עבור לתוכן העמוד
Menu

המאבק על השליטה במצרים

העברת השלטון: מורסי מקבל סמכויות נשיאותיות מקוצצות למצרים יש נשיא חדש שנבחר בבחירות חופשיות. עם זאת, נראה כי יכולתו לשלוט במדינה כראש הרשות המבצעת הוגבלה מאד על ידי המועצה הצבאית העליונה. בשלב זה מתנהל מאבק בין הנשיא, מחמד מורסי, אשר בא מחיקה של תנועת האחים המוסלמים רבת העוצמה, לבין המועצה הצבאית. כמובטח, המועצה הצבאית אמנם העבירה את […]

העברת השלטון: מורסי מקבל סמכויות נשיאותיות מקוצצות

למצרים יש נשיא חדש שנבחר בבחירות חופשיות. עם זאת, נראה כי יכולתו לשלוט במדינה כראש הרשות המבצעת הוגבלה מאד על ידי המועצה הצבאית העליונה. בשלב זה מתנהל מאבק בין הנשיא, מחמד מורסי, אשר בא מחיקה של תנועת האחים המוסלמים רבת העוצמה, לבין המועצה הצבאית. כמובטח, המועצה הצבאית אמנם העבירה את סמכויותיה למורסי ב-30 ביוני, מיד לאחר השבעתו כנשיא, אך היו אלה סמכויות מקוצצות.

עוד בטרם נסתיימו הבחירות לנשיאות פורקו האחים המוסלמים מרוב הישגיהם. הפרלמנט, שם היה להם רוב מרשים, פוזר והמועצה הצבאית העליונה פרסמה הודעה חוקתית המעניקה לה סמכויות נרחבות אפילו אחרי העברת השלטון לנשיא החדש. בהתאם להודעה, סמכות החקיקה הועברה למועצה הצבאית ובכללו הכנת התקציב, הפיקוח על ניסוח החוקה, הסמכות לפזר את המועצה לניסוח החוקה – שם גם כן היה רוב לאסלאמיסטים – והרכבת מועצה חדשה. ואם לא די בכך, סמכויותיו של הנשיא החדש בתחום הצבאי הועברו בשלמותן גם כן למועצה הצבאית. הנשיא החדש אינו יותר המפקד העליון של הצבא וניטלה ממנו הסמכות להכריז על מלחמה ללא הסכמה מוקדמת של הוועדה הצבאית העליונה, אשר תהיה גם האחראית הבלעדית על מינוי הקצונה הבכירה וגם על הכנתו וניהולו של תקציב הצבא.

העברת השלטון לנשיא בוצעה אמנם על רקע של טקס צבאי מרשים אך השאירה אותו קצוץ כנפיים. המועצה הצבאית מוסיפה להיות כוח פוליטי עצמאי הנשען על אימפריה כלכלית אדירה, המאיים על שלטונו של הנשיא ואשר מגביל את יכולתו לשלוט ולנהל את המדינה כפי שציפה כנציגה של תנועת האחים המוסלמים, שזכתה בשלטון אחרי שהשיגה רוב בבחירות חופשיות לפרלמנט ולנשיאות.

בידי מורסי נשארה הסמכות למנות את ראש הממשלה והשרים, אך ללא הסמכות לחוקק חוקים או להכין את התקציב. אמנם בסמכותו לפרסם צווים נשיאותיים, אך סמכות החקיקה שבידי הצבא מגבילה את מרחב פעולתו. גם יכולתו לנסח חוקה בעלת מרכיבים אסלאמיים נמצאת תחת איום.

האחים המוסלמים: יעשו כל שביכולתם להשיג שליטה מלאה במצרים

תנועת האחים המוסלמים אינה יכולה להסכים למצב זה. היא נאבקה במשך 84 שנים להגיע לשלטון, הקריבה רבים מאנשיה, שבמשך תקופה ארוכה זו נרדפו על ידי כל המשטרים. עשרות אלפים מפעיליה נכלאו ועונו ורבים ממנהיגיה הוצאו להורג. עכשיו, משהצליחה לממש את יעדה אין בכוונתה לחלוק את השלטון עם שום גורם אחר, ובוודאי שלא עם הצבא. יש לצפות כי התנועה תנקוט בכל האמצעים, כולל באלימות, כדי לסלק את הצבא ולהגיע לשליטה מלאה על המדינה.

