת היהודים.

מקורות

http://www.diplomatie.gouv.fr/fr/politique-etrangere-de-la-france/desarmement-et-non-proliferation/la-france-et-la-non-proliferation/article/lutte-contre-la-proliferation

http://abonnes.lemonde.fr/proche-orient/article/2015/03/28/la-singularite-de-la-position-francaise-dans-le-dossier-nucleaire-iranien_4603391_3218.html

http://abonnes.lemonde.fr/international/article/2015/03/15/comprendre-les-negociations-sur-le-nucleaire-iranien_4593873_3210.html

http://www.diplomatie.gouv.fr/fr/dossiers-pays/iran/la-france-et-l-iran/

http://edition.cnn.com/2006/WORLD/meast/02/16/iran.france/index.html

http://abonnes.lemonde.fr/proche-orient/article/2013/11/06/l-iran-est-pret-a-un-accord-avec-l-occident_3508885_3218.html

http://premium.lefigaro.fr/international/2015/04/05/01003-20150405ARTFIG00158-nucleaire-iranien-des-zones-d-ombre-a-clarifier-dans-cet-accordde-principe.php

http://www.thetimes.co.uk/tto/news/world/middleeast/article2605266.ece