עבור לתוכן העמוד
Menu

החזרת פלסטינים מהשטחים לעבודה בישראל: הכנה לאינתיפאדה חדשה?

ניסיונו של פלסטיני מכפר ליד שכם להרעיל את המשפחה הישראלית אצלה עבד, כאשר ערבים מישראל לקחו חלק בפשע, מעמיד בפרספקטיבה נכונה את השאלה האם להחזיר לישראל את עבודת הפלסטינים מן השטחים במקום העובדים הזרים מאפריקה. שר הפנים, אלי ישי, שם לו למטרה עליונה לסלק את העובדים הזרים, וייתכן כי הוא שכנע את ממשלת ישראל להחליפם […]

ניסיונו של פלסטיני מכפר ליד שכם להרעיל את המשפחה הישראלית אצלה עבד, כאשר ערבים מישראל לקחו חלק בפשע, מעמיד בפרספקטיבה נכונה את השאלה האם להחזיר לישראל את עבודת הפלסטינים מן השטחים במקום העובדים הזרים מאפריקה.

שר הפנים, אלי ישי, שם לו למטרה עליונה לסלק את העובדים הזרים, וייתכן כי הוא שכנע את ממשלת ישראל להחליפם בפלסטינים מן הגדה. ואכן, באחרונה אנו רואים כי יותר ויותר פלסטינים מן הגדה נקלטים בעבודות בישראל. במהלך עיד אל-פיטר לפני כמה שבועות, פתחה ישראל את גבולותיה לגמרי בפני הפלסטינים מן הגדה ומאות אלפים מהם הציפו את ישראל. היה זה ניסיון לראות כיצד תשפיע פתיחת הגבולות על יחסי ישראלים ופלסטינים. המבחן עבר בשלום ונראה הדבר כי נפתחה הדרך לחזרה מאסיבית של פלסטינים מן השטחים לעבודה בישראל, על חשבון העובדים הזרים מאפריקה.

אין ספק כי שיבתם של הפלסטינים לעבוד בישראל היא תוצאה מבורכת, ויש לחתור אליה. תקופת הזוהר בין ישראלים ופלסטינים הייתה בימים בהם 200 אלף פלסטינים עבדו בישראל. הם למדו עברית, הכירו את ישראל היטב וביקשו לאמץ את המודל הדמוקרטי הישראלי גם למדינתם המיוחלת. אבל הדברים לא התנהלו בדרך שבה הם אמורים היו להתנהל. פרצה "אינתיפאדת הסכינים" שבה הפלסטינים התחילו לדקור את מעסיקיהם בסכינים. אחר כך פרצה האינתיפאדה השנייה ואחריה האינתיפאדה הגרועה מכל – האינתיפאדה הטרוריסטית שהולידה את הגדר.

לכאורה, הצפת ישראל במאות אלפי פלסטינים במהלך עיד אל-פיטר עברה בשלום. אבל מי שקורה את ההתרשמות של הפלסטינים מאותו היום באתרי האינטרנט של הפתח נוחל אכזבה. הפלסטינים הבינו את האירוע הזה כ"שיבה לפלסטין של 1948", ובאתרי פתח וחמאס נשאלה השאלה האם מאות אלפי פלסטינים שנמצאים בישראל יכולים להתגייס לצורך האינתיפאדה השלישית. באתרי פתח נאמר כי כשם שהאינתיפאדה השנייה הייתה שונה מזו הראשונה, כך האינתיפאדה השלישית תהיה שונה משתי קודמותיה. מכאן ניתן להעריך שמבחינת אש"ף וחמאס פתיחת גבולות ישראל בפני הפלסטינים לא תשמש לצורך תעסוקה וקידום יחסי הידידות בין שני העמים אלא לצורך אינתיפאדה מסוג חדש, שבה המוני הפלסטינים שיחזרו לישראל יפגעו בתשתיות הממלכתיות של המדינה ויבצעו פיגועים אחרים, כשהרעלת המשפחה ברעננה היא רק דוגמא לכך.

למרבה האכזבה, נאומו האחרון של ריאד אלמלאכי בועידת המדינות הבלתי מזדהות בטהראן שרטט את קווי הפעולה של הרשות הפלסטינית בכל הקשור להכרה במדינה במסדרונות האו"ם. אלמלאכי הודיע בפרוש כי כל כוונת המהלך היא לרדוף את ישראל בטריבונאלים הבינלאומיים ולדרוש ממנה פיצויים על "פשעיה" שיובילו לקריסתה הכלכלית. בתוך הרשות הפלסטינית מתעצמת המגמה להחרים את תוצרת ישראל, ולא רק את תוצרת ההתנחלויות, כפי שהתיימרה הרשות הפלסטינית להגדיר את החרם בתחילתו. וכאשר הרשות מכריזה מלחמה כלכלית על ישראל לא ברור מדוע ישראל צריכה להחזיר את העבודה הפלסטינית בתחומיה.

העובדים הזרים מאפריקה באים על מנת להתפרנס, הם אינם מהווים איום ביטחוני על ישראל אלא אם כן ישראל תדחוף אותם לזרועות הייאוש. רוב הפלסטינים שמבקשים לעבוד בישראל באים כדי להתפרנס, אבל למרבה הצער מעטים מתוכם יקלקלו את המהלך עבור כולם. הם ישרפו יערות, ירעילו משפחות ויפגעו בתשתיות, ולישראל אין שום סיבה למהר ולאפשר להם לעשות זאת. הלוואי ונוכל להחזיר את העובדים הפלסטינים לישראל ולהיפרד בתודה מן העובדים הזרים. על מנת לאפשר לפלסטינים לחזור לעבודה בישראל ישראל צריכה להבהיר לרשות כי הם חייבים לבוא ברצון טוב כדי להתפרנס ולא כדי לתחבל אינתיפאדה חדשה.