עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים: מורסי הולך על כל הקופה

השתלטות על שלוש ראשויות השלטון עם פירסום “ההודעה החוקתית” ב-22.11 השלים הנשיא מחמד מורסי את השתלטות האחים המוסלמים על כל מרכזי הכוח במצרים. הוא מחזיק עכשיו בסמכויות של שלוש רשויות השלטון, המבצעת המחוקקת והשופטת. בנוסף נקבע בהודעתו כי איש אינו רשאי לבטל את החוקים והצווים שפירסם מאז ה- 30 ביוני כאשר הושבע לנשיא. סמכויותיהם של נאצר ושל […]

השתלטות על שלוש ראשויות השלטון

עם פירסום “ההודעה החוקתית” ב-22.11 השלים הנשיא מחמד מורסי את השתלטות האחים המוסלמים על כל מרכזי הכוח במצרים. הוא מחזיק עכשיו בסמכויות של שלוש רשויות השלטון, המבצעת המחוקקת והשופטת. בנוסף נקבע בהודעתו כי איש אינו רשאי לבטל את החוקים והצווים שפירסם מאז ה- 30 ביוני כאשר הושבע לנשיא. סמכויותיהם של נאצר ושל מבארק שניהלו ביד ברזל את מצרים מחווירות לעומת אלה שניכס לעצמו מורסי. נראה שרק נשיא צפון-קוריאה מחזיק בסמכויות דומות. מורסי ביצע הפיכה נגד הלגיטימיות החוקתית של מצרים ובמדינה אחרת היה צפוי להיות מודח מתפקידו. אלא שהוא ביטח עצמו נגד אפשרות כזו כאשר קבע באותה “ההודעה החוקתית” כי הוא “מורשה לנקוט בכל האמצעים שימצא לנכון כדי לשמור על המהפכה, על האחדות הלאומית והביטחון הלאומי”. בכך החזיר מורסי לתוקפם את חוקי החירום הידועים לשמצה מתקופת מובארק שבוטלו לפני מספר חודשים. נראה גם כי הוא משוכנע כי המשטרה, כוחות ביטחון הפנים והצבא יהיו נאמנים לו וכי לא נשקפת לו סכנה מפניהם.

פעולה זו מסיימת למעשה את השלב הראשון של המהפכה במצרים שכלל את הדחת מבארק, עליית האסלאם הרדיקלי ככוח פוליטי מרכזי ומאמץ בלתי נלאה של תנועת האחים המוסלמים להשתלט על מצרים שהוכתר בהצלחה מלאה. עכשיו מתחיל כנראה הקרב האחרון בין הדמוקטיה לקיצוניות הדתית.

טקטיקת ההטעיה של האחים המוסלמים

האחים המוסלמים הצליחו להוליך שולל את העם המצרי. ביודעם כי חלקים גדולים בציבור חוששים מהם, כמו גם מדינות המערב, הם הודיעו בזמנו כי יסתפקו בהצגת מועמדים לפרלמנט רק לשליש ממושביו. לבסוף הציגו מועמדים לכל אזורי הבחירות וזכו ב- 47%. לאחר מכן הודיעו כי לא יתחרו על הנשיאות, אך בבוא הזמן הציגו את מועמדם והפעילו את התשתית החברתית- פוליטית שהקימו בזמן מבארק כדי להביא לו את הניצחון. מורסי הבטיח שימנה קופטי ואישה כסגני נשיא, אך גם כאן הפר את הבטחתו ונתן לשניים מעמד של יועצים חסרי סמכות. מיד עם היכנסו לתפקיד המשיך במאמצים להשתלט על מרכזי הכוח. הוא הדיח במהירות את ראשי הצבא ומינה במקומם קצינים הנאמנים לו וגם ניסה להתמודד עם המערכת המשפטית העצמאית והחזקה של מצרים. במהלך של התרסה נגד בית הדין הגבוה של החוקה הוא כינס את הפרלמנט שפוזר ע”י אותו בית הדין בשל ליקויים בחוק הבחירות, אך נאלץ לחזור בו לאחר שבית הדין הזהירו כי הוא פועל נגד החוקה. שבועות ספורים לאחר מכן פיטר את התובע הכללי, אך הלה הודיע כי לנשיא אין סמכות לפטרו בהיותו חלק מן הרשות השופטת בעלת מעמד עצמאי. מורסי שוב נסוג. הפעם במתקפה השלישית שלו העניק מורסי לעצמו את כל הסמכויות האפשריות ואכן הפך לפרעה.

