מדי כמה שנים שבה ועולה התיאוריה, שלפיה יהודי אירופה הם למעשה צאצאי ממלכת הכוזרים, עם טורקי בעיקרו, שהמלך והאצולה שלו התגיירו בתחילת המאה השמינית. לפי המאמינים בתיאוריה זו, לאחר התמוטטות ממלכת כוזר במאה ה-13 נמלטה האוכלוסייה למזרח אירופה, והפכה לגרעין שממנו צמחה יהדות אירופה. הדעה הרווחת בקרב ההיסטוריונים היא שלאחר חורבן בית שני ומרד בר-כוכבא, היהודים שהוגלו לחצי האי האיטלקי, עברו לערי המסחר שלאורך נהר הריין בגרמניה, ולאחר מכן עברו למזרח אירופה.
במחקריו בשלהי שנות ה-60 תיאר פרופ' יהושפט הרכבי את התיאוריה הכוזרית כאחת הטענות המובילות בעולם הערבי באותם ימים, שמטרתה להוכיח שהיהודים בני זמננו אינם צאצאיהם של בני ישראל המקראיים, ולפיכך אין להם זכות היסטורית לשוב לאדמתם.
עמדה זו מושמעת בתקשורת הפלסטינית גם כיום. לדוגמה, בשידור טיפוסי בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית ב-2 באוגוסט 2004, שבו הוסבר שהיהודים המקוריים של התקופה המקראית נטמעו בין האומות וכי "יהודי כוזר הם החיים בפלסטין היום".
התיאוריה הכוזרית זכתה בפרסום במערב ב-1978 בספרו של ארתור קסטלר "השבט השלושה-עשר". התיאוריה חזרה אל הבמה לפני כחמש שנים עם פרסום ספרו של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי?" שראה אור בהוצאת הספרים "רסלינג" בשנת 2008. טענותיו של ספר זה הופרכו על ידי פרופסורים מובילים, החל בישראל ברטל מהאוניברסיטה העברית וכלה באניטה שפירא מאוניברסיטת תל אביב.
בשבוע שעבר החיה שוב עיתון "הארץ" את התיאוריה הכוזרית, כשהציג בהבלטה מאמר אקדמי חדש של ד"ר ערן אלחייק, מהמחלקה לבריאות הנפש באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. לפי מחקרו, שבנוי על ניתוחים גנטיים, יהודי אירופה הם צאצאי הכוזרים. בהמשך המאמר טורח העיתון להזכיר את ספרו החדש של הארי אוסטרר, פרופסור בכיר בתחום הגנטיקה בבית הספר לרפואה ע"ש איינשטיין. לאחר שנים של מחקר שעסק במחלות גנטיות הנפוצות בקרב האוכלוסייה היהודית, אוסטרר טוען שהתחקות אחר שורשי ההיסטוריה הגנטית של יהודים מרחבי העולם מובילה למזרח התיכון לפני 2,000 שנה.
ואכן, התיאוריה הכוזרית היא תמוהה. היסטוריונים ערבים בני המאה העשירית דיווחו כי רוב הכוזרים היו מוסלמים. אם כן, כיצד הפך מספר זעום של גרים כוזרים בחצר המלך לתשתית של יהדות מזרח אירופה כולה? יתר על כן, אם מוצאם של יהודי מזרח אירופה הוא מהכוזרים, כיצד אפשר להסביר את העובדה שביידיש יש מילים רבות הלקוחות מגרמנית ומעברית, אך אין בה מילים מהשפה הטורקית או משפות מרכז-אסיאתיות אחרות שהכירו הכוזרים?
ומה אומרים ההיסטוריונים על התיאוריה הכוזרית? רבים מהאקדמאים שעסקו בתיאוריה הכוזרית, ואפילו קסטלר וזנד, נשענים על כתביו של ד"מ דאנלופ מאוניברסיטת קולומביה, שהיה אחד ההיסטוריונים המובילים בחקר ממלכת הכוזרים. בספרו, "ההיסטוריה של היהודים הכוזרים", דאנלופ נוגע בתיאוריה, שלפיה אחרי המפלה שנחלה ממלכת כוזר בשנת 965, הכוזרים חיפשו מקלט במזרח אירופה והפכו לבסיס של הקהילה היהודית שם. אבל דאנולפ כותב במפורש כי אפשר לשלול תיאוריה זו בקלות, מכיוון שיש "ראיות מעטות מדי" לאישושה.
ועדיין, למרות דבריו של דאנלופ, המוטיבציה של התומכים בתיאוריה זו לא נעלמה, משום שהיא מונעת בעיקר מאג'נדות פוליטיות השואפות לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית, במקום להתבסס על הראיות ההיסטוריות המוצקות שנמצאו עד כה.
