עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים מתקשה להלחם בטרור האסלאמי

מתקפת הטרור בסיני והתגובות במצרים פעולת הטרור המשולבת שביצע אירגון הטרור האסלאמי ‘אנצאר בית אלמקדס’ נגד מוקדי משטרה וצבא באל עריש ב-29.1 ושגרמה לעשרות נפגעים, מעלה מספר בעיות שצריכות להדאיג לא רק את המצרים אלא גם את ישראל והמערב כולו. במצרים עצמה היו ביטויי הזדהות רבים עם הצבא המסמל את אחדותה של המדינה יותר מכל […]

מתקפת הטרור בסיני והתגובות במצרים

פעולת הטרור המשולבת שביצע אירגון הטרור האסלאמי ‘אנצאר בית אלמקדס’ נגד מוקדי משטרה וצבא באל עריש ב-29.1 ושגרמה לעשרות נפגעים, מעלה מספר בעיות שצריכות להדאיג לא רק את המצרים אלא גם את ישראל והמערב כולו.

במצרים עצמה היו ביטויי הזדהות רבים עם הצבא המסמל את אחדותה של המדינה יותר מכל גוף אחר, ומוערץ כמגינה האולטימטיבי. מאידך היו תגובות של ביקורת בתקשורת שכיום הינה הרבה יותר חופשית מאשר בעבר. נשאלו שאלות לגיטימיות –  כיצד זה שהצבא הערבי הגדול והחזק במזרח התיכון אינו מצליח להשתלט על אירגון טרור הפועל בתוך הטריטוריה הריבונית המצרית לאחר שהכניס לסיני תגבורות רחבות היקף, הכוללות מסוקים, נגמ”שים וכלים יעודיים אחרים. הביקורת מופנית כמובן לנשיא עבד אל פתאח אלסיסי, איש צבא ביסודו, שסילק את האחים המוסלמים מן השלטון והבטיח להכות את הטרוריסטים עד חורמה.

בהתאם להודעת דובר צבאי, התפוצצו בעת ובעונה אחת מספר מכוניות ממולכדות ברובע אל סלאם באל עריש ליד תחנת המשטרה, מפקדת הביטחון ומספר מתקנים צבאיים, במקביל לירי מרגמות על מטרות אלה וחילופי אש עם התוקפים. שמשות הבתים התפוצצו בכל בתי הרובע וזרם החשמל נקטע. דווח על 30 הרוגים – מספר לא סופי – ועשרות פצועים. ערוץ אלג’זירה ידע לספר על 41 הרוגים ועד לרגע זה לא פורסמה הודעה רשמית מפורטת על היקף ההתקפה ומספר ההרוגים. בכל מקרה זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר שביצע האירגון האסלאמי מאז סילוקו של מורסי מן השלטון ביולי 2013.

הנשיא עבד פתאח אלסיסי קטע את ביקורו באדיס אבבה שם השתתף בפיסגה השנתית של האיחוד האפריקאי וחזר לקהיר לנהל את האירוע. הוא אמר ש”מצרים נלחמת באירגון הסודי החזק ביותר בשתי המאות האחרונות” ובכך רמז במפגיע לאירגון האחים המוסלמים שנוסד ב-1928, דהיינו במאה הקודמת, וממשיך לפעול במאה ה-21 באמצעות “האירגון הסודי” שהוקם ע”י חסן אל בנא מייסד האירגון עוד בסוף שנות ה-30 במטרה להפיל את שלטונו של המלך פארוק ולהקים משטר אסלאמי בדרך לח’ליפות.

ארגון ‘אנצאר בית אל מקדס’

ב- 18 החודשים שחלפו מאז סילוקם את האחים המוסלמים מן השלטון התרחבה מאד פעולתם של אירגוני הטרור האסלאמי בסיני שרובם התאגדו תחת השם ‘אנצאר בית אל מקדס’ שהתברר כבעל יכולת מבצעית מרשימה. יוזכר שבאוקטובר האחרון הצליח הארגון להרוג 31 חיילים בהתקפה על מוצב צבאי. מה שהביא להטלת עוצר לילי על צפון סיני והקמת אזור חיץ של 1000 מטרים לאורך רצועת עזה. האזור פונה מיושביו שאומנם קיבלו פיצוים, אך בודאי לא הגביר את חיבתם לשלטון המצרי השנוא בלאו הכי.