מורסי אכן לא איבד את זמנו וימים ספורים לאחר היכנסו לתפקיד פרסם צו נשיאותי הקורא לפלרמנט שפוזר להתכנס. מבחינת האחים המוסלמים פיזור הפרלמנט היווה נסיגה חמורה, שכן מורסי ותנועתו מודעים היטב לכך שאם תתקיימנה בחירות חדשות הם לא יזכו לרוב הסוחף שהשיגו בבחירות הקודמות. רבים בציבור התאכזבו מדרך פעולתה של התנועה: היא בזבזה את הונה הפוליטי בדיוני סרק בפרלמנט על חוקי השריעה והפרה את הבטחותיה להסתפק בהצגת מועמדים ל-30% ממושבי הפרלמנט ולא להציג כלל מועמד משלה לנשיאות. בהתאם לצו של מורסי, הפרלמנט אכן התכנס לישיבה שארכה 12 דקות בה הוחלט להעביר את פסיקת מועצת החוקה לפרשנותו של בית הדין העליון לערעורים. פעולה זו הביאה לגינוי של מרבית הכוחות הפוליטיים במדינה שראו בכינוס הפרלמנט פגיעה במוסדות החוק. מועצת החוקה היא הערכאה העליונה של מערכת המשפט במצרים ועל הכרעותיה לא ניתן לערער. המועצה הצבאית גינתה את הצו ומועצת החוקה קבעה כי הצו הנשיאותי בטל ומבוטל מיסודו. השבוע הודיע בית הדין העליון לערעורים כי אין בסמכותו לדון בפסיקות של מועצת החוקה ומורסי פרסם הודעה כי הוא מקבל את פסק הדין ובכך חזר למשבצת הראשונה. ספק רב, עם זאת, אם האחים המוסלמים יסכימו סופית לפיזור הפרלמנט. בימים האחרונים קיים מורסי התייעצויות עם גורמים משפטים רמי דרג במטרה למצוא דרך לבטל את ההחלטה על פיזור הפרלמנט וגם את ההודעה החוקתית של המועצה הצבאית המגבילה את שלטונו. המשמעות היא שמצרים נמצאת כעת בעיצומו של עימות בין האחים המוסלמים למועצה הצבאית.

השבוע היינו עדים לשלב נוסף בעימות. בית הדין המנהלי אמור היה לפרסם  ב-17 בחודש את החלטתו לגבי ארבע תביעות חשובות שהגישו קבוצות של עורכי דין:

  1. פיזור המועצה לניסוח החוקה הנשלטת על ידי רוב אסלאמיסטי, מאחר ואין בה ייצוג סביר של מגזרי העם השונים.
  2. ביטול ההודעה החוקתית של המועצה הצבאית המגבילה כאמור את שלטונו של מורסי.
  3. פיזור “מגלס אלשורא” – בו יש לאחים המוסלמים ולסלפים רוב של 85% (!) – המהווה את הבית העליון של הפרלמנט, מאחר ונבחר על בסיס חוק הבחירות שכבר נפסל והביא לפיזור “מגלס אלשעב”, הוא הבית התחתון של הפרלמנט.
  4. ביטול הצו של מורסי בו קרא לכינוס הפרלמנט (שבינתיים כבר הוכרז כנוגד את החוקה על ידי בית הדין החוקתי). הנשיא מורסי ניסה לעצור את התהליך המשפטי לפיזור המועצה לניסוח החוקה בכך שחתם על החוק שהקים את המועצה לניסוח החוקה – חוק שחוקק על ידי הפרלמנט שפוזר. עם חתימתו של מורסי החוק הפך לתקף ורק מועצת החוקה יכולה לאשר או לדחות את התאמתו לחוקה. מנגד, קיימת הטענה כי חוק אשר חוקק על ידי פרלמנט שהיה בלתי חוקתי מיום היכנסו לתפקידו ופוזר איננו תקף.

בית הדין המנהלי העליון אכן התכנס ב-17 ביולי כדי לדון בתביעות אלה, אך דחה את המשך הדיונים ל-19 בחודש, לאחר שתומכי האחים המוסלמים התפרצו לאולם המשפט בקריאות תמיכה במורסי והשופטים נאלצו להפסיק את הדיונים.

