עבור לתוכן העמוד
Menu

דוגמא נוספת מיני רבות: הטיית נתונים נגד צה"ל על ידי ארגוני זכויות האדם

קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל עושה שימוש בנתונים שמספקים ארגוני זכויות אדם על ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה על-מנת להעצים את מספר ההרוגים האזרחים שנהרגו בידי צה"ל ולהאשימו ב"פשעי מלחמה". בדיקת המקורות הגלויים מעלה במקרים רבים סימני שאלה על מהימנות הנתונים שמספקים ארגוני זכויות האדם. בצלם: צה"ל התנקש בחייהם של ארבעה פלסטינים באתר בצלם, בפרק אודות ה"פלסטינים […]

קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל עושה שימוש בנתונים שמספקים ארגוני זכויות אדם על ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה על-מנת להעצים את מספר ההרוגים האזרחים שנהרגו בידי צה"ל ולהאשימו ב"פשעי מלחמה". בדיקת המקורות הגלויים מעלה במקרים רבים סימני שאלה על מהימנות הנתונים שמספקים ארגוני זכויות האדם.

בצלם: צה"ל התנקש בחייהם של ארבעה פלסטינים

באתר בצלם, בפרק אודות ה"פלסטינים שהיוו יעד להתנקשות ברצועת עזה, 29.9.2000 – 26.12.2008", מופיעות הרשומות הבאות:

  • כרים מרוואן א-דחדוח א-דחדוח – בן 23, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • נאאיל רושדי חוסיין טאפש – בן 34, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • עמאר יוסף חסן אבו סעיד – בן 32, תושב עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.
  • איימן לוטפי ח'ליל אל-עילה – בן 32, תושב א-שאטי מ.פ., מחוז עזה, נהרג ב-17.12.2007 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות.[1]

ארגון בצלם מציין כי בקטגוריה נפרדת של "יעד להתנקשות" נכללים "פלסטינים שכוחות הביטחון הרגו במכוון, במסגרת פעולות התנקשות… זאת מאחר שההחלטה להורגם התבססה על מידע מודיעיני חסוי שבצלם אינו יכול לבחון, ולכן אין באפשרותו לקבוע בוודאות אם האדם השתתף בלחימה".

ארגון בצלם אינו מוסר כל פרט באשר לעברם של ההרוגים, שיוכם הארגוני או פעילותם הטרוריסטית נגד ישראל, וגם לא הגרסה הפלסטינית הרשמית לפעילות שבה היו מעורבים הארבעה, שהביאה לתקיפה ישראלית. בתיאור נסיבות המוות צוין כי הארבעה נהרגו "מירי טיל ממסוק" וכי היו "יעד להתנקשות". על פי הנחת בצלם, קיימת אפשרות סבירה שמדובר היה בפעילות תמימה של ארבעת התושבים הפלסטינים (בשעה 23:00, בלילה, בשדה חקלאי), שאינה קשורה לפעילות טרור נגד ישראל.

הכללתם במסגרת הקטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה" מגדילה את שיעור "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" ביחס למספר ההרוגים הכולל. כך, נמסרים נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע").

ארגון PCHR: ישראל התנקשה בחיי ארבעה פעילי הג'יהאד 

ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR טוען, כי התקיפה שביצע צה"ל כוונה לעבר פעילים של ארגון הג'יהאד האסלאמי. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר הרשמי של PCHR:

"בסביבות השעה 23:30 באותו יום (17.12.07) שיגרו כוחות הכיבוש הישראלי, הממוקמים לאורך קו הגבול עם ישראל מזרחית לעיר עזה, שני טילי קרקע-קרקע לעבר ארבעה אזרחים פלסטינים שהלכו מערבית לשכונת זייתון באזור 'אאל אל-דחדוח', במרחק של כשלושה ק"מ מערבית לקו זה. כתוצאה מכך, נהרגו ארבעת האזרחים, שהינם פעילים בגדודי אלקודס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי, וגופם נקרע לגזרים. והם: איימן עבד אל-לטיף אל-עילה, בן 25, תושב שכונת זייתון בעזה; כרים מרוואן אל-דחדוח, בן 24 תושב שכונת זייתון בעזה; נאיל רושדי טאפש, בן 34, תושב שכונת זייתון בעזה; עמאר אבו סעיד, תושב שכונת סברה בעזה".[2]