הצבא המצרי שהכניס תגבורות משמעותיות לצפון סיני בהסכמת ישראל יצא לפעולה רחבת היקף:
נחשפו והושמדו 1850 מנהרות, חוסלו ונעצרו מאות רבות של מחבלים ונפגעו עשרות מוקדי התארגנות של מחבלים. היה נדמה בשבועות האחרונים כי צומצמה פעילות הטרור של הארגון שבינתיים נשבע אמונים לאבו בכר אלבגדאדי – ראש המדינה האסלאמית, ושמו שונה ל”מחוז סיני” (של המדינה האסלאמית). בשם זה פורסמה לקיחת האחריות על הפעולה האחרונה באל עריש.

הטרור במצרים עצמה

המצרים ללא ספק מודאגים. פעילות הטרור נעשית לא רק בסיני אלא גם במצרים גופא. לעיתים קרובות מתפוצצים ו/או נחשפים מטענים ליד תחנות משטרה, מבני ציבור, עמודי מתח גבוה ומתקנים אחרים, הן בקהיר והן במחוזות השונים. הנזקים בינתיים מועטים וחלק מהמחבלים נתפסים, אך הפעולות נמשכות ולאורך זמן הן עלולות לפגוע הן במורל האוכלוסיה והן בצמיחה הכלכלית. סיסי חוזר ומבטיח שהצבא ימגר את הטרור וקורא לאזרחים לשמור על אחדות ומורל גבוה ולתקשורת לדווח בשיקול דעת.

גם תנועת האחים המוסלמים שאינה מוכנה להסכים עם תבוסתה ממשיכה לקרוא לתומכיה להפגין. היא אומנם אינה מצליחה לגייס את ההמונים ונאלצת להסתפק בדרך כלל בהפגנות של כמה מאות אנשים בלבד, אך אלה הופכות להיות יותר ויותר אלימות. הן מצד המפגינים המבטאים כך את תסכולם והן מצד כוחות הביטחון המאבדים את סבלנותם. מצרים עדיין לא איבדה את יציבותה היחסית וסיסי עדיין שולט היטב במדינה ופועל לא הרף – ובהצלחה לא מבוטלת – לקדם את כלכלתה של מצרים. אך האוירה בציבור כבדה נוכח הטרור הבלתי פוסק ואי הצלחת הצבא. עם זאת, הציבור בכללותו ממשיך בינתיים להשליך את יהבו על סיסי שהוא מפלטה האחרון של מצרים לשמירה על יציבותה ולקידום כלכלתה.

השאלות הקשות

לאחר פעולת הטרור הגדולה עולות לדיון שתי שאלות חשובות. קודם כל כיצד יתכן שלשלטונות לא היה מידע מוקדם על הפעולה וכוחות הביטחון הופתעו לחלוטין. מתקפה בסדר גודל כזה דורשת תכנון והתארגנות של מספר שבועות לשם איסוף חומרי הנפץ, הכנת מכוניות ממולכדות, ריכוז של מרגמות ופגזים וכלי נשק אחרים, סיורים בשטח לשם הכרתו וקביעת דרכי פעולה ועמדות ירי. היכן היו רשתות המודיעין של הצבא ושרותי הביטחון שאורגנו לאחרונה מחדש? כיצד עברו הכנות מסורבלות אלה מתחת לרדאר של כוחות הביטחון בצפון סיני שם מתרכזת הפעילות של הטרור האסלאמי?
השאלה השניה חמורה יותר. התברר שהצבא המצרי אחרי שנה וחצי של פעילות אינטנסיבית מתקשה מאוד להילחם נגד גרילה ובמיוחד גרילה במקומות מיושבים. נכון שגם צבאות יותר מתוחכמים מגלים קושי לפעול בתנאים אלה, כמו הצבא האמריקאי בעיראק ובאפגניסטאן, אך כאן מדובר באינטרס לאומי ממדרגה ראשונה שהוא הגנה על המולדת בתוך המולדת כאשר השטח מוכר היטב לכוחות הביטחון.