העימות בין האחים לצבא הולך ומתעמק. בינתיים הוא מתנהל באמצעות מערכת משפט כאשר כל צד יודע שאין זה אלא שלב מוקדם בו בודקים את נחישותו של הצד השני. האחים מנסים לנצל כל פרצה או מה שנראה כפרצה בחוק כדי לצמצם את הסמכויות שהעניקה לעצמה המועצה הצבאיתה עליונה. בינתיים ללא הצלחה, אך המערכה תמשך. לאחים אין ברירה אחרת.

האם קיומה של תנועת האחים המוסלמים כאישיות פוליטית היא חוקית?

בשבועות הבאים אמורות ערכאות משפטיות שונות לדון במספר תביעות הנוגעות לקיומה החוקי של תנועת האחים המוסלמים, שפורקה על ידי נאצר עוד בשנת 1954. גם סאדאת, ששחרר את האחים מבתי הכלא, וגם מובארק נמנעו מלאשר את הקמתה של התנועה מחדש. התנועה פעלה לאורך כל אותה התקופה ללא היתר חוקי ונציגיה נבחרו לפרלמנט כעצמאיים או במסגרת של מפלגת הוופד. לאחר נפילתו של מובארק שחררה המועצה הצבאית העליונה את פעילי האחים מבתי הסוהר והתירה לתנועה לפעול באופן גלוי ובצורה מאורגנת. עם זאת, התנועה לא נרשמה כארגון חוקי. הנושא לא נידון בתקשורת וההנחה היא שמנהיגיה לא רצו לפתוח בדיון עם המועצה הצבאית ועם מערכת המשפט על אופי התנועה ויעדיה, שהם הקמת ח’ליפות אסלאמית והשלטת השריעה. לכן, התנועה ממשיכה לפעול באופן בלתי חוקי. היא הקימה את “מפלגת “החירות והצדק” כדי להתמודד בבחירות ואף קיבלה את אישור המועצה הצבאית, למרות שהיא עצמה פרסמה במסגרת סמכויותיה חוק בחירות המכיל איסור להקים מפלגות פוליטיות על בסיס מצע דתי.

על רקע מצב משפטי מורכב זה הוגשו לערכאות המשפטיות מספר תביעות הנושאות בחובן פוטנציאל נרחב לעימותים. בתביעה אחת נטען כי כל פעולותיה של תנועת האחים אינן חוקיות מאחר והיא אינה רשומה כחוק ועל כן יש לאסור על המשך פעולותיה. בתביעה אחרת נאמר כי מפלגת “החירות והצדק” נוגדת את חוק המפלגות ויש לפרקה. תביעה נוספת קראה לבית המשפט לבטל את בחירתו של מורסי כנשיא מכיוון שמועמדותו הוגשה על ידי מפלגה בלתי לגאלית. הדיון בתביעות נדחה לספטמבר ועד אז אנו צפויים ללחצים רבים לביטולן.

חוסר הבהירות בנוגע למקור הסמכות העליונה משתק את מוסדות המדינה

בתנאים אלה מוסדות המדינה משותקים במידה רבה ולאיש אין סמכות מלאה לקדם את ענייניה המרכזיים של מצרים. ראש ממשלתה של מצרים, כמאל גנזורי, הגיש למועצה הצבאית את התפטרותו מיד לאחר שמורסי הושבע כנשיא וממשלתו מתפקדת כממשלת מעבר עד למינוי ממשלה חדשה. מורסי הודיע כי ימנה ראש ממשלה שלא מקרב האחים, אך מתקשה הוא למצוא אישיות מתאימה, כנראה מאחר שברור לכל כי ראש ממשלה מטעמו של מורסי לא יהיה אלא עלה תאנה לשלטונם של האחים המוסלמים. מוחמד בראדעי כבר דחה את ההצעה.

