עבור לתוכן העמוד
Menu

האם תעלה מצרים על דרך המלך?

  משאל העם: אלסיסי מקבל לגיטימיות מצרים צלחה בהצלחה את השלב הראשון של מפת הדרכים שהכין שר ההגנה עבד פתאח אלסיסי יחד עם ראשי השלטון הזמני החדש, לאחר הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי מן השלטון. תוצאות משאל העם על החוקה החדשה אכן מעניקות לאלסיסי את הלגיטימיות שהיה זקוק לה, לא רק במצרים, אלא גם במערב, […]

 

משאל העם: אלסיסי מקבל לגיטימיות

מצרים צלחה בהצלחה את השלב הראשון של מפת הדרכים שהכין שר ההגנה עבד פתאח אלסיסי יחד עם ראשי השלטון הזמני החדש, לאחר הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי מן השלטון. תוצאות משאל העם על החוקה החדשה אכן מעניקות לאלסיסי את הלגיטימיות שהיה זקוק לה, לא רק במצרים, אלא גם במערב, שראה בסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון ונשיאם “הנבחר” מורסי הפיכה צבאית מגונה. תשובת ה”כן” לאלסיסי זכתה ב-98.1%. אמנם זוהי תוצאה יפה מאד, אבל גם בעייתית מאחר שמזכירה את ימי מובארק, קדאפי ואחרים, שפברקו לעצמם פופולריות מלאכותית באמצעות פרסום תוצאות דמיונות, שאינן מקובלות במדינות דמוקרטיות. אלא נראה שכאן המצב שונה לחלוטין. זו היתה יותר הצבעת אימון באלסיסי מאשר עבור החוקה, שממילא מרבית תושבי מצרים לא היו מסוגלים לקרוא אותה ובוודאי שלא להבינה. ראוי לציין כי מודבר בחוקה פחות אסלאמית ויותר דמוקרטית מאז תקופת סדאת ומובארק.

ה”כן” המאסיבי הוא למעשה קריאה לאלסיסי: אנא העמד את עצמך כמועמד לנשיאות ותקבל את קולותינו. במילים אחרות מצרים עברה שלוש שנים קשות של אי יציבות מאז סילוקו של מובארק, שאופיינו באלימות עם כ-3,000 הרוגים; כלכלה, שעיקר מקורותיה כגון התיירות נפגעו; אבטלה ובעיקר אובדן תקווה לממש את מטרות המהפכה להקמתו של שלטון דמוקרטי שיתרכז בשיקום המדינה. אלסיסי מצטייר כתקווה האחרונה. הוא מייצג את הצבא, המוערץ על ידי המצרים, שרואים בו את המוסד הלאומי היחיד המבטא את אחדותה של מצריםוהשומר על ביטחונה. זאת על אף כשלונה של המועצה הצבאית העליונה בניהול המדינה אחרי נפילתו של מובארק. המצרים רוצים ב”איש חזק” שיחזיר את היציבות לארצם ויטפל בבעיותיה הבוערות של מצרים לפני שתשקע באנרכיה.

האחים המוסלמים מחרימים את משאל העם

ברם, נראה כי המצב מורכב יותר וזה בוודאי מדאיג את אלסיסי. הוא קיווה שאחוז המשתתפים במשאל העם יעבור את ה-50%, ובכך הוא יוכיח את הבסיס הרחב שיש לו בציבור, אך בפועל קיבל רק 38.6%, שאמנם זהו מספר גבוה יותר מאשר ה- 32.9% שבאו להצביע במשאל העם על החוקה הקודמת שניסחו האחים המוסלמים, אשר רק השיגה 62% של הסכמה, אולם זה ניצחון הלוקה בחסר מסוים. הוא מבטא כנראה את החשש של חלקים בציבור מהפקדת השלטון בידי איש צבא (אף כי צפוי שאלסיסי יתפטר בטרם יגיש את מועמדותו כפי שקובע החוק) ויחזיר את המדינה לתקופת מובארק או קודמו נאצר.

יש גם להזכיר כי האחים המוסלמים ובני בריתם “אלגמעה אלאסלאמיה” והמפלגות “אלווטן” ו”אלווסט” קראו להחרמת הבחירות במקום להשתתף בתהליך הפוליטי ולדחוק את תומכיהם להצביע נגד. בכך הם צמצמו במידה מסויימת את אחוז המשתתפים בהצבעה. מטרתם היתה להוכיח כי לאלסיסי אין בסיס ציבורי כה רחב כפי שמצטייר בתקשורת המצרית. נראה שבכך הם טעו טעות חמורה, שכן אלסיסי השיג רוב מוחץ של 98.1% והם הרחיקו את עצמם מן הזירה הפוליטית הלגיטימית, והפסידו בגדול. לו היו משתתפים בתהליך היו כנראה זוכים בתמיכת של כ-20-25%, מה שהיה יכול להראות את כוחם ולהכינם לקראת הבחירות לפרלמנט מול המפלגות הלא אסלאמיות, שעדין מפוצלות. ראוי לצין כי המחנה האסלאמי היה מפולג גם כן, מאחר שמפלגת “אלנור” הסלפית, שזכתה בבחירות לפרלמנט בשנת 2012 ב-23% מן הקולות יחד עם תנועת האם שלה “אלדעווה אלסלפיה”, נתנו הסכמתן לחוקה החדשה וקראו להצביע עבור אישורה. עמדתן נבעה מתוך עוינות כלפי האחים המוסלמים, שבזמן שלטונם התעלמו מהן ונישלו אותן מעמדת מפתח בממשלה.

