עבור לתוכן העמוד
Menu

הרשות הפלסטינית ניצבת בפני פרשת דרכים

שני תהליכים סותרים עוברים כעת על הרשות הפלסטינית. מצד אחד, המועצה המרכזית של פתח אמורה להתכנס בקרוב על מנת לקבל החלטות דרמטיות בעניין המשך הקשר עם ישראל ומצד שני אירופה התחילה במהלכים על מנת לחדש את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. מדוע אלה שני תהליכים סותרים? מכיוון שעל מנת שיהיה ניתן להתניע תהליך שלום, הרשות […]

שני תהליכים סותרים עוברים כעת על הרשות הפלסטינית. מצד אחד, המועצה המרכזית של פתח אמורה להתכנס בקרוב על מנת לקבל החלטות דרמטיות בעניין המשך הקשר עם ישראל ומצד שני אירופה התחילה במהלכים על מנת לחדש את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. מדוע אלה שני תהליכים סותרים? מכיוון שעל מנת שיהיה ניתן להתניע תהליך שלום, הרשות הפלסטינית חייבת לעמוד על מכונה, בעוד ההחלטות "הדרמטיות" משמעותן שהיא הולכת לקראת פירוק.

הרשות כבר נתונה בעיצומה של מלחמה כלכלית בישראל, בכך שהיא הכניסה את החברות הכלכליות הגדולות של ישראל לרשימת החרם. לא חרם על "ההתנחלויות"- אלא על ישראל עצמה. הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל הוא הצעד הבא. ישראל מצדה, עצרה את העברת כספי המסים לרשות, וכעת מדובר על מימון חובות החשמל מכספי המסים האלה. בעקבות החלטת בית המשפט בניו יורק לגבי הגדרת הרשות כמסייעת לטרור, הרי יש סימן שאלה לגבי המשך פעילותם של  הבנקים ברמאללה.

אירופה מבקשת לקיים תהליך מדיני השונה מן הפרמטרים של קרי שלא עלו יפה. לא ניסיון למצוא מכנה משותף בין ישראל לפלסטינים, אלא כפיית פתרון על ישראל המבוסס על נסיגת ישראל לקווי 1967. בשבוע שעבר רמזה שרת החוץ של האיחוד כי אירופה תשתמש במנוף של יחסי המסחר הענפים בין אירופה לישראל כדי לקדם את השלום.

כמאמץ מקדים יצא ראש הקוורטט, טוני בלייר, לעזה, על מנת לשכנע את חמאס להגדיר עצמו כתנועת שחרור לאומי פלסטיני ולא כאירגון המסונף לאירגון האחים המוסלמים העולמי. הוא לא נועד עם אנשי חמאס, אלא העביר להם מסרים באמצעות נציגי ממשלת האחדות בעזה.

חמאס דחה את הפנייה, אבל זאת לא הדאגה היחידה של אירופה. תהליך ההתפרקות של הרשות הפלסטינית משמיטה מידיה את הכלי לנהל דרכו תהליך שלום.