מקורות בשכם דיווחו לנו כי בימים אלה נשקלת ברבת עמון האפשרות שבכיר הפוליטיקאים הפלסטינים בירדן, טאהר אל-מסרי, ראש הסנט, ימונה לראש ממשלה. הידיעה עדיין לא מאושרת ומוקדם עדיין לבנות עליה תילי תילים של השערות, אך אם זה מה שאכן יקרה אי אפשר שלא להעיר כמה הערכות בסיסיות.
מינוי ראש ממשלה פלסטיני בירדן ישנה את הנוהג הקיים שבו ראשי הממשלות מייצגים בעיקר את הסקטור הבדואי. הבדואים שונאים את הפלסטינים ואם בסופו של דבר מינויו של טאהר אל-מסרי לא ייצא אל הפועל אחת הסיבות המשפיעות ביותר על כך תהיה המתח הפנים סקטוריאלי בירדן.
בשנים האחרונות הבדואים לא שקטים, בעוד הפלסטינים, המאכלסים את רבת עמון הבירה הירדנית, הם גורם של יציבות. ירדן נחשפת לגורמי חתרנות הקשורים בסער הערבי – חתרנות שיעית מכיוון עיראק מצד אחד, חתרנות סורית מצד שני וחשיפת שבטי הבדואים הירדניים לדאעש בעקבות נהירת שבטי עיראק לארגון הטרור הסלפי.
כאן עולה שאלת הפתרון הקונפדרטיבי בין שתי הגדות. טאהר אל-מסרי לא ידוע כמי שמוביל את הרעיון הזה ועיקר תשומת ליבו הפוליטית נתונה להשתלבות הפלסטינים במרקם הירדני.
בשנים עברו, בימי המלך חוסיין, הייתה תקופה שבה מונתה לראשי ממשלה ושרי חוץ שורה של ראשי ממשלות פלסטינים, ובהן אל-מסרי עצמו. בזמנו, התפרש הדבר כאתגר לנוסחה, שעל פיה אש"ף הוא הנציג היחיד של הפלסטינים. יהיה מי שינסה לפרש את הדברים כך, אבל לא בהכרח זאת תהיה מטרת המינוי – אם אכן יצא אל הפועל.
גם בשנים בהן היה אל-מסרי ראש ממשלה ושר חוץ לא עסק בנושא הקונפדרציה בכלל, ונהג כראש ממשלה ושר חוץ ירדני לכל דבר ועניין.