בעיות הכלכלה והחברה החמורות: עלולות לגרום להפגנות ומהומות

מצרים שקועה בבעיות כלכלה וחברה חמורות הדורשות טיפול מידי. התיירות, שהיא מקור ההכנסה הראשון במטבע חוץ, נפגעה קשות, אוצר המדינה מתרוקן והרזרבות במטבע חוץ אינן יכולות להבטיח אפילו שלושה חודשי ייבוא, שהם הקו האדום. הייצוא ירד, השקעות אין ומצרים מתקיימת מהלוואות קצרות מועד כדי לממן לפחות את הסובסידיות למצרכי היסוד החיוניים. זאת במדינה שכ-40% מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. מצב זה אינו יכול להימשך זמן רב, שכן עלול הוא להביא להפגנות ומהומות ולמה שמכונה “מהפכת הרעבים”. בינתיים ארמון הנשיא מוקף באלפי מפגינים הדורשים לטפל בענייניהם והמשטרה נאלצה לסגור את כל הדרכים המובילות למקום.

מסע הדילוגים של מוחמד מורסי

מורסי ניסה להוכיח את סמכויות משילותו בתחום החוץ ובחר לצאת לביקור ראשון דווקא בערב הסעודית, שהיא המדינה הרודנית המסוגרת ביותר בעולם הערבי. אין נסיעה זו מסמלת או מבשרת על פתיחות ורצון למודרניזציה וקידמה. עם זאת, ייתכן כי מורסי רצה לנטרל את העוינות של מלך סעודיה לתנועת האחים ולנסות להשיג סיוע פיננסי שכה דרוש כיום למצרים. אם לשפוט על פי ההצהרות שפורסמו בתום הביקור הוא לא השיג את מבוקשו וסעודיה נשארה חשדנית כלפי האחים.

מיד לאחר חזרתו לקהיר יצא מורסי לאדיס אבבה להשתתף בפסגת האיחוד האפריקאי במטרה להדגיש בפני האפריקאים את החשיבות שהוא מייחס ליבשת השחורה, בניגוד לקודמו מובארק שלא נכח בפסגות של מנהיגי אפריקה. הוא אף נשא את נאומו בשפה האנגלית בה הוא שולט. הוא יודע היטב כי יהיה עליו להתמודד עם ארצות אפריקה במעלה נהר הנילוס הדורשות להעלות את מכסת המים שלהן על חשבון זו של מצרים. בחוזרו קיבל את שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון,  שאמנם הבטיחה למצרים סיוע ושיתוף פעולה כלכלי, אך רמזה כי ארה”ב מצפה לממשל דמוקרטי ולשמירת הסכם השלום עם ישראל. ביקורה של קלינטון הועב על ידי הפגנות גדולות של ארגונים עוינים לאחים המוסלמים, כגון ארגון “האחים הנוצרים” שהוקם לאחרונה על ידי הקופטים וארגונים אחרים שגינו את ארה”ב על תמיכתה באחים המוסלמים. התברר למורסי שמדיניות החוץ של מצרים בעתיד לא תהיה סוגה בשושנים.

מצרים שוקעת למצב של אנרכיה

בימים אלה אין מי ששולט באמת במצרים. בהיעדר חוקה ופרלמנט, ללא ממשלה היכולה לקבל החלטות ארוכות טווח וכאשר סמכויות השלטון מחולקות בין המועצה הצבאית לנשיאות והסכסוך ביניהם הולך ומתרחב, שוקעת מצרים למצב של אנרכיה שככל שיתעמק היא תתקשה לצאת ממנו.

לא לכך פיללו המצרים כאשר יצאו להפגין ברחובות נגד מובארק לפני כשנה וחצי. גם האחים שפעלו באופן שיטתי לתפוס את מרכזי השלטון – פרלמנט, חוקה ונשיאות – לא השיגו את מבוקשם ועליהם להתמודד עם הצבא ועם ציבור אותו הם אכזבו ואשר פקח את עיניו וכבר אינו מוכן לקבל הבטחות שווא.

מצרים צועדת לעבר הבלתי נודע. מבחינת האחים המוסלמים זו כנראה ההזדמנות האחרונה להשתלט על המדינה. אם לשפוט על פי עברם והאידיאולוגיה המניעה אותם הם לא יירתעו וימשיכו להתמודד עם הצבא במטרה להשיג מונופול על השלטון. יש להניח כי ינסו לנטרל את הגנרלים חברי המועצה הצבאית. לאחרונה היו אף שמועות כי מורסי יוציא צו המוציא אותם לגמלאות. השאלה, במקרה כזה, היא כיצד יגיבו – האם יפרסו טנקים ויהיו מוכנים למאבק אלים עם המוני האחים שיתייצבו בפניהם או שיקבלו את גורלם. רק ימים יגידו.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה