מצרים: בכיר אמריקאי נוסף מתקבל בהפגנות זעם
ביקורו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בראשית השבוע במצרים בוודאי העלה מחשבות נוגות בוושינגטון. זו הפעם השנייה בתקופה האחרונה ששר החוץ של המעצמה הגדולה וידידתה של מצרים מתקבל בהפגנות זעם. ביולי שעבר היתה זו הילארי קלינטון, שבאה להקים קשר ראשון עם מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שזה עתה נבחר והושבע לנשיא, אך הופתעה מהפגנות נגדה בהם חברו מפלגות לא אסלאמיות וקופטים האשימו את ארה"ב בתמיכה באחים המוסלמים ובסיוע להגעתם לשלטון.
האופזוציה הלא אסלאמית במצרים: קוראת להחרמת ביקורו של קרי
השבוע חזרה על עצמה התופעה ביתר שאת. בנוסף להפגנות וייצוג תקשורתי עוין לארה"ב, הודיעה "חזית ההצלה הלאומית", המאגדת את מפלגות האפוזיציה הלא אסלאמיות, על החרמת ביקורו של קרי. זאת מאחר שארה"ב קראה לכל המפלגות להשתתף בבחירות הקרובות לפרלמנט האמורות להתחיל ב- 22 באפריל מבלי להתחשב בעמדת האופוזיציה הנחושה להחרים את הבחירות. מחמד בראדעי מנהיג החזית אמר שזו התערבות בעניינה הפנימיים של מצרים. האופוזיציה מתנגדת לקיום הבחירות על בסיס החוקה החדשה, בה היא היא אינה מכירה, וקוראת להקמת ממשלה נייטרלית שתנהל את הבחירות בשקיפות מלאה ותמנע זיופים והפרות חוק. מוחמד ברדעי וחמדיין סבאחי, מנהיג הזרם העממי – נאצריסטי הפועל בשיתוף עם בראדעי – הודיעו כי לא יפגשו עם קרי. עמרו מוסא, הצלע השלישית של "החזית" הביע עמדה דומה, אך הסכים לבסוף לפגוש את קרי ב"אופן אישי", בארבע עיניים, כמנהיג מפלגת הקונגרס שהוא עומד בראשה ולא כמייצג "החזית". קרי אמנם טלפן לבראדעי עם הגיעו לקהיר ב- 2 במרץ, אך לא הצליח לשכנעו לשנות את עמדתו. בסופו שלדבר נועד קרי רק עם ששה נציגים של ארגוני אופוזיציה, שנענו להזמנת שגרירות ארה"ב לפוגשו, מתוך ה- 11 שהוזמנו. אחרי המפגש התברר כי קרי חזר על עמדת ארה"ב כי יש לקיים את הבחירות למען הבטחת יציבותה של מצרים, בעוד ששלושה מבני שיחו חזרו הודיעו כי יחרימו את הבחירות והשלושה האחרים אמרו כי ישתתפו רק אם יובטחו נקיון הבחירות ושקיפות תהליך ההצבעה. קרי נכשל איפוא בשליחותו, שעיקרה היה לפעול לשימור יציבותה של מצרים.
ארה"ב: מנסה לשמר את מצרים כעוגן של יציבות
קרי בא למזרח התיכון שבועות ספורים לאחר מינויו כשר חוץ כדי להכיר אישית את השחקנים המרכזים באזור, אך בעיקר כדי לוודא כי ארה"ב שומרת על מעמדה באזור. בנוסף למצרים הוא ביקר בטורקיה, סעודיה איחוד האמירויות וקטאר. בתקופת מובארק מצרים הייתה המעצמה המרכזית עליה הייתה מושתתת מדיניות ארה"ב במרחב הערבי. היא הייתה עוגן של יציבות ושמרה על השלום עם ישראל. בהיעדר תחליף, ארה"ב מעונינת לשמור על יחסים אלה עם מצרים, אפילו אם עברה לשלטון האחים המוסלמים, להם מטרות אחרות מאלו שהיו למובארק.
קרי: "ארה"ב מייחסת חשיבות עליונה לתפקידה של מצרים במזה"ת"
קרי התכוון להטיל את מלוא כובד משקלה של ארה"ב על מורסי ועל האופוזיציה כדי שיגיעו להבנה לגבי ניהולה של המדינה. הוא קרא למורסי לשמור על ערכי הדמוקרטיה, אך גם הדגיש בפניו כי ארה"ב מייחסת חשיבות עליונה לתפקידה שלמצרים במזה"ת ולשמירת השלום עם ישראל. בשיחותיו עם ראשי המודיעין המצרי הוא התייחס לצורך לטפל בבעיות הביטחון בסיני ומניעת הברחת נשק לעזה. במישור הכלכלי, הוא גילה הבנה למשבר החריף בו נמצאת מצרים והבטיח כי ארה"ב תסייע לה נוכח מצוקתה הכלכלית. הוא התחייב להעביר לאוצר המצרי 250 מיליון דולר, מתוך המיליארד דולר שהבטיח אובמה למצרים לפני שנה. עם זאת, הוא גם תבע ממורסי לאשר סופית את ההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית בדבר הלוואה של 4.8 מיליארד דולר. אישור ההלוואה מתעכב בגלל המצב הפוליטי הבלתי יציב ובשל הצורך למצוא פתרון הלכתי לתשלום הריבית – דבר המנוגד לשריעה המוסלמית. ההסכם, אם יאושר, יפתח את השער להלוואות נוספות בריבית נמוכה ממדינות אחרות ולהשקעות של חברות בינלאומיות. מורסי נדרש בתמורה להפעיל רפורמות ייעול בסקטור הציבורי ולבטל סובסידיות – מה שיכול להחמיר את המשבר הפוליטי חברתי-כלכלי בו שרוייה המדינה.
