עבור לתוכן העמוד
Menu

האנטישמיות הגוברת בתוניסיה

בחודשים האחרונים, עם התבססות משטר האחים המוסלמים בתוניסיה באמצעות מפלגת ה"נהדה", שזכתה בבחירות ברוב של 41% בפרלמנט, הולכת ונחשפת תופעת האנטישמיות, במיוחד בקרב גורמי דת. תוניסיה טרום המהפכה: אוריינטציה מערבית מהולה באנטישמיות תוניסיה של טרום  אירועי "האביב הערבי" הייתה ידועה כמדינה ערבית יחסית ליברלית בעלת אוריינטציה מערבית בכל הנוגע למעמד האישה, למערכת החינוך ולכפייה הדתית. עם זאת, […]

בחודשים האחרונים, עם התבססות משטר האחים המוסלמים בתוניסיה באמצעות מפלגת ה"נהדה", שזכתה בבחירות ברוב של 41% בפרלמנט, הולכת ונחשפת תופעת האנטישמיות, במיוחד בקרב גורמי דת.

תוניסיה טרום המהפכה: אוריינטציה מערבית מהולה באנטישמיות

תוניסיה של טרום  אירועי "האביב הערבי" הייתה ידועה כמדינה ערבית יחסית ליברלית בעלת אוריינטציה מערבית בכל הנוגע למעמד האישה, למערכת החינוך ולכפייה הדתית. עם זאת, יחסה ליהודים לא היה שונה מאשר בשאר מדינות צפון אפריקה: כל עוד הם הכירו בעליונות האסלאם, נזהרו שלא לא לפגוע בשכנם המוסלמי והתנהגו כפי שמצפים מאזרח סוג ב', דהיינו, במעמד של ד'מי תחת חסות האסלאם, הונח להם לחיות את חייהם במסגרת דתם וקהילתם ולהתערות בחיי הכלכלה והמסחר של המדינה.

יוזכר כי בעבר היהודים היו נתונים למשטר הד'מי המלא על פי חוקי השריעה. היה עליהם לשלם את מס הג'זיה המיוחד, ללבוש בגד שחור וטרבוש לבן שייחד אותם כיהודים. אסור היה להם לרכוש נכסי דלא ניידא והוטלה עליהם מכסה שנתית של עבודות בכפייה. מפעם לפעם, כפי שהיה מקובל בעולם הערבי, הואשמו באשמות שווא והיו לקורבנות של המון משתולל. לחץ המעצמות כגון אנגליה, צרפת ואיטליה על תוניסיה החל משנות ה-50 של המאה ה-19, הביא לביטול הדרגתי של חוקים מפלים אלה והם נעלמו עם הכיבוש הצרפתי בשנות ה- 80 של אותה מאה.

חביב בורגיבה, נשיאה הראשון של תוניסיה, אחרי שקיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1956, לא היה אנטישמי, אבל השלטונות מעולם לא מנעו את פרעות האספסוף נגד היהודים שפרצו כל אימת שהתרחש משבר בין ישראל לשכניה הערבים. הסופר היהודי הנודע, אלבר ממי, יליד תוניסיה כתב  בזכרונותיו כי המשטרה נהגה להגיע למקום האירועים רק לאחר שההמון סיים לבזוז ולהעלות באש את בתי היהודים. הפוגרום האחרון התקיים במהלך מלחמת ששת הימים, מה שהחיש את בריחת היהודים שהתחילה כבר בשנות ה-50 עם הדה-קולוניזציה והערביזציה של החינוך. ב-1948 מנו היהודים בתוניסיה 110 אלף איש. כיום, מספרם נע בין 1,500-2,000, כאשר הריכוז היהודי הגדול נמצא באי ג'רבה.

כיום: התגברות הצהרות אנטישמיות של גורמי דת

בזמן האחרון התקשורת הערבית מדווחת על התגברות ההצהרות האנטישמיות של גורמי דת וקיצוניים מוסלמים. אחד מן המקרים הידועים היה בזמן קבלת פנים לאסמאעיל הנייה ראש ממשלת חמאס, במהלך ביקורו בתוניסיה בנובמבר 2012, כאשר המון נלהב של סלפים חזר וקרא "סחק אליהוד" ובתרגום: כתוש (או מעך) את היהודים – מה שהעניק לביקור משמעות של איחוד הכוחות להשמדת ישראל.

