עבור לתוכן העמוד
Menu

ההתמודדות עם “שבוע האפרטהייד הישראלי”

באוניברסיטאות במערב מציינים בימים אלה את מה שמכונה “שבוע האפרטהייד הישראלי”. מאחורי יוזמה שנתית זו עומדת קואליציה של ארגונים פרו פלסטיניים, ובכללם ארגוני שמאל יהודיים קיצוניים, ששמה לה למטרה לקדם שתי מטרות עיקריות במאבק נגד ישראל. היעד המיידי הוא הטלת חרם כולל על ישראל, שתכליתו לבודד אותו ברמה המדינית ולהחלישה, כאשר היעד ארוך הטווח הוא […]

באוניברסיטאות במערב מציינים בימים אלה את מה שמכונה “שבוע האפרטהייד הישראלי”. מאחורי יוזמה שנתית זו עומדת קואליציה של ארגונים פרו פלסטיניים, ובכללם ארגוני שמאל יהודיים קיצוניים, ששמה לה למטרה לקדם שתי מטרות עיקריות במאבק נגד ישראל.

היעד המיידי הוא הטלת חרם כולל על ישראל, שתכליתו לבודד אותו ברמה המדינית ולהחלישה, כאשר היעד ארוך הטווח הוא להוביל לחורבנה של מדינת ישראל באמצעות שם הקוד “שיבת הפליטים” ו”החזרת זכויות העם הפלסטיני”. מדינת ישראל נתפסת בעיני רבים ממארגני “שבוע האפרטהייד” כישות מדינית בלתי לגיטימית שהוקמה בחטא ודינה להימחק מהמפה לצורך הקמתה של מדינה פלסטינית.

תועמלני השנאה נגד ישראל עושים שימוש בכלים של “חירויות”, “זכויות אדם” ו”החוק הבינלאומי” כשהם מסתמכים על שורה של ארגונים המתקראים “ארגוני זכויות אדם”, המונעים על ידי אידאולוגיה פוליטית אנטי ישראלית קיצונית. שיח “זכויות האדם” נתפס בעיניהם כערב לאוזניו של קהל היעד המערבי וכאמצעי יעיל לקיצוץ מחלפותיה של ישראל.

קיימת מחלוקת בשאלה כיצד להתמודד עם “שבוע האפרטהייד”. העמדה המקובלת גורסת כי עדיף להתעלם תקשורתית מהאירועים, לשמור על פרופיל נמוך, להתמקד בפעילות הסברתית המציגה את ישראל באור חיובי ובשיח שקט עם הנהלת האוניברסיטאות על הפרות של התקנות והחוקים בידי הארגונים הפרו פלסטיניים.

המצדדים בגישה זו סבורים כי בדרך זו ניתן להקטין את החשיפה התקשורתית של “שבוע האפרטהייד”, והם חוששים שמא התנצחות גלויה תספק מעצם טבעה חומרים לסיפור עיתונאי ממנו יישארו בתודעת הציבור רק המסר של “אפרטהייד ישראלי”.

אין חולק על כך שמשחק לידי היריב ומתן מתנות חינם היא אסטרטגיה גרועה. מנגד, בהפקרת עמדות ההגנה טמון סיכון משמעותי לא פחות, לא רק בקרב הציבור הכללי, אלא גם בקרב הדור הצעיר של הקהילה היהודית, שאינו מצוי בפרטי הסכסוך ולעיתים עומד נבוך מול התעמולה האינטנסיבית המשווקת בעטיפה אקדמאית.

קיימת דרך פעולה נוספת, דרך ביניים, המבוססת על עיקרון של סוף מעשה במחשבה תחילה, לצד אופנסיבה הסברתית הנשנעת על כלים מחקריים כדי לחשוף את היריב. במילים אחרות, יש צורך לשחק באותו מגרש בו היריב משחק, להשיב על טענותיו אחת לאחת, לבחון את דרכי פעולתו ומניעיו ובעיקר לתעד (ולהפיץ כמובן) את תוצרי המחקר באופן שיהיה נגיש לחיפוש.