ניצחון אלסיסי: המבחן האמיתי

המסקנה המתבקשת מחישובים אלה היא כי אלסיסי וחבריו זכו אמנם בניצחון משמעותי, אך הם נמצאים בתקופת מבחן. אלסיסי יגיש כנראה את מועמדותו לנשיאות ויבחר ברוב גדול, אך הוא יודע כי בריתו עם הציבור היא זמנית ועל תנאי. אם לא יוכיח הלכה למעשה שהוא מקדיש את מרצו לטיפול בתחלואיה של מצרים ויגלוש לעבר דיקטטורה צבאית כבעבר, צפוי שהעם ירד מחדש לרחובות ומצרים תשקע באנרכיה.

האחים ממשיכים ומסלימים את מאבקם האלים

מבחינת הביטחון הפנימי, נראה כי האחים המוסלמים ימשיכו במאבקם נגד השלטון החדש, אך הוא יגווע עם הזמן. הם מסרבים בעקשנות להודות בכשלונם, אפילו עכשיו אחרי שהתפרסמו תוצאות משאל העם, שהעבירו את הלגיטימיות, שאותה הם מייחסים לעצמם, לשלטון הזמני החדש. הפסקת המאבק עבורם כמוה כהעלמותם אחרי 85 שנים של מאבק עיקש. ככל שמתמעטים מספר הפעילים שהם מצליחים לגיייס להפגנותיהם, גדלה אלימותם והם אף משתמשים בנשק חם, מה שמביא לתגובה באש חיה של כוחות הביטחון ועלייה במספר ההרוגים.

גם הארגונים הג’יהאדים-סלפים ימשיכו את הפיגועים במיטב המסורת של האסלאם הרדיקלי. אמנם יש בכך הפרעה להחזרת היציבות וההתרכזות בנושא הכלכלי-חברתי, אך יש להניח כי מגמות אלה יצטמצמו. ראוי להזכיר כי כל תקופת מובארק הייתה מלווה גם כן בפיגועים של אירגונים אסלאמים רדיקלים למיניהם. נזכיר רק את פיגוע הדמים בלוקסור, אשר גבה 57 קורבנות.

לאחים המוסלמים נקרתה הזדמנות היסטורית להגיע לשלטון והם פגעו בעצמם. בהתאם לספר חדש שיצא לאחרונה במצרים “אנתחאר אלחואן” (התאבדות האחים המוסלמים מאת עמאר עלי חסן), אין להם אלא להלין על עצמם. הם התאבדו. במקום לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שניתנה להם ולהקדיש את עצמם לפיתוחה של מצרים הם פעלו למונופוליזצייה של השלטון, לניטרול כל הכוחות הפוליטים בזירה, להשתלט על האדמיניסטרציה והיו בדרכם להקים דיקטטורה אסלאמית עד שהעם הבין זאת והדיחם. הציבור נתן להם אפילו אפשרות אחרונה כאשר תנועת “תמרוד” ביקשה כי מורסי יתפטר ויקיים בחירות חדשות. מורסי דחה אופציה זו והודח. בתוניסיה, לעומת זאת, מפלגת ה”נהדה” של האחים המוסלמים, שגרמה להתעוררות האסלאם הרדיקלי ולמשבר פוליטי חמור, הסכימה – אם כי באי רצון בולט ולאחר הפגנות סוערות – להעביר את השלטון לממשלת טכנוקרטים והיא שומרת על אופציה לחזור לשלטון בבחירות הבאות.

בסיני, הארגונים הג’יהאדים-סלפים יוסיפו לבצע פיגועים, אך נראה שגם כאן סביר שהצבא המצרי יצמצם אותם למינימום. בחודשים האחרונים הצבא המצרי הכניס לשטח כוחות מוגברים בהסכמת ישראל, הם פועלים  במרץ והצליחו לפגוע במאות מחבלים ולצמצם את פעולותיהם. בהתאם להצהרות של מקורות ביטחוניים מצרים השלטון החדש יפעל אף לסילוקו של חמאס מעזה, המואשם בסיוע לאירגוני גוני הטרור ופגיעה בביטחון מצרי.

אופק חדש למצרים?

השלב הבא של מפת הדרכים המצרית הוא קיום בחירות תוך שישה חודשים לנשיאות ולפרלמנט. ההנחה היא שהבחירות לנשיאות תהיינה הראשונות. בחירתו הכמעט ודאית של אלסיסי לנשיא תהיה גורם חשוב בייצוב הזירה המצרית ועידוד המפלגות הלא אסלאמיות להתאחד ולהקים גוש חוסם מול המפלגות האסלאמיות לקראת הבחירות לפרלמנט.

למצרים צפויים איפוא חודשים לא קלים, שיהיו מלווים בהפגנות אלימות ובפיגועים, אך התחושה היא כי השלטון החדש הזמני, בסיוע אלסיסי, יוכל לנווט את המדינה עד להקמתו של משטר נבחר חדש אשר אמור להתרכז בפיתוחה של מצרים וגם לשמור על חירויות האזרחים. תהא זאת שעת מבחן גדולה למצרים ושליטיה החדשים.