עבור לתוכן העמוד
Menu

חיזבאללה: ארגון טרוריסטי אסלאמי מטבע הקמתו, מטרותיו ופעולותיו

חיזבאללה בראות האיחוד האירופי: מפלגה פוליטית שסטתה מהדרך האיחוד האירופי זקוק היה ל-30 שנה כדי לקבוע שחיבזאללה הוא ארגון טרור. השבוע, כאשר הודיע כי הוא מציב אותו ברשימת ארגוני הטרור, הדגיש כי מדובר בזרוע הצבאית שלו בלבד. גב' קתרין אשטון, הממונה על קשרי החוץ של של האיחוד האירופי, אף הוסיפה דברי הרגעה, שעיקרם כי האיחוד […]


חיזבאללה בראות האיחוד האירופי: מפלגה פוליטית שסטתה מהדרך

האיחוד האירופי זקוק היה ל-30 שנה כדי לקבוע שחיבזאללה הוא ארגון טרור. השבוע, כאשר הודיע כי הוא מציב אותו ברשימת ארגוני הטרור, הדגיש כי מדובר בזרוע הצבאית שלו בלבד. גב' קתרין אשטון, הממונה על קשרי החוץ של של האיחוד האירופי, אף הוסיפה דברי הרגעה, שעיקרם כי האיחוד ימשיך את הדיאלוג עם הארגון. מקביעה זו ניתן להסיק כי האיחוד האירופי רואה בחיזבאללה מפלגה פוליטית שסטתה אולי מדרכה והקימה זרוע צבאית, אך ניתן לתקן סטייה זו על ידי הפעלת "לחץ מתון".

ארגון על בסיס הגותו של חומייני

מהותו של הארגון שונה לחלוטין מזו המשתקפת במהלך של האיחוד האירופי. חיזבאללה הוקם בשנים 1982-1984 כארגון טרור לכל דבר ביוזמת איראן של חומייני. מטרתו הייתה לשמש קרש קפיצה או בסיס פעולה לאיראן במזרח התיכון למימוש "המהפכה האסלאמית" על פי חומייני, כלומר להקמת שלטון אסלאמי שיעי במדינות האזור בהנהגת איראן.

בהתאם להגותו של חומייני המבוססת על עיקרון "ווילאיאת אלפקיה", מדינה הנשלטת על ידי מורה ההלכה, חיזבאללה רואה באסלאם בסיס אידאולוגי יחיד לניהול המדינה ולחיי היומיום של האדם. חיזבאללה דוחה מכל וכל את דרכי המחשבה האחרים כגון לאומנות ערבית או ערכי השמאל הקוראים לשיוויון ושותפות. הדמוקרטיה היא אוייבו המרכזי והקוראן הוא המקור היחיד ממנו שואב האירגון את יסודות המחשבה לראייתו. אידיאולוגייה רדיקלית זו כוללת גם את הכוונה להשמדת ישראל, ואכן חיזבאללה הפך להיות אוייבה המר של ישראל מיום היווסדו.

שמו של "חיזבאללה" מבוסס על כמה מן הפסוקים הקשים ביותר בקוראן הקוראים למאמינים שלא להתחבר בשום אופן וצורה לנוצרים וליהודים וכי ביום הדין המנצחים יהיו רק אלה הנאמנים (חזב) לאללה, כלומר מאמינים שאין בהם רבב (סורת השולחן 55 וסורת הטוענת 22). הפירוש של המילה חזב הוא קבוצת תומכים נאמנים. רק בתקופה מאוחרת קיבלה המילה את המשמעות של מפלגה פוליטית, ובמקרה זה מפלגת האל.

הקמת הארגון התבססה על קבוצה של פעילים שפרשו מתנועת אמל השיעית, שהייתה מקורבת יותר לסוריה של מפלגת הבעת' החילונית. בראש הפורשים עמד אבראהים אלאמין, נציג תנועת אמל באיראן, שהיה לדוברו הראשון של חיזבאללה. חכמי דת שיעים מלבנון, שלמדו במרכזי הלימוד האסלאמים בעיר קום באיראן ובנגפ שבעיראק היו שותפים למאמץ ההקמה. הללו, בחוזרם ללבנון, הקימו מרכזים להוראת האסלאם השיעי. בין תלמידיהם ניתן היה למצוא את חסן נאסראללה ונעים קאסם, שלימים הפכו למזכ"ל חיזבאללה וסגנו בהתאמה.