אמחיש בדוגמא מייצגת מהשבוע האחרון: ארגון הסטודנטים נגד האפרטהייד הישראלי בקמפוס של אוניברסיטת טורונטו במיסיסוגה (SAIA UTM) פרסם בעמוד הפייסבוק שלו הודעה המזמינה את ציבור הסטודנטים לאירוע במסגרת “שבוע האפרטהייד” שנערך בקמפוס. הארגון הסביר בדברי ההקדמה כי “המטרה של שבוע האפרטהייד הישראלי הינה ללמד את הציבור על טבעו של משטר האפרטהייד הישראלי ולהתוות קמפיינים של חרם, בידול וסנקציות (BDS) כחלק מתנועת ה-BDS העולמית שצוברת תאוצה”.

לאחר מכן, צוין כי ארגון SAIA “חש כבוד” לארח באירוע שנערך בקמפוס במיסיסוגה ב-7 במרץ את סאמר עיסאווי ומוחמד סרסק, וזאת באמצעות העברת שיחה מצולמת מוקלטת מראש. עיסאווי מתואר בהודעה כ”אסיר פלסטיני ששבת רעב” וסרק כ”שחקן כדורגל פלסטיני” ששבת רעב בבית הכלא הישראלי.

ארגון הסטודנטים הפרו פלסטיני לא מסר דבר על הסיבות למעצרם של השניים בידי ישראל, שיוכם הארגוני ופעילותם במסגרת הארגון הפלסטיני בו הם חברים. דרך הצגת הדברים, כפי שנעשתה, מותירה רושם שמדובר בשני תושבים פלסטינים תמימים שישראל התנכלה להם שלא כדין.

בהודעה קודמת לקראת האירוע הודיע ארגון SAIA UTM כי נציגיו “שוחחו באמצעות סקייפ עם סאמר עיסאווי בביתו”, וכי “אסור להחמיץ את האירוע”.

אך מי הם אותם פלסטינים שזכו לכבוד כה גדול בקמפוס של אוניברסיטת טורונטו במיסיסוגה? בדיקה מהירה במקורות גלויים ישראליים (בעברית) ופלסטיניים (בערבית) מבהירה את הפרטים החסרים בהודעת SAIA. סאמר עיסאווי הינו פעיל בארגון הטרור החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. באפריל 2002 הוא הורשע בחברות בארגון  בלתי חוקי, בהחזקת של נשק ובניסיון רצח של ישראלים.

מוחמד סרסק הינו פעיל בארגון הטרור הג’יהאד האסלאמי. השב”כ פרסם בעניינו את ההודעה הבאה: “מכלל ממצאי החקירה עלה מידע הקושר אותו לפעילות צבאית במסגרת הג’יהאד האסלאמי, הכולל: ביצוע פעילות צבאית חמושה נגד כוחותינו, הנחת מטען, בעקבותיה נפצע חייל צה”ל, גיוס ואימון חוליות טרור, כוונה לביצוע פיגועי התאבדות והתמחות בייצור אמל”ח לסוגיו. כמו כן, מסר פרטים על קשריו לראש הזרוע הצבאית של הג’יהאד ברצועה. נוכח היעדר ראיות גלויות להעמדה לדין פלילי, ובשל המסוכנות הטמונה בו מוחזק סרסק כלוחם בלתי חוקי, על פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. מסוכנות זו נתמכת גם במידע עדכני ומהימן, שהתקבל במהלך תקופת כליאתו, שלפיו הוא אופיין כאסיר קיצוני מאוד, הפועל להתסיס את יתר האסירים”.

ארגון הג’יהאד האסלאמי לא הסתיר את היותו של סרסק אחד מפעיליו, ולרגל שחרורו נערכו ברצועת עזה אירועי קבלת פנים וחגיגות בהשתתפות בכירי הג’יהאד, ובכללם פעילים בזרוע הצבאית של הארגון. סרסק צולם בחברתם של בכירי הג’יהאד האסלאמי, כשהוא עוטה על צווארו צעיף ועליו שזור סמל של הארגון.

שיח עם הנהלת האוניברסיטה, כפי שעשו השדולה היהודית וארגון בני ברית, בניסיון לסכל את עריכת האירוע הוא צעד חיוני וחשוב. ואולם, לא פחות חשוב הוא לבנות את מאגרי המידע הגלויים במסגרת אתרים ובלוגים ייעודיים כדי ללמד את הציבור על טבעם של הארגונים הפרו פלסטיניים הפועלים בקמפוס, המדברים גבוהה גבוהה על זכויות אדם ובה בעת אינם רואים כל פסול באירוח הטרוריסטים הפלסטינים.