היומון "אלקודס אלערבי" דיווח ב-27 לדצמבר 2012, על פי סוכנות ידיעות צרפתית, כי האימאם אחמד אלשהילי בדרשתו ב- 30 בנובמבר במסגד בעיר קטנה מדרום לבירה קרא לעקר את רחמיהן של הנשים היהודיות, וכך אמר, "הו אלוהים, השמד את החבורה הבזוייה של היהודים ואל תשאיר מהם איש. הו אלוהים, קרע אותם לגזרים. הו אלוהים, עקר את רחמיהן של נשותיהם ויבש את חלצי בעליהם ותוריד עליהם את שנאתך וכעסך". התבטאויות אלו הן קשות ביותר, והן גם נאמרו על ידי איש דת מן השורה מול קהל מאמינים ביום שישי כאשר המסגד מלא. כדי להרחיב את ההפצה, דברים אלו אף שודרו ישירות בערוץ הטלוויזיה הפופולרי "חניבעל", ולאחר מכן הועלו לאתרי אינטרנט רבים. הדברים נראו חמורים אפילו לתוניסים, עד שהאגודה התוניסית לתמיכה במיעוטים הגישה תביעה משפטית נגד האימאם על בסיס צו ממשלתי על חופש העתונות אשר קובע בין השאר כי הסתה לשנאה בין המינים, הדתות והאזרחים היא פשע פלילי.

היומון מציין כי מאז הדחתו של הנשיא זיין עבדין בן עלי בתחילת 2011, ארעו לפחות ארבעה מקרים של הסתה פומבית נגד היהודים. בפברואר 2012 קראו קיצונים, שנאספו לקבל את פניו של  השייח' המצרי ואגדי ע'ניים, להרוג את היהודים. במרס 2012 קרא שייח' סלפי לנוער התוניסי, במהלך הפגנה ברחוב חביב בורגיבה במרכזה של תוניס הבירה, "להתאמן כדי להרוג את היהודים". בנובמבר 2012 עצרה המשטרה קבוצה של ארבעה לוביים ושוטר תוניסי שתכננו לחטוף צעיר יהודי ולבקש ממשפחתו כופר לשחרורו. זאת בנוסף לקריאה להרוג יהודים בזמן ביקור הנייה.

נורמליזציה עם ישראל מהווה פשע

נראה כי היו עוד התבטאויות אנטישמיות רבות, אך לא כולן מצאו את דרכן לתקשורת. ארגוני הסלפים, המעודדים מנצחון האחים המוסלמים בבחירות לפרלמנט, מקיימים הפגנות רחוב ללא הרף ומתעמתים עם המפלגות הליברליות במטרה לקדם את השלטת חוקי האסלאם במדינה. השנאה ליהודים היא חלק מאמונתם. ראשד ראנושי, מנהיג תנועת "אלנהדה", התקרב לאחרונה לסלפים וקרא להגיע עימם להבנה. הוא עצמו התבטא בעבר בעד השמדת ישראל. הנושא הישראלי נמצא על סדר היום גם בטיוטת החוקה שעדיין נמצאת בשלבי הניסוח. בגרסא הראשונה שפורסמה בספטמבר שהאחרון נאמר כי הקמת נורמליזציה עם ישראל תחשב כפשע. להצהרה זו היו מתנגדים רבים בתוניסיה עצמה, וגם אירגון זכויות האדםHuman Rights Watch  הביע את סלידתו מכך. עם זאת, יש להמתין לפרסום הנוסח הסופי. ראש המממשלה, חמאדי ג'באלי, הנחשב כמתון במפלגת "הנהדה", ביקש למנות יהודי כשר התיירות כדי להפגין כי הממשלה האסלאמית פתוחה לעולם החיצוני. מדובר ברנה טראבלסי, מנהל סוכנות תיירות  וממנהיגי הקהילה היהודית. עם זאת, הגורמים הרדיקלים במפלגה סיכלו את המינוי, "מאחר שלא יעלה הדעת למנות יהודי כשר".

האחים המוסלמים: הפכו את שנאת היהודים לאנטישמיות אקטיבית

גם במצרים, שם הגיעו האחים המוסלמים לשלטון, גברו הביטויים האנטישמים בעיקר על ידי אנשי דת. הללו רואים בשלטון האחים בארצותיהם נצחון גדול לאסלאם, בדרכו להשליט את השריעה ולהקים מחדש את הח'ליפות. שנאת היהודים, עוד מתקופת הנביא מוחמד, מהווה חלק חשוב באידיאולוגיה של האחים המוסלמים. הם אשר הפכו את השנאה לאנטישמיות אקטיבית החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. בכתביהם של חסן אלבנא, מייסד תנועת האחים, ושל סייד קוטוב, מן החשובים שבהוגי הדעות של התנועה, ניתן למצוא את המהפך. הם מאשימים את היהודים בכל צרות המוסלמים והעולם כולו וקוראים לפגוע בהם ולהשמידם.

אין איפוא להתפלא אם אנשי הדת בתוניסיה ובמצרים רואים בשלטון האחים היתר להגביר את ההסתה נגד היהודים ולפגוע בהם. זוהי תופעה מדאיגה, שכן הטלטלה העוברת על העולם הערבי, שהייתה אמורה לשים את מדינות ערב על הדרך לדמוקרטיה, דווקא חושפת את עוצמתו של האסלאם הקיצוני.