מיד עם הקמת הגרעין הראשון של התנועה, בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה, שיגרה איראן ללבנון בהסכמת סוריה מאות לוחמים ממשמרות המהפכה כדי לאמן את המיליציה השיעית החדשה ולכוון את דרכה. הפעולה האיראנית כללה גם הדרכתם של חיילי הארגון ומפקדיו וצעירי העדה השיעית בתורת המהפכה האסלאמית של חומייני. הפעולה, שהתנהלה בעיקר בדרום לבנון באזור הבקאע ובדחיה, הפרבר הדרומי של ביירות המאוכלס בשיעים, הופקדה בידיו הנאמנות של שגריר איראן בדמשק, עלי מחתשמי, שמונה לשר הפנים באיראן עם סמכויות מיוחדות לניהול פעולות איראן באמצעות חיזבאללה בלבנון וב"פלסטין".

המטרה: הקמת רפובליקה שיעית על פי המודל האיראני בלבנון

המטרה הראשונה הייתה ניצול כניסת צה"ל ללבנון והאנדרלמוסיה שנוצרה להקמתה של רפובליקה אסלאמית על פי המודל האיראני בלבנון בהנהגת חיזבאללה, שהייתה אמורה להעניק לאיראן חופש פעולה ברחבי המזרח התיכון. חיזבאללה אכן פתח, תחת שמות שונים וביניהם "המדוכאים עלי אדמה", בסדרה של מבצעי טרור מרשימים. הוא הצליח לפוצץ את את המטות של המארינס ושל הכוחות הצרפתים שנשלחו לחצוץ בין הניצים במלחמת אזרחים. בפעולה זו נהרגו  240 חיילי מרינס ו-63 חיילים צרפתים. גם אסון צור השני מיוחס לחיזבאללה, כמו גם חטיפות אזרחים זרים שבוצעו לשם שחרור חברי הארגון שנעצרו וכדי להטיל טרור על המערב לבל יתערב.

חיזבללה: סרב לקבל את הבסיס האתני לשלטון בלבנון

דרך פעולה זה חייבה התמודדות עם המערכת הפוליטית האתנית השלטת בלבנון, ובעיקר החלשתה של תנועת אמל המתחרה והסכמתה של סוריה. מדינה זו השיגה מעמד מוכר של מעצמה בעלת אינטרסים בלבנון בעקבות התערבותה במלחמת האזרחים ועל בסיס הסכם טאיפ, שחתם את פרק המלחמה ואישר מחדש את הבסיס האתני לשלטון בלבנון. בהתאם להסכם טאיפ מ-1989 הצטוו כל המיליציות לפרק את נשקן, וכמתבקש להפקיד את ביטחון המדינה בידי הצבא.

סוריה: נתיב הברחת נשק מאיראן לחיזבאללה

חיזבאללה סרב לקבל עליו את הדין לאחר שיצא מחוזק צבאית מכל המאבקים שניהל מול אמל. המיליציה שלו הייתה החזקה ביותר לאחר שצויידה, מומנה ואומנה על ידי האיראנים, שהשקיעו בה סכומים אדירים. חיזבאללה גם ידע לפרוט על רגשותיהם של הלבנונים והמוני ערב ולהכריז על עצמו כעל תנועת התנגדות המגינה של לבנון מול האויב הישראלי והפועלת לסילוקו משטחה של לבנון. בהמשך חלה התקרבות בין איראן לסוריה, בתחילה, בזמן מלחמת איראן עיראק ,על רקע סכסוך מורכב בין הבעת' הסורי לבעת' העיראקי, ולאחר מכן עם הצטרפותה של סוריה לקואליציה נגד סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה. כך נוצר מעין גשר איתן בין איראן לחיזבאללה דרך סוריה שהפכה לנתיב הברחת נשק, טילים וציוד מתקדם לחיזבאללה בלבנון.

