פעולת הטרור של אלקאעידה בכרם שלום נועדה לפגוע פיזית במצרים ובישראל, אבל פוליטית היא כוונה לתת מכה אנושה לאינטרסים של חמאס.
על מנת להבין זאת יש לזכור כי בין חמאס לבין אלקאעידה שוררת יריבות קטלנית: לפני כשנתיים חמאס הרסה מסגד של הסלפים בדרום הרצועה על יושביו. עשרות נהרגו ובהם ראש הקבוצה הסלפית שהכריז על עצמו כאמיר שאיננו מקבלת את מרותה של חמאס. מאז שוררים יחסים של נקמת דם בין חמאס לאלקאעידה, ולצד השיקולים הפוליטיים של תחרות על ההגמוניה באסלאם הרדיקאלי יש גם חשבון דמים בין שתי התנועות.
אמנם לתוך המערכת הזאת השתרבבו אנשי ביטחון מצריים ששילמו בחייהם, ישראל סכלה בהצלחה פעולת טרור בנוסח אלקאעידה בתוך שטחה. מי שמשלם את המחיר הפוליטי היא תנועת חמאס: רק לפני כשבוע קיבל נשיא מצרים החדש, מוחמד מורסי, כמה משלחות של הנהגת חמאס, ובהן ראש הפוליטביורו, חאלד משעל, וראש הממשלה בעזה, אסמאעיל הנייה. על הפרק עמדו כמה עניינים שסוכלו בידי הנשיא המודח מובארק ועמדו לפני מימושם בידי האחים המוסלמים. בראש ובראשונה, תנועת החמאס בעזה עמדה לממש יעד אסטרטגי והוא הסדרה של תפעול תחנת הגבול של רפיח באופן רשמי, כאשר הממשלה של חמאס בעזה היא האחראית על ניהול המעבר. בכך תזכה תנועת חמאס להכרה רשמית בשלטונה בעזה ותדיח סופית מעזה את הממשלה של אבו מאזן ברמאללה. עניינים אחרים שעמדו על הפרק היו איך לחמם את הגבול בין סיני לבין ישראל באופן שתגובות ישראל יאפשרו לאחים המוסלמים לבטל את הסכם השלום.
אלקאעידה קראה היטב את קווי הפעולה האלה ופעלה לסכלם. הפגיעה בתחנת המעבר בכרם שלום, לצד המעבר החופשי של טרוריסטים בין עזה לסיני דרך המנהרות, נועדה לחולל שרשרת של אירועים שמטרתם איננה להאשים את ישראל בהידרדרות אלא את ממשלת חמאס בעזה, וכמובן להכריח את מצרים להטיל מצור על עזה מהצד המצרי ובכך לחבל לא רק בהבנות בין חמאס לבין האחים המוסלמים אלא ביוקרתה של תנועת האחים המוסלמים המצרית שהניפה את דגל המצור על עזה נגד הנשיא מובארק.
ההיגיון אומר כי אכן תנועת האחים תשנה עכשיו את כל סדר יומה ובמקום לחבור לתנועת החמאס על מנת לפגוע בישראל היא תנסה להיעזר בישראל על מנת להגן על מצרים מפני הטרור השורץ בסיני. אבל לצערנו לא כך נראים פני הדברים. תנועת האחים המוסלמים פרסמה אתמול בלילה הודעה רשמית ובה החשידה את המוסד הישראלי בפיגוע בכרם שלום והשתמשה בלשון המכירה בחמאס כממשלה בעזה. כלומר, אם אלקאעידה חשדה שחמאס והאחים המוסלמים הגיעו להבנות אסטרטגיות, הודעת האחים המוסלמים אתמול בלילה יכלה רק לאשר את חשדותיהם.
באופן עקרוני אלקאעידה לא התייחסה אל ישראל כיעד אסטרטגי. מבחינתה ההתייחסות לישראל רק מקטינה את חשיבותה כעוד גורם אחד מיני רבים המעורבים במאבק הפלסטיני. אלקאעידה נושאת את עיניה אל מטרות גדולות – ארה"ב, רוסיה, הודו, ובמאבקים הפנים אסלאמיים את פקיסטן. כעת, כשאלקאעידה נכנסה במאבק על מצרים אל מול האחים המוסלמים גם ישראל נכנסת לתמונה, אבל לא כמטרה עיקרית אלא כמטרה המעצימה את אלקאעידה במאבקים הפנים-אסלאמיים.
לצערנו האחים המוסלמים במצרים אינם מסוגלים להבין את תמונת המצב הזו ואנו עלולים לסבול לא רק מכוונותיהן הזדוניות של אנשי אלקאעידה אלא גם מעיוורונם של מנהיגי האחים המוסלמים.