אחרונה היו שני ביקורים מתוקשרים: המלך עבדאללה מירדן ביקר ברמאללה, ומנהיג חמאס, חאלד משעל, ביקר ביקור ראשון בחייו בעזה. ישנו קשר בין שני הביקורים. ביקורו של מלך ירדן אצל אבו מאזן ברמאללה נועד, בין היתר, לחזק את הציר המתרופף והולך של העולם הערבי הישן, בעוד ביקורו של חאלד משעל בעזה סימל את הכוחות העולים: האחים המוסלמים שנמצאים בתנופת השתלטות על המזרח התיכון כולו.
ביקורו של המלך עבדאללה מרבת עמון נועד לסמל את הגבולות בין פלסטין לבין ירדן, מיד עם קבלתה המוגבל של פלסטין לאו"ם, לאמור מדינת פלסטין היא בגדה המערבית בעוד מדינת ירדן היא בגדה המזרחית. אבל מעבר לביקורו של המלך עבדאללה לא מסתמנת תנופת ביקורים ברמאללה, הנדחקת לשולי ההיסטוריה, בעוד שעל שערי עזה מתדפקים אישים ומנהיגים מכל העולם הערבי והמוסלמי.
ואולם, הצלילים עושים את המוזיקה. לא צריך להתרשם יתר על המידה לא מביקורו של המלך עבדאללה ברמאללה ולא מביקורו של משעל בעזה. הביקור המלכותי ברמאללה דווקא הבליט את בדידותו של אבו מאזן, אף מנהיג ערבי אחר לא עומד לבוא לרמאללה בקרוב, וגם בעצרת האו"ם הליגה הערבית לא התייצבה בסופו של דבר להגיש את בקשת המדינה הפלסטינית יחד עם אבו מאזן כפי שביקש, אלא הוא נשא את הנאום לבדו. מבחינה מעשית, מדינות המפרץ לא עומדות לסייע כלכלית לרשות הפלסטינית ולתת לה חגורת ביטחון, כפי שדרש אבו מאזן. מכל מקום, עד לרגע זה תאלץ רמאללה לשאת לבדה בנטל העיצומים הכלכליים שיפלו עליה גם מישראל וגם מארה"ב כתוצאה מהחלטתה.
באשר לרמאללה, יש לשים לב להבדלים חשובים בין הנרטיבים של משעל ולבין אלו של חבריו בהנהגת חמאס בעזה. בעוד משעל מדבר על האחדות הפלסטינית ועל כיבוש אש"ף בידי חמאס, חבריו בעזה מתעלמים לחלוטין מהגדה ומאש"ף והפיוס עם פתח בכלל לא מעניין אותם. מכיוון שהנהגת החמאס בעזה הדיחה למעשה את משעל מרשות התנועה, והוא לא ישמש בתפקיד זה במועצת השורא החדשה, הוא מחפש לו בימות חדשות ומבקש להשתלט על אש"ף לאחר שהודח מהנהגת חמאס.
וכאן יש לשים לב לרפיסותה של תנועת פתח, שאמורה הייתה להוביל את ההתנגדות להתפשטות החמאס. אחרי מראות "התגנבות היחידים" של שר החוץ של רמאללה, ריאד אלמאלכי, לתוך משלחת שרי החוץ הערביים על מנת "להתבשם מנצחונו" של חמאס בסבב הלחימה האחרון מול ישראל, כעת נדחפה משלחת של ראשי פתח בעזה לחגיגות על מנת שאף היא תתבשם בחגה של חמאס. משעל הכריז בגלוי על שנאתו לישראל. תנועת פתח, שכביכול הצטרפה לישראל לתהליך השלום, הוכיחה את רפיסותה ואת עליבותה ואי אפשר לסמוך עליה לגבי שום תהליך בעתיד.