חיזבאללה הלך והתחזק צבאית ולא נמצא מולו שום כוח צבאי בלבנון שהיה יכול לפרק אותו מנשקו. הוא הפך למדינה בתוך מדינה. עם זאת הסונים, הנוצרים ולסרוגין הדרוזים לא זנחו את הבעיה ביודעם כי היא מאיימת על שלמותה ועצמאותה של ארצם. נשקו של חיזבאללה וקשריו עם איראן הפכו לנושא מרכזי במערכת הפוליטית הלבנונית ועלו לדיון בכל הממשלות, ובמיוחד במסגרת מה שקרוי הדיאלוג הלאומי הדן בסוגיות המרכזיות של לבנון הנובעות ממורכבותה האתנית אך שמעולם אינן מגיעות לפתרון.

הפצת המהפכה האיראנית וטרור ברחבי העולם

בהנחיית איראן ניהל הארגון מספר מערכות במקביל. הוא הקים תאים במדינות המפרץ, בהודו, בפקיסטאן, באמריקה הלטינית ובאירופה, כאשר המטרה היא לייצא את המהפכה האיראנית לעולם הרחב. חיזבאללה השלים את צורכי מימונו בסחר בסמים באמריקה הלטינית. פעולות טרור בוצעו נגד ישראל גם לאחר נסיגתה מלבנון באמצעות ירי קטיושות לצפון המדינה, חדירות מחבלים, חטיפת חיילי צה"ל ונסיונות להקמת רשתות טרור בתוך ישראל. פעילות זו הביאה לעימותים קשים בין ישראל ללבנון, כגון מבצע דין וחשבון בשנת 1993, מבצע עינבי זעם ב- 1996 ולבסוף מלחמת לבנון השניה ב- 2006, שבמהלכה שיגר חיזבאללה 3,500 טילים על עריה וכפריה של ישראל. בחו"ל פוצץ חיזבאללה ב-1993 את בניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס ושלוש שנים לאחר מכן את בית הקהילה היהודית. אנשי חיזבאללה היו מעורבים גם בחתירה נגד השלטון במדינות המפרץ ופעיליהם נעצרו בכווית ובבחריין, שהכריזה על חיזבאללה אירגון טרור. בשנים האחרונות היה חיזבאללה מעורב בסיוע לשבט החות'יים בצפון תימן, שהתקומם נגד השלטון המרכזי. ב-2009 נחשף אף תא של חיזבאללה במצרים, כאשר בכוונתו היה להביא לכאוס בסיני ובאזור תעלת סואץ כדי להחליש את מצרים של מובארק, שהייתה חוד החנית של העולם הערבי נגד איראן.

השתלטות על המערכת הפוליטית הלבנונית ורצח רפיק חרירי

החל מ-1992 מתחיל חיזבאללה לחדור גם למערכת הפוליטית, מתוך הבנה שעוצמתו הצבאית תטיל מורא על הכוחות הפוליטים והוא יצליח לפלס דרך להשתלט על לבנון לכאורה דרך הקלפי ובעזרת תמרונים פוליטים מגובים בטרור אלים. בבחירות של 1992 הוא מצליח להביא לבחירתם של תשעה מחבריו לפרלמנט במסגרת הצגת מועמדים על בסיס אתני. מכאן הוא הופך גם לשחקן בפרלמנט, מצליח להתחבר למפלגת אמל לאחר שהכריע אותה צבאית וגם להקים ברית עם אחת התנועות הנוצריות החשובות בהנהגת גנרל מישל עאוון. ב-2005 היה מעורב חיזבאללה ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, ונאבק בבית הדין הבינלאומי שהוקם לחקור ולשפוט את הנאשמים. לאחר שהוצאה פקודת מעצר נגד ארבעה מפעיליו הוא הודיע כי בשום אופן לא יסגירם.

