חג עיד אל-אדחא, שצוין בעולם המוסלמי ב-14-15 באוקטובר, הוא זכר לניסיון שהעמיד אללה את אברהם, בצוותו עליו להקריב את בנו ישמעאל. המוסלמים בעיד אל-אדחא מתקרבים לאללה באמצעות שחיטה של בקר כבש, בקר או נאקה (נקבת הגמל) וחלוקת הבשר לבני משפחה ולעניים.
חיים דיין, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר בישראל, מסר בראיון שקיימתי עמו (30.10.13) עבור האתר News1, כי ערב עיד אל-אדחא הועברו מישראל לרצועת עזה למעלה מ-9,000 ראשי בקר ועגלים ומספר אלפי כבשים. ישראל מייבאת למעלה מ-60 אלף כבשים מאוסטרליה וכ-20 אחוזים מהם מועברים לרצועת עזה (ובכלל זה לפני עיד אל-אדחא), חלקם באופן ישיר דרך שטח ישראל וחלקם מגיעים לישראל לחוות פיטום לקראת העברתם לרצועת עזה בשלב מאוחר יותר. הזמנת הבקר לרצועת עזה מישראל ומאוסטרליה מתבצעת באמצעות סוחר הבקר הפלסטיני חוסני עפאנה.
הלכות השחיטה באסלאם אוסרות על העמדת בהמה בפחד או בכאב לפני השחיטה.[1] השוחט מצווה לזרז את הפעולה מהר ככל האפשר. כמו-כן, אסור שהבהמה המיועדת לשחיטה תראה אחרת נשחטת לנגד עיניה או נאכלת.
בעת השחיטה יש לומר את שם אללה והשוחט צריך לחתוך את העורק הראשי, עורק הצוואר, קנה הנשימה והוושט. פעולת השחיטה מסתיימת כאשר הדם יוצא מגוף הבהמה. בשונה מהשחיטה היהודית המחייבת את השוחט לחתוך את רוב שטח הקנה והוושט בחיתוך אחד של הסכין, בשחיטה על פי ההלכה המוסלמית מותר לחתוך את צוואר הבהמה בהעברת סכין השחיטה מספר פעמים, או בשר בהמה שהומתה שלא באמצעות סכין, כגון שוק חשמלי, ירי ועוד (חריג קיים בעת ציד).
עשרות סרטוני וידיאו שהועלו ל-youtube במהלך עיד אל-אדחא 2013 ולאחריו חושפים את פרקטיקת השחיטה בבתי המטבחיים המוסדרים והפרטיים ברצועת עזה, הנתונה תחת שלטון אסלאמי של ממשלת חמאס ואשר בה נהוגה שחיטת "חלאל" על פי כללי ההלכה האסלאמית.
הסרטונים תיעדו מקרים רבים של התעללות קיצונית בבקר, החל מהובלתו לבתי המטבחיים ועד שלב השחיטה. ראשי הבקר הובלו קשורים בתאי מטען פתוחים של משאיות קלות ועגלות הנגררות באמצעות טרקטור. בדרכם במרכזי הערים התאסף מסביב למשאיות קהל רב, ובו ילדים ובני נוער רבים, כשהוא צועק, מריע וצוהל למראה ראשי הבקר המובלים לשחיטה. לעיתים נשמעו ברקע ובקול רם מנגינות תפילה אסלאמיות ("אללה אכבר, אללה אכבר, אין אלוהים מבלעדי אללה") שהוסיפו לרעש הרב שחוו בעלי החיים בדרכם לשוחט.
שיטת הוצאת הבקר מתא המטען של המשאית התבצעה בדרך הבאה: הכאה בשוט ובמקל כדי לגרום לשור לפנות לכיוון פתח תא המטען, ומשיכת השור באמצעות חבל הכרוך על ראשו אל מחוץ למשאית. למשאיות לא הוצמדה רמפה, והבקר למעשה הופל מגובה של כמטר ובחבטה גדולה אל הכביש, לעיתים תוך נחיתה על הברכיים והבטן.
בבית המטבחיים הראשי של עזה הוכנסו ראשי הבקר בשיטת הסרט הנע לתוך מיכל ברזל גדול כאשר רק ראשם וצווארם מציץ החוצה. עובדי בית המטבחיים סובבו את המיכל באופן שרגלי הבקר היו למעלה והראש למטה. ההמתנה במצב זה עד לשחיטה נמשכה 26 שניות, במהלכן השור הניע את ראשו לצדדים בחוזקה בשל הסבל הכרוך בהימצאות בתנוחה בלתי טבעית זו.
השחיטה עצמה התבצעה בשלבים: בשלב הראשון, שנמשך כשתי שניות, העביר השוחט מספר פעמים את הסכין על צוואר השור וגרם לחתך עמוק. במשך 11 השניות הבאות עד לסיום הסרטון הוא נראה חוזר פעמיים לחתוך עוד בגרונה של החיה.
בבתי מטבחיים אחרים ברצועת עזה אין מיכלי ברזל דומים והשחיטה מתבצעת בשתי שיטות עיקריות: דקירת הימום לשם החלשת השור לפני השלמת השחיטה ו"ניסור" צוואר השור באופן מתמשך.