העם המצרי מסרב להיכנע לעריצות

אלא שבינתיים הדברים השתנו. העם המצרי כבר אינו מוכן לקבל עריצות מסוג זה. העם המצרי איננו סוגד או מפחד מן השלטון. העם המצרי מוכן עכשיו לרדת לרחוב ולהאבק על חירותו גם אם ברור שתהיה אלימות ויהיו הרוגים ופצועים. ואכן זו הייתה התגובה המיידית של הציבור להודעתו של מורסי. מורסי וחבריו בהנהלת תנועת האחים המוסלמים העריכו כי תהיה התנגדות. על כן לאחר שהנשיאות הודיעה ביום ה’ שעבר (22/11) כי יש לצפות להחלטות חשובות של הנשיא קראה התנועה לחבריה להתאסף בכיכר התחריר כדי לתמוך בהחלטותיו. אם מישהו חשב שנותק הקשר בין הנשיא לתנועת האחים, וכי הנשיא מקבל את החלטותיו במסגרת תפקידו יחד עם יועציו, הרי שכאן נמצאת ההוכחה לכך שתנועת האחים היא אשר מנהלת את מצרים. יש להדגיש כי יועצו הקופטי של מורסי הגיש מיד את התפטרותו ורבים מקרב היועצים בנשיאות מאיימים להתפטר.

אומנם מורסי מנסה להרגיע את הרוחות באומרו כי כוונתו לשמור על השגי המהפכה וכי החלטותיו זמניות עד לניסוח החוקה ובחירות חדשות לפרלמנט. ברם דבריו אינם משכנעים איש. התנועה בציבור נגד מורסי ונגד  האחים המוסלמים צוברת כוח. השופטים הכריזו על שביתה. ההפגנות ברחוב הולכות ונעשות אלימות יותר. הותקפו משרדי האחים בקהיר ובערי השדה וכבר נהרגו שני אנשים ומאות נפצעו. גם מנהיגי האופוזיציה הבולטים התיצבו נגד מורסי. מחמד ברדעי, עמרו מוסה, חמדיין סבאחי ואימאן אל נור הודיעו כי על מורסי לבטל את הודעתו החוקתית. הם לא יקבלו פחות מכך. נקבעה הפגנת ענק בתחריר ליום ג’. האחים מצידם הבטיחו הפגנת נגד, דבר המזכיר דיקטטורות המארגנות הפגנות נגד העם שלהם.

במי תתמוך ארה”ב

יתכן מאד כי מורסי ינסה להגיע לפשרה אחרי שראה את עוצמת ההתנגדות ויסוג מכמה מהחלטותיו, אבל ברור כי ימתין להזדמנות חדשה. ספק רב אם האופוזציה תסכים לפשרה. במקרה זה האם מורסי יתעקש ללכת עד הסוף ולהפעיל כוח אלים? יתכן מאד שאנו רואים עכשיו את תחילתה של מהפיכה חדשה שאולי הפעם תציב את מצרים על הדרך לדמוקרטיה. יהיה מעניין גם לעקוב אחרי תגובתו של אובמה שרק בשבוע שעבר שיבח את מורסי על השגת הפסקת אש בין ישראל לחמאס. האם הוא ימשיך בדיאלוג שהתחיל עם האחים המוסלמים  או ישים את כובד משקלו בצידה של האופוזיציה?

לשם כך היא תזדקק לתמיכה של ארה”ב והשאלה היא האם אובמה יחזור על תגובתו הפסיבית בזמן המשבר באיראן שהובילה לכשלון ההתנגדות לאיתוללות או שיגבה הפעם את ההתנגדות לשלטון הקיצוניות הדתית.