מרכז "אל-מיזאן": ישראל הרגה ארבעה פלסטינים תמימים

ארגון זכויות האדם הפלסטיני "אל-מיזאן" מציין כי בתקיפה הישראלית נהרגו ארבע אזרחים פלסטינים תמימים שהלכו לתומם בשדה חקלאי. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר האינטרנט של הארגון:

"כוחות הכיבוש שיגרו בשעה 23:30 לערך, ביום שני 17.12.07, שני טילי קרקע-קרקע, שכוונו לעבר ארבעה אנשים, שהלכו בשדות חקלאיים מדרום לשכונת זייתון, הנמצאת דרומית לעיר עזה, והרגו את כולם. והם: נאיל רושדי טאפש בן 34; כרים מרוואן אל-דחדוח בן 24; איימן עבד אל-לטיף אל-עילה בן 25 ועמאר אבו אסעיד בן 34".[3]

הג'יהאד האסלאמי: הארבעה נהרגו בעת הכנות לשיגור רקטות 

ארגון הג'יהאד האסלאמי זיהה את ארבעת ההרוגים כפעילים בזרוע הצבאית של הארגון וציין כי הם נהרגו בעת הכנות לשיגור רקטות לעבר ישראל כ"נקמה" על חיסולו של מאג'ד חראזין, מבכירי הזרוע הצבאית של הארגון.

כרים מרוואן מוחמד אל-דחדוח נולד ב-15 במרץ 1984 בשכונת זייתון בעזה. הוא היה בוגר בית הספר התיכון "יאפא", למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת אל-אקצה בעזה, אך לא סיים את חוב לימודיו בשל מעורבותו בפעילות במסגרת גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. מגיל צעיר נהג לפקוד את מסגד סלאח אל-דין והיה פעיל בשורות הג'יהאד האסלאמי. בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה (ספטמבר 2000) עבר אל-דחדוח לפעילות "צבאית" נגד ישראל במסגרת הג'יהאד האסלאמי, אשר כללה, בין היתר, השתתפות בלחימה נגד כוחות צה"ל, הפגזת הישובים הישראליים ברצועת עזה ובישראל, השתתפות ופיקוד על "משימות ג'יהאד" מיוחדות נגד ישראל ופיתוח רקטות לטווח ארוך ששוגרו גם לעבר אשקלון.[4]

נאיל רושדי חוסיין טאפש נולד ב-13 ביוני 1973 בשכונת זייתון בעיר עזה. מגיל צעיר נהג לפקוד את מסגד סלאח אל-דין בשכונת זייתון. בתחילת האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) הצטרף טאפש לשורות הג'יהאד האסלאמי ונטל חלק בפעילויות השונות של הארגון. בשנת 1992 הוא נעצר בידי כוחות הביטחון הישראליים וריצה תקופת מאסר של שמונה חודשים בגין השתייכות לג'יהאד האסלאמי.  בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה חבר טאפש לגדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, והוצב ביחידות המיוחדות בתפקיד של הדרכה והכשרת הפעילים הצעירים בשימוש בנשק ובלימוד טקטיקה צבאית. כמו כן, היה גם פעיל ביחידת הייצור הצבאי ונטל חלק בשיגור רקטות לעבר ישובים ישראליים.[5]

עמאר יוסוף חסן אבו סעיד נולד ב-1975 בעיר עזה. הוא למד בבתי הספר היסודי וחטיבת הביניים של אונר"א, ולאחר סיום תיכון למד חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטה בלוב. בתום לימודיו האקדמיים בלוב הצטרף אבו סעיד לשורות הג'יהאד האסלאמי ולאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה שובץ ביחידת הייצור הצבאי של הארגון, בה ניצל את הידע שצבר בלימודים בלוב וסייע לפיתוח מערכת השיגור של רקטות.[6]

