בשבועות האחרונים מופנית תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית, בהקשר של ההתקוממויות בעולם הערבי, למצרים ולסוריה. אולם דווקא ירדן היא זו שיציבותה הפנימית תשפיע על ישראל בצורה הישירה ביותר. ראשית, קו הגבול הבינלאומי הארוך ביותר של ישראל הוא עם ירדן. למרות גל הפגנות באביב 2011, הצליח המלך עבדאללה להבטיח את יציבותה של הממלכה ולמנוע את ההתקוממויות שפגעו ברוב שכניו. בניתוח ההפגנות הירדניות שערך ה-International Crisis Group נתגלו כמה נתונים מפתיעים.
מתברר כי נוסף על הירדנים ממוצא פלסטיני, השתתפו בהפגנות גם שבטים ירדניים מהגדה המזרחית שבאופן מסורתי היו מוקד תמיכה לבית המלוכה ההאשמי. זה כמה עשורים מתקיים תהליך הדרגתי של ניכור בקרב חלקים מאוכלוסייה זו. בזמן שלטונו של חוסיין תוגמלו רבים מהירדנים תושבי הגדה המזרחית על נאמנותם באמצעות משרות בשירות הציבורי או בשירותי הביטחון, שמהם מודרו הפלסטינים. הפלסטינים נמשכו יותר ויותר למגזר הפרטי. אך בשנות ה-90, בעקבות קיצוצים בהוצאות והפרטה של מערכות ציבוריות רבות, נפגעו באופן לא מידתי ירדנים מהגדה המזרחית. לאחרונה נרשמו תלונות מצידם על העמקת שיעורי העוני.
בהתחשב בעובדות אלו, מי שהכיר את הזירה הירדנית לא התפלא למצוא בקרב שבטים ירדניים מהגדה המזרחית התקרבות לדוקטרינות ג'יהאדיסטיות. היו אף שיצאו להילחם באפגניסטן. יש את המקרה המפורסם של אבו מוסעב זרקאווי, שהגיע משבט בני חסאן הידוע בנאמנותו להאשמים והפך למפקד אלקאעידה בעיראק. לאחרונה הוקמו רשתות ג'יהאדיסטיות באירביד הסמוכה לגבול הירדני-סורי.
בפברואר 2011 הזהירו מנהיגי 36 שבטים בדואיים מהגדה המזרחית את המלך עבדאללה שאם ירדן לא תבצע רפורמות מקיפות, עלולה לפרוץ הפיכה עממית. המלך עבדאללה צריך ללהטט בין שני חלקים באוכלוסייה הירדנית: בין הבדואים שמרגישים מקופחים ומעוניינים ברפורמה שתגדיל את הכנסותיהם, ובין הפלסטינים השואפים להגדיל את כוחם הפוליטי.
השנה ניצבה ירדן לפני שני אתגרים אשר מכבידים על עבדאללה. ההתקפות החוזרות ונשנות של אלקאעידה על צינור הגז המצרי גרמו לירדן, וגם לישראל, בעיות רציניות. במקביל, ההתקוממות בסוריה הובילה לבריחתם של עשרות אלפי פליטים לירדן, והדבר גרם לעומס נוסף על משאביה הדלים. במהלך השנים קלטה ירדן כמה גלים של פליטים פלסטינים וכמעט מיליון פליטים מעיראק. הממשלה הירדנית מעריכה שרק לאחרונה נוספו לממלכה כ-150 אלף פליטים מסוריה.
מה אפשר לעשות? בתחילת אוגוסט אישרה קרן המטבע הבינלאומית הלוואה בסך 2.06 מיליארד דולר לירדן. צעדים אלו יהיו הכרחיים כדי לסייע לירדן לצלוח את המשימות שעומדות לפניה. בטווח הרחוק יותר תצטרך ירדן לשקם את קשריה גם עם ערב הסעודית ועם מדינות המפרץ. הסעודים סיפקו 1.4 מיליארד דולר בסיוע לעמאן בשנה שעברה והזמינו את ירדן להצטרף למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. אך מאז, עלו יחסי המדינות על שרטון וסיוע כספי מסעודיה פסק מלהגיע.
חשוב להדגיש שירדן עתידה למלא תפקיד חשוב בבלימת ההתפשטות האיראנית. היא גובלת בעיראק, שראש ממשלתה נורי אל-מאלכי משרת את האינטרסים האזוריים של טהרן. ירדן כבר שלחה כוחות לבחריין שהתמודדה עם התקוממות פרו-איראנית. היא הציעה לאמן את הצבא התימני שנלחם אף הוא נגד מיליציות שיעיות פרו-איראניות. לארה"ב ולבעלות בריתה יש אינטרס בהגנה על יציבותה הכלכלית של ירדן. צעד זה יזכה לתמיכה של מדינות המפרץ, שניצבות אף הן מול אותו איום מהמזרח.