מבוכתו של הצבא המצרי

התשובות הן רבות. קודם כל נראה שהצבא המצרי לא הוכן למשימות מסוג זה לא ע”י מפקדיו וגם לא במסגרת הסיוע הצבאי האמריקאי שכלל השתלמות קציני צבא מצרים במכללות הצבא האמריקאי (שם גם שהה עבד פתאח אל סיסי בעצמו) ותימרונים צבאיים משותפים שכוונו למלחמות קלאסיות שכבר אינן קיימות במזרח התיכון מזה שנים רבות. על כך יש להוסיף כי אף שהצבא המצרי פועל בתוך שטח מצרי, עליו להתמודד, לפחות בחלקו, עם אוכלוסיה בדואית עוינת שאינה נוטה לשת”פ עם השלטון שהזניח אותה וזלזל בה בעשרות השנים האחרונות. התוצאה של מדיניות ממשלתית כושלת זו איפשרה בתחילה לחמאס להקים בסיוע הבדואים רשתות הברחה של טילים ונשק מסודאן לעזה דרך סיני ובמקביל איפשרה לאירגוני טרור איסלאמיים לפתות את הבדואים להצטרף לשורותיהם ולהאבק בשלטון בשם האסלאם, מה שהקל על התבססותם בעיקר בצפון סיני עוד בתקופת מובארק.
לאחרונה נחשף מוקד טרוריסטי נוסף – זליגת מחבלים ג’יהאדיסטים מלוב הבאים לתגבר את מחבלי אנצאר בית אל מקדס ומביאים איתם כלי נשק וטילים מן הארסנל של קדאפי שנבזז. הצבא המצרי עומד איפוא בפני בעייה מורכבת הדורשת שינוי מדיניות וגם סיוע מבחוץ.

המערב מפנה את הגב

למרבה ההפתעה מצרים, הנאבקת באסלאם הרדיקלי, אינה זוכה לסיוע מן המערב. במיוחד אמור הדבר לגבי ארה”ב הקשורה עם המצרים בהסכמים לסיוע ביטחוני מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל. ממשל אובמה ממשיך להביע את תמיכתו בתנועת האחים המוסלמים ורואה בה זרם פוליטי אוטנטי ולגיטימי באסלאם. השבוע קיבלה תמיכה זו ביטוי חריף ופוגע במצרים כאשר משלחת של האחים המוסלמים שחבריה ברחו ממצרים, התקבלו לשיחה במשרד החוץ בוושינגטון. אחד מחבריה הצטלם ליד הלוגו של משרד החוץ תוך שהוא מבצע באצבעותיו את תנועת התמיכה בתנועת האחים, ופרסם את התמונה ברשתות החברתיות בהתרסה ברורה כלפי סיסי. וושינגטון אומנם שיגרה לאחרונה את עשרת מסוקי האפאצ’י שכה חסרו למצרים במלחמתה בסיני נגד המחבלים, אך הסיוע הביטחוני שהושעה כעונש לסיסי עדין לא חודש במלוא היקפו. אובמה ממשיך בהתנכרותו לסיסי ומצרים אינה זוכה לסיוע בתחום הכוחות המיוחדים וניהול מלחמת גרילה –  מה שיכול היה להעלות את יכולת הלחימה שלה מול כוחות הטרור בסיני. גם האיחוד האירופי אינו עושה שום מאמץ לסייע למצרים.

ההשלכות על האיזור

אנו נמצאים איפוא במצב פרדוכסלי ומסוכן – מצרים הגדולה והחשובה במדינות ערב הנאבקת באירגוני הטרור האסלאמי המסכנים את יציבותה, נעזבה לנפשה ואינה זוכה לסיוע מן המערב. על רקע קשייה של מצרים לעצור את הטרור בסיני ללא סיוע מערבי יש לצפות למלחמה ארוכה ועקובה מדם בעלת השפעות שליליות על כל מדינות האזור. המאבק במצרים כמו זה של המדינה האסלאמית בסוריה ועיראק ללא ספק  ילהיט יצרים ויביא לזליגה נוספת של צעירים הן ממדינות ערב והן מדינות המערב ויעלה את סף הסיכון לטרור הן בישראל והן במדינות אירופה וארה”ב.