איימן לוטפי ח'ליל אל-עילה נולד במחנה הפליטים שאטי בעזה ב-13 בפברואר 1975. הוא למד בבית הספר היסודי לבנים בשאטי (אונר"א), בחטיבת הביניים לבנים באל-רימאל (אונר"א) ובבית הספר התיכון אל-כרמל. נהג להתפלל במסגד אל-סוסי בשאטי ולאחר זמן עבר למסגד עסקלאן שנבנה בסמוך לביתו.  אל-עילה הצטרף לשורות הג'יהאד האסלאמי בשנת 1990, ושלוש שנים מאוחר יותר שובץ במנגנון הביטחון של הארגון. בשנת 1997 נעצר בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה חבר לשורות גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, והוצב ביחידת התצפיות ובכוחות התופסים עמדות לאורך הגבול עם ישראל. בשלב מאוחר יותר הוא הועבר ליחידת הייצור הצבאי של הארגון.

במסגרת פעילותו בגדודי אל-קודס נטל אל-עילה חלק בלחימה נגד כוחות צה"ל שפעלו ברצועת עזה, וביקש ממפקדיו שיאשרו לו לצאת לביצוע פעולת התאבדות. אולם, בקשתו נדחתה לאור חשיבות תפקידו ביחידת הייצור הצבאי. כמו כן, נטל חלק בשיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישובים ישראליים.[7]

על נסיבות הריגתם צוין בהודעות הג'יהאד האסלאמי כי ארבעת פעילי גדודי אל-קודס הגיעו למקום הקבוע ממנו נהגו לשגר רקטות לעבר ישראל, ובעת שהתכוננו לשיגור הרקטות במסגרת "פעולת נקם" על חיסולו של מאג'ד חראזין, פעיל בכיר בגדודי אל-קודס, הם הותקפו בירי טילים ונהרגו במקום.

הג'יהאד האיסלאמי מודה אפוא בפה מלא כי מדובר בפעילים בכירים בזרוע הצבאית של הארגון, המעורבים דרך קבע בטרור ואשר נהרגו בעת שהיו בדרכם בחסות החשיכה (קרוב לחצות) לשיגור רקטות לעבר ישובים ישראליים.

ארגון בצלם בחר להתעלם או לדחות את גרסת הג'יהאד האסלאמי, ויתירה מכך אף נמנע מלציין שמדובר בפעילים בזרוע הצבאית של הארגון. הארגון בחר, מטעמים השמורים עימו, לקטלג את שלושת ההרוגים במסגרת קטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה".

המספר הגדול של טעויות, אי-דיוקים, הטיות והשמטת פרטי מידע חיוניים, כפי שנחשף במאמרי תחקיר רבים בשנים האחרונות באתר האינטרנט של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ובאתר News1, מצביע על כשל יסודי באגף המחקר של בצלם, מתודולוגיה מחקרית ירודה, היעדר בקרה עצמית ראויה ואי-הפקת לקחים מליקויים קודמים, ומציב סימן שאלה גדול על מהימנות הפרסומים שמפיץ הארגון. תמונת-מצב זו מחייבת להימנע מלסמוך בעיניים עצומות על דיווחי בצלם, להתייחס אליהם בגישה זהירה וביקורתית ולבודקם בדקדקנות.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה


[1]          http://old.btselem.org/statistics/hebrew/Casualties_Data.asp?Category=17®ion=GAZA&sD=29&sM=09&sY=2000&eD=26&eM=12&eY=2008&filterby=event&oferet_stat=before

[2]    http://www.pchrgaza.org/files/w_report/arabic/2007/pdf/weekly%20report%2050.pdf

[3]    http://www.mezan.org/ar/details.php?id=584&ddname=IOF&id_dept=9&id2=9&p=center

[4]    http://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12352

[5]    http://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=3161

[6]    http://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12363

[7]    http://www.saraya.ps/index.php?act=Show&id=12357