מפגינים קוראים לסילוקם של האחים המשלטון
אלא שצרותיה הגדולות של מצרים לא ניתנות לפתרון כל עוד נמשכת אי היציבות וכל עוד אין הידברות בין האופוזיצייה למורסי. תהום גדולה מפרידה בין שני הצדדים. מורסי כפה על המדינה חוקה שנתקבלה במועצה מכוננת בעלת רוב של אסלאמיסטים, לאחר שפרשו ממנה הנציגים החילונים והקופטים. הוא גם הוציא צו נשיאותי שהיקנה לו גם את סמכויות החקיקה והעניק חסינות מלאה להחלטותיו ואף פיטר את התובע הכללי. הוא אומנם נאלץ לסגת משתי החלטותיו האחרונות בשל הלחץ הציבורי והתנגדות הרשות המשפטית, אך לציבור התברר כי לאחים המוסלמים, ומורסי בראשם, יש מטרה אחת: להשיג שליטה מוחלטת על כל גלגלי השלטון ולהנציח את שלטונם. על רקע זה פרצו המהומות והוקמה חזית ההצלה הלאומית. ההפגנות הולכות ומתגברות ומורסי אינו מצליח להרגיען. להפך, ככל שעובר הזמן המצב מחמיר. המפגינים קוראים לסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון ולהדחתו של מורסי, ואף קוראים לצבא לתפוס את השלטון. במספר ערים פנו מפגינים לערכאות משפטות כדי לתת יפוי כוח לשר הביטחון, עבד אלפתאח סיסי, לקחת את השלטון. הם מתעמתים ללא הרף עם כוחות הביטחון ומספר ההרוגים הגיע כבר לעשרות והפצועים לאלפים.
מורסי פועל נמרצות לאיוש משרדי הממשלה והשלטון המקומי באנשיו
המפגינים אמנם מוסלמים טובים, כמרבית אזרחי מצרים, אך הם אינם רוצים במשטר השריעה והם איבדו את האימון במורסי. קבוצות של קיצונים, ובינהם "הבלוק השחור", קוראים למרי אזרחי שהתחיל בפורט סעיד והתפשט לערי התעלה ולמחוזות נוספים. תחנות משטרה מותקפות ומועלות באש, פועלים משתקים את מפעליהם ומפגינים עוצרים את התנועה בדרכים ראשיות. מצרים נמצאת על סף אנרכיה. מורסי מתעלם מן המשבר ובנאומיו מסביר כי מצבה של מצרים טוב וכי "הדברים יסתדרו". אך במקביל התברר כי מורסי פועל נמרצות, ובדיסקרטיות רבה, לאיוש משרדי הממשלה והשלטון המקומי בחברי תנועתו. בימים האחרונים פורסמו רשימות של המינויים במשרדי החינוך, הדתות, הפנים והמועצות המחוזיות ונחשף כי אכן האחים פועלים בשיטתיות להעמקת שילטונם.
הציבור המצרי מביע את זעמו על ארה"ב
נראה כי שר החוץ קרי בא לא מוכן למצרים ומבלי היותו מודע לעומק המשבר. מדובר בהתעמתות חריפה הנוגעת לזהותה של מצרים החדשה – האם תצא לדרך של דמוקרטיה ופיתוח או שתסתגר בשלטון אסלאמי רדיקלי. הטפתו של קרי לאופוזיציה כי יש לקיים את הבחירות רק החריפה את המצב וקוממה עליו את הציבור. ראשי האופוזיצייה חזרו ואמרו כי כעת הם נחושים להחרים את הבחירות, אם לא יקבלו את כל הביטחונות לקיום בחירות הוגנות. בה בעת הביע הציבור את כעסו על ארה"ב ומכל אמצעי התקשורת נשמעו הקריאות: לכו מכאן, איננו רוצים בכספכם, אינכם מבינים את מצרים, תמכתם בדיקטטורה של מובארק ועכשיו אתם תומכים בדיקטטורה של האחים המוסלמים. מאידך, כלל לא ברור שמורסי עצמו מתחשב בהפצרותיו של שר החוץ האמריקאי וכבר נשמעים בגבעת הקפיטול ובתקשורת האמריקאית קריאות להפסיק את הסיוע למצרים.
נראה כי על ארה"ב "לעשות חושבין". האחים המוסלמים אמנם הצליחו להגיע לשלטון במצרים, תוניסיה ובמרוקו ומצבם מתחזק במדינות אחרות כמו בלוב ובקרב האופוזיציה הסורית, אך השאלה היא האם ארה"ב מוכנה להשלים עם השתלטות האסלאם הרדיקלי או לעודד את אלה המוכנים להיאבק בו.