חיזבאללה, למרות אבדותיו הכבדות, יצא מחוזק ממלחמת לבנון השנייה וקשריו עם איראן הועצמו. איראן מימנה בחלקו את שיקום דרום לבנון והדחייה הגבירה את הברחת הנשק והטילים ללבנון בשיתוף עם סוריה. חיזבאללה לא יחס שום חשיבות להחלטה 1701 של מועצת הביטחון – ששמה קץ למלחמת לבנון השנייה וקבעה כי צבא לבנון הוא הריבון היחיד בכל המדינה, כולל בדרום, וכי יש לפרק את חזבאללה  מנשקו. חיזבאללה הפר ללא שום תגובה מן המערב הן את הסכם טאיפ כאמור לעיל והן את החלטות 1559, 1680 ו-1701 מהן השתמע במפורש הצורך לפרק את נשקו. מעודד מכוחו העולה, הוא הגביר את לחציו על המערכת הפוליטית, כולל ברחוב, בעימותים אלימים ובשביתת שבת במרכז ביירות, ששיתקה את כלכלת המדינה. הוא  דרש לקבל בממשלה לפחות שליש חוסם ש"יאפשר לתת ביטוי לאופוזייציה" וכדי להתנגד להחלטות נגדו. בהמשך נקלע לעימות אלים עם ממשלתו של פואד סניורה וכוחותיו השתלטו על מערב ביירות לאחר שנתגלה כי הקים רשת תקשורת עצמאית וכי הוא מפקח על נמל התעופה של ביירות. סניורה נכנע ושרי חיזבאלה הוכנסו לממשלה. בבחירות של 2009 קיבלו חיזבאללה ובני בריתו 57 מקומות בפרלמנט מול 71 לרוב הסוני –נוצרי- דרוזי והארגון נאלץ לקבל את ממשלתו של סעד חרירי, שגם כן הסכים לנוסחא שבה חיזבאללה ובני בריתו יחזיקו בשליש משרי הממשלה.

בהמשך הפיל הארגון את ממשלתו של סעד אלחרירי והקים ממשלה חדשה תחת הנהגתו של נג'יב מיקאתי, כאשר לחיזבאללה ובני בריתו 18 שרים מתוך 30. מיקאתי שסבר שיוכל לנהל ממשלה כזאת הבין שטעה, התפטר כבר לפני מספר חודשים והשאיר  את לבנון במשבר בלתי פטור. ראש הממשלה שמונה לאחריו סלאם תמאם עדין לא הצליח להרכיב ממשלה.

חיזבאללה חודר גם לאירופה

במשך כל התקופה הזו חיזבאללה המשיך במעשי הטרור בחו"ל. בשנים האחרונה נתפסו מחבליו כאשר הם מעורבים בהכנות לפעולות טרור בתאילנד, טורקיה, אזרבייז'אן וקפריסין. בבולגריה נחשפו רק לאחר שביצעו את הפיגוע בו נהרגו חמישה תיירים ישראלים ואזרח בולגרי. גם מדינות האיחוד האירופי אינן מחוסנות בפני חיזבאללה. ובכל זאת נראה שרק מעורבותו של הארגון בלחימה לצידו של אסד הכריעה את הכף באיחוד האירופי, אשר הכריז סוף סוף על הזרוע הצבאית בלבד כאירגון טרור.

בהקשר זה יש לציין כי אין מדובר בארגון הפועל בשקיפות. חברי הפרלמנט והשרים המוכרים לציבור הגיעו לשלטון בעיקר על רקע של פעילות אלימה של חיזבאללה והם משמשים רק ככסות לתפקודו האמיתי של הארגון. המערכת הצבאית-טרוריסטית שלו, שהיא הבסיס לקיומו, פועלת בשיתוף עם משמרות המהפכה האיראנים וההיררכיה שלה אינה ידועה. עמאד מוע'ניה, שחוסל בדמשק לפני שלוש שנים, היה כנראה מפקדה של מערכת זו.

אירגון חיזבאללה אינו אלא המקבילה השיעית של אלקאעידה. הוא נועד לסייע לאיראן להשליט את האסלאם בעולם בדרכי טרור שכן אין דרך אחרת להשיג מטרה זו. היסוסיו הארוכים של האיחוד האירופי לסווג את האירגון כולו כאירגון טרור רק הגבירו את תעוזתו ואת תעוזת איראן ושידרו מסר לאסלאם הרדיקלי באשר הוא כי אפשר להתמודד עם אירופה ולנצח.