עבור לתוכן העמוד
Menu

החזרת הלגיטימיות של מדינת ישראל והקרב על הקונסנזוס בדעת הקהל העולמית

במחקרו, דר’ פישמן סוקר את תהליך הדה לגיטימציה של מדינת ישראל, ודן ברקע ובסיבות לקיומה של אסטרטגית הלחימה הזו. מטרת הדה לגיטימציה בזירה הבינלאומית היא לבודד את הקורבן המיועד מקהילת האומות כהקדמה למיטוטו או אפילו השמדתו. התהליך נועד לשלול מהקורבן את הזכויות הבינלאומיות שמהן נהנות מדינות ריבניות בקהילה הבינלאומית. מטרתו של הגורם שיוזם מסע של […]

במחקרו, דר’ פישמן סוקר את תהליך הדה לגיטימציה של מדינת ישראל, ודן ברקע ובסיבות לקיומה של אסטרטגית הלחימה הזו. מטרת הדה לגיטימציה בזירה הבינלאומית היא לבודד את הקורבן המיועד מקהילת האומות כהקדמה למיטוטו או אפילו השמדתו. התהליך נועד לשלול מהקורבן את הזכויות הבינלאומיות שמהן נהנות מדינות ריבניות בקהילה הבינלאומית. מטרתו של הגורם שיוזם מסע של דה לגיטימציה היא למחוק את הזהות הלאומית, ההיסטוריה, התרבות והזכויות של האחר כמדינה ריבונית, ובייחוד הזכות להגנה עצמית. יוזם המסע שואף ליצור בחברה של הקורבן המיועד תרבות של תבוסתנות ולהביא לשיתוק הרצון להגנה עצמית. המטרה האמיתית של הדה-לגיטימציה איננה פיוס וגם לא שלום, אל “פוליטיסייד” (הכחדת-מדינה).

לוחמה א-סימטרית מודרנית פועלת בשני מסלולים: הפוליטי והצבאי. כשהצד החלש אינו יכול לעמוד במחיר של מלחמה קונבנציונאלית, הוא עשוי לנסות להשיג את יעדיו האסטרטגיים באמצעים פוליטיים – וביניהם, הטעיה וחתרנות. דה לגיטימציה היא השיטה העיקרית ללוחמה א-סימטרית במסגרת של “מלחמה עממית”. לאחר שהאינתיפאדה השנייה כשלה ולא הצליחה להביא למיטוטה של החברה הישראלית, פנו הרשות הפלסטינית ובעלות בריתה, בייחוד איראן, ללוחמה פוליטית בעצימות גבוהה.

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו”ם ב-10 בנובמבר 1975 – “ציונות היא גזענות” – הייתה לרגע מכונן במתקפה הבינלאומית על הלגיטימיות של ישראל והסבה נזק מתמשך. ההאשמה בגזענות משמשת עד היום כתשתית למלחמה הפוליטית נגד המדינה היהודית. תוכנית דרבן, תנועת ה-BDS והקריאה לאינתיפאדה שלישית, מקורן באופן ישיר ועקיף באותה ההחלטה.

ישראל עומדת בפני קרב חשוב. מדובר בעימות פוליטי ממושך בעל מימדים דתיים שחלק ממנו הוא המלחמה של הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. כמו במלחמה יבשתית – צריך לכבוש מחדש שטחים שאבדו ולכבוש שטחים חדשים. יש צורך לשנות את הקונסנזוס של דעת הקהל העולמית. תהליך הדה-לגיטימציה עיוות את דיעות הציבור לאורך זמן ממושך, וכדי לעצור אותו דרושה מחויבות והשקעת משאבים בקנה מידה גדול בהרבה ממה שהיה נהוג עד כה. לא רק דרך קמפיין שיווקי של “חדשות טובות” על ישראל, ניתן להמשיך בעבודתם של מספר ארגונים חוץ-ממשלתיים שזכו להישגים חשובים.

ישראל אינה יכולה להסתפק רק בהכרזה כי היא שואפת לשלום ולגבולות בני הגנה – צריך להכיר בכך שאנו נמצאים בעיצומה של מלחמת דת. אם ישראל מתכוונת להחזיר את הלגיטימיות שלה, היא חייבת לקדם את תביעותיה ההיסטוריות בהתמדה ובעוצמה, היא לא יכולה להמשיך ולהרשות לאחרים להגדיר את זהותה או לעוות את עברה. ישראל חייבת להגן על ריבונותה, זוהי האחריות הנגזרת על כל עם.