בשבועות האחרונים מופנית תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית, בהקשר של ההתקוממויות בעולם הערבי, למצרים ולסוריה. אולם דווקא ירדן היא זו שיציבותה הפנימית תשפיע על ישראל בצורה הישירה ביותר. ראשית, קו הגבול הבינלאומי הארוך ביותר של ישראל הוא עם ירדן. למרות גל הפגנות באביב 2011, הצליח המלך עבדאללה להבטיח את יציבותה של הממלכה ולמנוע את ההתקוממויות שפגעו ברוב שכניו. בניתוח ההפגנות הירדניות שערך ה-International Crisis Group נתגלו כמה נתונים מפתיעים.
מתברר כי נוסף על הירדנים ממוצא פלסטיני, השתתפו בהפגנות גם שבטים ירדניים מהגדה המזרחית שבאופן מסורתי היו מוקד תמיכה לבית המלוכה ההאשמי. זה כמה עשורים מתקיים תהליך הדרגתי של ניכור בקרב חלקים מאוכלוסייה זו. בזמן שלטונו של חוסיין תוגמלו רבים מהירדנים תושבי הגדה המזרחית על נאמנותם באמצעות משרות בשירות הציבורי או בשירותי הביטחון, שמהם מודרו הפלסטינים. הפלסטינים נמשכו יותר ויותר למגזר הפרטי. אך בשנות ה-90, בעקבות קיצוצים בהוצאות והפרטה של מערכות ציבוריות רבות, נפגעו באופן לא מידתי ירדנים מהגדה המזרחית. לאחרונה נרשמו תלונות מצידם על העמקת שיעורי העוני.
בהתחשב בעובדות אלו, מי שהכיר את הזירה הירדנית לא התפלא למצוא בקרב שבטים ירדניים מהגדה המזרחית התקרבות לדוקטרינות ג'יהאדיסטיות. היו אף שיצאו להילחם באפגניסטן. יש את המקרה המפורסם של אבו מוסעב זרקאווי, שהגיע משבט בני חסאן הידוע בנאמנותו להאשמים והפך למפקד אלקאעידה בעיראק. לאחרונה הוקמו רשתות ג'יהאדיסטיות באירביד הסמוכה לגבול הירדני-סורי.
בפברואר 2011 הזהירו מנהיגי 36 שבטים בדואיים מהגדה המזרחית את המלך עבדאללה שאם ירדן לא תבצע רפורמות מקיפות, עלולה לפרוץ הפיכה עממית. המלך עבדאללה צריך ללהטט בין שני חלקים באוכלוסייה הירדנית: בין הבדואים שמרגישים מקופחים ומעוניינים ברפורמה שתגדיל את הכנסותיהם, ובין הפלסטינים השואפים להגדיל את כוחם הפוליטי.
השנה ניצבה ירדן לפני שני אתגרים אשר מכבידים על עבדאללה. ההתקפות החוזרות ונשנות של אלקאעידה על צינור הגז המצרי גרמו לירדן, וגם לישראל, בעיות רציניות. במקביל, ההתקוממות בסוריה הובילה לבריחתם של עשרות אלפי פליטים לירדן, והדבר גרם לעומס נוסף על משאביה הדלים. במהלך השנים קלטה ירדן כמה גלים של פליטים פלסטינים וכמעט מיליון פליטים מעיראק. הממשלה הירדנית מעריכה שרק לאחרונה נוספו לממלכה כ-150 אלף פליטים מסוריה.
מה אפשר לעשות? בתחילת אוגוסט אישרה קרן המטבע הבינלאומית הלוואה בסך 2.06 מיליארד דולר לירדן. צעדים אלו יהיו הכרחיים כדי לסייע לה לצלוח את המשימות שעומדות לפניה. בטווח הרחוק יותר תצטרך ירדן לשקם את קשריה גם עם ערב הסעודית ועם מדינות המפרץ. הסעודים סיפקו 1.4 מיליארד דולר בסיוע לעמאן בשנה שעברה והזמינו את ירדן להצטרף למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. אך מאז, עלו יחסי המדינות על שרטון וסיוע כספי מסעודיה פסק מלהגיע.
חשוב להדגיש שירדן עתידה למלא תפקיד חשוב בבלימת ההתפשטות האיראנית. היא גובלת בעיראק, שראש ממשלתה נורי אל-מאלכי משרת את האינטרסים האזוריים של טהראן. ירדן כבר שלחה כוחות לבחריין שהתמודדה עם התקוממות פרו-איראנית. היא הציעה לאמן את הצבא התימני שנלחם אף הוא נגד מיליציות שיעיות פרו-איראניות. לארה"ב ולבעלות בריתה יש אינטרס בהגנה על יציבותה הכלכלית של ירדן. צעד זה יזכה לתמיכה של מדינות המפרץ, שניצבות אף הן מול אותו איום מהמזרח.
הבלוג פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
