עבור לתוכן העמוד
Menu

הפנייה הפלסטינית לאו״ם: מה שהיה הוא שיהיה

אין זה נכון לומר כי שדרוג מעמדם של הפלסטינים למעמד מדינה לא-חברה באו"ם בהכרח יאפשר להם להגיש תביעות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. עצם ההחלטה הפוליטית, שכנראה תתקבל ברוב האוטומטי, לא תהפוך את הפלסטינים למדינה מלבד בחדרי העצרת בה הם יקבלו מושב בין הפיליפינים לפנמה במקום בפינת המשקיפים. לעצרת הכללית של האו"ם אין כל […]

אין זה נכון לומר כי שדרוג מעמדם של הפלסטינים למעמד מדינה לא-חברה באו"ם בהכרח יאפשר להם להגיש תביעות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. עצם ההחלטה הפוליטית, שכנראה תתקבל ברוב האוטומטי, לא תהפוך את הפלסטינים למדינה מלבד בחדרי העצרת בה הם יקבלו מושב בין הפיליפינים לפנמה במקום בפינת המשקיפים.

לעצרת הכללית של האו"ם אין כל סמכות להקים מדינות, והחלטה זו לא שונה מכל החלטה אחרת שלה – בסופו של דבר זוהי המלצה בלבד, ללא כל מעמד מחייב מבחינה משפטית.

חוקת בית הדין הפלילי מאפשרת רק למדינות (אמיתיות) ליזום תביעות (בנוסף למועצת הבטחון ולתובע בית הדין). כפי שלא הצליחו להוכיח את היותם מדינה אשתקד, כשניסו להתקבל כמדינה חברה באו"ם – עקב היעדר התכונות הנדרשות למדינה כמו אחדות ממשלתית, יכולת לקיים מחויבויות בינלאומיות וכו' – ספק רב אם יוכלו לאחר השדרוג להוכיח בפני בית הדין שהם הפכו למדינה לאור הנתונים המציאותיים הברורים הפועלים נגד, מלבד כמובן אותה הצבעה פוליטית בעצרת.

הפלסטינים ניסו ליזום תביעה נגד ישראלים לפני כשנה וחצי. התובע דחה אותם לאחר שימועים ודיונים מעמיקים והפנה את הסוגיה לעצרת המדינות, שהן צד לחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכן למזכיר הכללי של האו"ם. למרות שהפלסטינים בוודאי ינסו לנצל את מעמדם המשודרג על מנת להשיג הישגים באי-אלו גופים של האו"ם, כמו הסוכנויות המיוחדות (המצוות בכל מקרה לאמץ החלטות של עצרת האו״ם), זה לא בהכרח יעבוד בבית הדין הפלילי, שאינו סוכנות מיוחדת של האו"ם ואינו חלק מהמערכת של האו"ם אלא גוף עצמאי. ואפילו אם, כתוצאה ממניפולציות ולחצים של הרוב האוטומטי, הם אכן יצליחו לשכנע את תובע בית הדין לראות בהם מדינה לכל דבר, אין כל בטחון שתביעות שינסו ליזום תגענה לדיון בבית הדין.  מאז כינונו ב-1998 ועד עכשיו בית הדין הצליח בקושי לטפל בשתי תביעות –  נגד אוגנדה ונגד סודאן.

לכן, להערכתי, בהשמעת תחזיות קודרות לפיהן מנהיגים, מפקדים וחיילים ישראליים עלולים להיעצר ולעמוד לדין, כתבים, פוליטיקאים ואחרים משחקים לידי אבו מאזן וסעיב עריקאת המעוניינים להקנות אמיתות לאיום ולנפח את התוצאות האפשריות של השדרוג המתוכנן. חוששני כי יש בכך הטעיה של המאזינים וניסיון ליצור פחד לא מבוסס.

ברור לכל שאין לזלזל בתרגיל הפלסטיני כתרגיל פוליטי ויח״צני כדי להקנות לאבו מאזן הישג כלשהו בטרם יעלם מהאופק. אבל לדעתי לא תהיינה השלכות מדיניות או משפטיות מעבר לכך, כפי שכולם מנסים לחזות, כשבראשם אבו מאזן. על כן, חושב אני כי זה אווילי לטעון, כפי שכמה מנהיגים פלסטיניים טוענים, שעקב השדרוג ישתנה  מעמד השטחים, הסכמי אוסלו לא יהיו עוד רלוונטיים, קווי 1967 יהפכו לגבולות מוכרים, ירושלים תחולק מחדש וכו׳.

להערכתי, דבר לא ישתנה, אלא אם הישראלים יחליטו לאמץ את גישתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, לראות בצעד הפלסטיני הפרה בוטה של סעיף 31 להסכם הביניים (1995) ולהכריז על ההסכמים כבטלים, על כל הכרוך בכך. ספק אם הממשלה תוכל לעשות זאת, במיוחד עכשיו לפני הבחירות.

בסופו של דבר, הפלסטינים והישראלים יצטרכו לחזור למו״מ כדי לקבוע את הגבול המשותף. אי אפשר לכפות את זה מבחוץ.