בשיטה הראשונה השוחט מתקרב לשור עם סכין בידו ובחטף דוקר אותו בצווארו וגורם לו לדימום כבד. השוחט ממתין להיחלשות השור ואז משלים את המלאכה. במקרים אחרים נשאר השור לעמוד כשהוא מדמם ומחרחר ומנסה להיאבק על חייו במשך זמן ממושך, לעיתים למעלה מדקה. באחד המקרים השור השמיע את חרחורי המוות האחרונים לאחר למעלה משלוש דקות מהדקירה הראשונה.
בשיטה השנייה השוחט "מנסר" בסכין, פשוטו כמשמעו, את צוואר השור. אחד מסרטוני הווידאו מתעד "ניסור" הנמשך 48 שניות, ובמהלכו החליף השוחט שני סכינים. בסרטון אחר ארך "הניסור" יותר מ-30 שניות.
במקרים רבים הכנת השור לשחיטה מתבצעת בדרך הבאה: השור, שחבל כרוך על צווארו, נקשר לעמוד. התכונה הרבה מסביבו גורמת למתח אצל השור המנסה לברוח, וכך נגרם לו סבל פיזי נוסף. חבלים נקשרים לרגלי השור ואלה נמשכות בחוזקה לאחור (באחד המקרים המשיכה בוצעה באמצעות מלגזה) והשור נמצא במצב של מתיחה בין החבל הכרוך לראשו והמחובר לעמוד לבין רגליו הנמשכות העוצמה לכיוון ההפוך. בדרך זה צוואר השור נמתח ומאפשר גישה נוחה יותר לשוחט.
בשיטה אחרת, הנפוצה אף היא ברצועת עזה, הפרה נמשכת בחבלים בכיוונים מנוגדים (כולל באמצעות משיכת הזנב) כדי לגרום למעידתה לקרקע. באחד המקרים נורו יריות מטווח קצר ברובה סער קלצ'ינקוב לעבר רגליו של שור שברח מבית המטבחיים.
שוורים אחרים שברחו מבית המטבחיים הוכרעו בידי ההמון ששיתף פעולה במצוד, בקשירת הרגליים והראש, במשיכת החבלים בכיוונים המנוגדים ובהפלת השור לקרקע לאחר מאבק שנמשך דקות ארוכות שגרם סבל רב לבעלי החיים קודם לשחיטה.
שחיטת הבקר מתבצעת גם ברחובות הראשיים בערי רצועת עזה בנוכחות קהל גדול של מאות אנשים, ובהם כאמור גם ילדים רבים.
הארגונים הישראליים "תנו לחיות לחיות" ו"אנונימוס", העוסקים בזכויות בעלי חיים, לא התייחסו עד כה להתעללות הקיצונית בראשי הבקר והצאן המיובאים לרצועת עזה מישראל ואוסטרליה (דרך ישראל), הבאה לידי ביטוי בפרקטיקה של השחיטה האסלאמית "חלאל" הנהוגה ברצועת עזה. בשיחה עמי ציינו נציגי ארגונים אלה כי עד כה הם לא היו מודעים למציאות זו.
באתר האינטרנט הרשמי של הארגון הבינלאומי PETA לזכויות בעלי החיים לא נמצאה כל התייחסות לפרקטיקת השחיטה ברצועת עזה.
ערוץ הטלוויזיה Sky News שידר (14.10.13) כתבה על שחיטת הבקר והצאן בחג עיד אל-אדחה ברצועת עזה, ואולם זו התעלמה לחלוטין מפרקטיקת השחיטה הגורמת סבל עצום לבעלי החיים.[2]
פרקטיקת הטיפול בבקר ושחיטת ה"חלאל" הנהוגה ברצועת עזה מהווה הפרה בוטה של החוק האוסטרלי המחייב עמידה בסטנדרטים של שמירה על בריאות ורווחת בעלי החיים ושיטת שחיטה הגורמת סבל מועט וקצר ככל האפשר.
לשם המחשה, ב-7 ביוני 2011 הורה שר החקלאות, הדגה והייעור של אוסטרליה על השעיית יצוא בעלי חיים המיועדים לשחיטה באינדונזיה, וזאת בעקבות קבלת ראיות לפיהן במספר בתי מטבחיים במדינה זו קיימת התעללות בבעלי החיים.[3]
הערה: סרטוני הווידאו המתעדים את פרקטיקת השחיטה ברצועת עזה בחג עיד אל-אדחה 2013 שמורים אצל כותב המאמר ויסופקו לגורמים בעלי עניין על פי דרישה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
[1] http://www.halalcertifiering.se/newwebsiteimages/Riktlinjer_vid_halalslakt_arabiska.pdf
[2]http://www.skynewsarabia.com/web/video/459432/%D8%BA%D8%B2%D8%A9-%D8%AD%D8%B1%D8%B5-%D8%A7%D9%94%D8%B6%D8%AD%D9%8A%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D9%8A%D8%AF-%D8%B1%D8%BA%D9%85-%D8%A7%D9%84%D8%B8%D8%B1%D9%88%D9%81
[3]http://www.daff.gov.au/animal-plant-health/welfare/export-trade/gov-response-to-cattle-mistreatment-in-indonesia
