עבור לתוכן העמוד
Menu

דאעש מתקדם ללבנון

עד סוף יולי 2014, הפכה הזליגה המצופה של מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון למציאות בשטח, כאשר קואליציה מתואמת של שני ארגוני המורדים הג’יהאדיסטים הפועלים בסוריה – ג’בהת אל-נוסרה ודאעש (ISIS) – תקפה את העיירה ערסאל, השוכנת בעמק בקאע, שבסמוך לגבול הסורי, כ-75 מיל’ צפון-מזרחית לבירה הלבנונית, ביירות. בתחילה, הצליחו הג’יהאדיסטים להשתלט על מחנה צבא לבנוני, כשבדרך […]

עד סוף יולי 2014, הפכה הזליגה המצופה של מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון למציאות בשטח, כאשר קואליציה מתואמת של שני ארגוני המורדים הג’יהאדיסטים הפועלים בסוריה – ג’בהת אל-נוסרה ודאעש (ISIS) – תקפה את העיירה ערסאל, השוכנת בעמק בקאע, שבסמוך לגבול הסורי, כ-75 מיל’ צפון-מזרחית לבירה הלבנונית, ביירות. בתחילה, הצליחו הג’יהאדיסטים להשתלט על מחנה צבא לבנוני, כשבדרך הם רצחו עשרות חיילים ואזרחים, אבל תחת הלחץ של צבא לבנון, שהתערב ונכנס עם טנקים, תותחנים, כוחות קרקעיים ומסוקי קרב, חלק מהג’יהדיסטים עזבו לגבעות שמסביב לעיירה, מותירים מאחוריהם אסירים, אזרחים וחיילים שהוצאו להורג. ג’יהאדיסטים אחרים נכנסו למסגד מקומי עם בני ערובה והתבצרו בפנים, מוכנים לקרב ארוך עם צבא לבנון.

העם הלבנוני הזדעזע מאכזריותם של הג’יהאדיסטים, והוא מאוחד בנחישותו למנוע מהם לפגוע בריבונותה של לבנון. צבא לבנון שלח תגבורת לאזור, כדי לאטום אותו מפני חדירות אפשריות של ג’יהאדיסטים נוספים דרך ערסאל.

ערסאל נראית כלא יותר מעיירה קטנה בעלת רוב סוני, השוכנת לצד הגבול עם סוריה. אולם, במונחים צבאיים ערסאל היא הרבה יותר מזה: היא מהווה את הכניסה הצפונית לעמק בקאע, המאפשר חיבור קרקעי לעיר הלבנונית השנייה בגודלה, טריפולי. טריפולי, המאוכלסת על ידי רוב סוני, שוכנת לחופי הים התיכון, מדרום לנמל הסורי העיקרי בעיר לטקיה, ומהווה כיום מרכז לוגיסטי עבור המורדים הסוריים. באמצעות יצירת רצף טריטוריאלי בין ערסאל לטריפולי, יוכלו הג’יהאדיסטים לבודד את הכפרים השיעיים, שנמצאים בין טריפולי לאזור חומס ומוגנים על ידי חיזבאללה, ובכך לגדוע את המעבר החיוני בו משתמש המשטר הסורי כדי לקשר בין לטקיה, הנשלטת בידי עלאווים. לבירה דמשק ולערים הסוריות הצפוניות הגדולות – חומס, חמאת וחאלב. לטקיה נחשבת לליבו של המשטר העלאווי בראשותו של אסד.[1]

יתרה מזאת, נראה כי היוזמה לתקוף את ערסאל הגיעה כמה שבועות אחרי שהצליחו חיזבאללה וכוחות סוריים הנאמנים למשטר אסד לחסום את הדרכים, שאפשרו לג’יהאדיסטים ולצבא סוריה החופשי מעבר חופשי בין סוריה ללבנון. באמצעות תקיפת ערסאל, ניסו הג’יהאדיסטים לגרום לחיזבאללה ולמשטר הסורי להסיט את כוחותיהם לאזור ערסאל, על מנת שיוכלו “לשוב” לציר החדירה הדרומי ללבנון ולדמשק.

זו הסיבה לתגובתה החריגה של לבנון ולדחיפות בה הגיב צבא לבנון להתקפה. ראש ממשלת לבנון הנוכחי, תמאם סלאם, הכריז כי לבנון נמצאת במצב של כוננות שיא ובקש מהצבא להתמודד עם “הסכנה הניצבת בפני המולדת”. בהיסטוריה המודרנית של לבנון העצמאית מעולם עוד לא קרה, שרמטכ”ל הצבא (במקרה זה מדובר בז’אן קהוג’י) כנס מסיבת עיתונאים כדי לגנות את ה”תכפירים” (כופרים), מונח המשומש בתקשורת הלבנונית לתיאור הג’יהאדיסטים.[2] קהוג’י הצהיר כי מטרת הג’יהאדיסטים היא להרוס את האחדות בלבנון, ולכן הצבא ילחם עד אשר יהדוף אותם משטחה. לבנון רואה את עצמה כיום במלחמה עם הג’יהאדיסטים. חיזבאללה הכריז כבר כי כוחותיו יגבו את צבא לבנון במאבק נגד הג’יהאדיסטים וגם כל הפלגים הפוליטיים הביעו את תמיכתם בצבא.

שלוש שנים אחרי תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, נראה כי לבנון עומדת לחוות עימות חזיתי עם כוחות הג’יהאד, שמגיעים מסוריה ועיראק. הסכנה היא לא רק מבפנים – ג’יהאדיסטים סונים בראשות השייח’ הלבנוני אל-אסיר – אלא גם מהגל הגואה של הג’יהאד, שעלול לפצל את לבנון לשניים, כפי שעשה דאעש בעיראק בתחילת יולי האחרון. צבא לבנון הוא למעשה צבא עדתי. האיום האמיתי יכול להגיע מתוך קריסתו של הצבא לחטיבות עדתיות שונות, שיוכלו לחבור לג’יהאדיסטים במאבקם נגד הצבא הנאמן.

לכל זה מתווספת העובדה כי בניגוד לצבאות ערביים אחרים באזור, צבא לבנון הינו חסר ניסיון צבאי. העימותים היחידים בהם השתתף בעשורים האחרונים היו נגד מחנות הפליטים הפלסטינים, בעיקר בטריפולי. חוסר ניסיון זה עלול לפגוע ביכולת של צבא לבנון לעמוד בפני התקפה חזיתית של ג’יהאדיסטים מאורגנים, מנוסים ומחוזקים, בעקבות שנים של לוחמה בשטח בנוי בסוריה ובעיראק.

לעיון במאמר באנגלית לחץ כאן


[1] http://www.almayadeen.net/ar/news/special_reports-GLmbsS9PfUCqW6N8AUmW0g/

[2] Ibid