עבור לתוכן העמוד
Menu

דיכוי חופש הביטוי בתוניסיה תחת שלטון האחים המוסלמים

תוניסיה תחת שלטון המפלגה האסלאמית אל-נהדה (النهصة), שזכתה ב-37 אחוזים מהמושבים בפרלמנט והקימה ממשלת קואליציה, משנה בהדרגה את פניה. משרד המשפטים, בראשותו עומד בכיר ממפלגת אל-נהדה, מסר לא מכבר על העמדתם לדין של שני בלוגרים צעירים בגין פרסום קריקטורות הפוגעות בנביא מוחמד. השניים, ראזי אל-באגי’ (غازي الباجي) וג’אבר אל-מאג’רי (جابر الماجري), נידונו לשבע שנות מאסר […]

תוניסיה תחת שלטון המפלגה האסלאמית אל-נהדה (النهصة), שזכתה ב-37 אחוזים מהמושבים בפרלמנט והקימה ממשלת קואליציה, משנה בהדרגה את פניה. משרד המשפטים, בראשותו עומד בכיר ממפלגת אל-נהדה, מסר לא מכבר על העמדתם לדין של שני בלוגרים צעירים בגין פרסום קריקטורות הפוגעות בנביא מוחמד. השניים, ראזי אל-באגי’ (غازي الباجي) וג’אבר אל-מאג’רי (جابر الماجري), נידונו לשבע שנות מאסר באשמת “פגיעה במוסר וניסיון לפגוע בסדר הציבורי”. מאג’רי מרצה את עונשו בכלא בתוניסיה ואילו אל-באג’י שעודכן במעצרו של חברו הספיק להימלט והוא שוהה כעת ביוון, בה הוא ביקש לקבל מקלט מדיני.

קצפם של השלטונות התוניסאים יצא על ספרים שפרסמו שני הבלוגרים, אשר תוכנם כלל מתקפה חריפה נגד הנביא מוחמד ודת האסלאם. אל-באג’י בספרו “אשליית האסלאם” שפורסם באתר http://www.scribd.com/ מסביר, כי הספר נועד להראות את הפנים המכוערות של האסלאם ולטעת בקרב הקוראים ספק כדי שהמוסלמים יפעילו את שכלם המאובן ויחלצו מהכלא המחשבתי בו הם נתונים.

אל-באג’י מתאר את הנביא מוחמד כדומה לאוסאמה בן לאדן בחיוכו ובלשונו וטוען כי הוא היה סוטה מין, פדופיל, אנס, שונא נשים, נוכל, פרימיטיבי, טיפש וקנאי דתי חשוך. בקריקטורה המופיעה בספר נראה הנביא מוחמד שוכב על מחצלת, מצביע לעבר אישה העומדת ראשונה לפני נשים נוספות, כשהיא לבושה בבורקה המגיעה עד ברכיה החשופות, ואומר לה: “אני רוצה לשאת אותך לאישה”. האישה מרימה את הבורקה מעל ברכיה, חושפת את ערוותה ואומרת: “הנה אני שלך הו שליח אללה”.

אל-באג’י מבקר בחריפות את האסלאם שיצר הנביא מוחמד וקובע, כי מוחמד גרם בשיגעונו לפיגור של העמים המוסלמים במשך מאות שנים והביא למציאות בה במדינות האסלאמית קיימים משטרים עריצים המנציחים את אי השוויון בין הגבר לאישה, את הדיכוי ואת הטרור. האסלאם, לדידו של אל-באג’י, היא דת של טרור והפתרון מצוי בהפסקת בניית מסגדים ולימודים אסלאמיים, ובמקום זאת ללמד מדע ואמנות.

בספר, החבר הדמיוני של אל-באג’י הולך לברר את המקור לרוע של האסלאם באמצעות מפגש וראיון עם הנביא מוחמד עצמו בעת שהוא נמצא באוהל מוקף נשים עירומות רוקדות ושתיים מהן מבצעות בו מין אורלי. החבר שואל את מוחמד מדוע לקח לעצמו מספר נשים ומדוע הפיץ שנאה ופחד בקרב המוסלמים, ומוחמד משיב שהוא שטן מקולל ורוצה לזרוע שנאה בין עמי העולם כיוון שהוא שונא את המין האנושי. בסופו של המפגש החבר הדמיוני נועץ סכין בליבו של מוחמד, והדם הניגר מחזהו לוקח עימו את כל הרוע שבעולם, משחרר את אשת מוחמד הילדה עאישה הקטנה בת ה-6 המחזיקה בידה בובה חזרה למשפחתה, ומביא קץ לתרבות המוות.

ג’אבר אל-מאג’רי בספרו “אדמה חשוכה” אף הוא תוקף את הנביא מוחמד על נישואיו לילדה עאישה בהיותה בת שש, היותו פדופיל, הריגה של שבויי מלחמה שרובם היו יהודים, שמירה על עבדות, חיסול מתנגדים, היתר לבעל להכות את אשתו, אימוץ מילת נשים, אי הסדרת יורש לפני מותו, אשר גרמה להקמת דיקטטורות רצחניות, ועוד האשמות חמורות נגד מוחמד ודת האסלאם.

אין זה המקרה היחיד של פגיעה בחופש הביטוי בתוניסיה החדשה. מנהל תחנת הטלוויזיה  Nessma ממתין למשפט בגין מעשה כפירה לאחר שהערוץ בניהולו שידר את סדר אנימציה Persepolis הכולל תיאורים של אללה האסורים על פי השריעה. בחודש פברואר השנה נאסר א-דין בן סידה, מו”ל של עיתון, נעצר למשך שמונה ימים ונקנס לאחר שפרסם בעמוד הראשון תמונה של כדורגלן גרמני תוניסאי וחברתו העירומה.

התבטאותו של מנהיג אל-נהדה, ראשד אל-רנושי (راشد الغنوشي), בזכות אי הכללת סעיף לחוקה החדשה הנידונה בימים אלה בדבר יישום השריעה, הוצגה בתקשורת הבינלאומית כסימן המלמד על גמישות מצידם של האחים המוסלמים. בפועל, מדובר במהלך טקטי הרואה בסעיף הקיים בחוקה הקיימת, לפיו האסלאם הוא הדת בתוניסיה, כמספק ועולה בקנה אחד עם מדיניות האחים המוסלמים, וכמאפשר להגיע להסכמה רחבה עם המפלגות החילוניות.

בשונה ממצרים, אל-נהדה לא זכתה לרוב מוחלט בבחירות בתוניסיה, ומעבר לכך היא נדרשת להתמודד עם כוחות חילוניים גדולים שפרחו במהלך עשרות שנות השלטון הקודם. האינטרס העליון של האחים המוסלמים הוא לבסס את שלטונם ללא זעזועים פנימיים על מנת לאפשר את יישומה של המהפכה האסלאמית בשלבים וללא הפרעה, ועיקרה הכשרת הלבבות לקבלת המסר האסלאמי בציבור עד להשגת רוב מוחלט בפרלמנט. את השינוי חותרים האחים המוסלמים להשיג באמצעות ממשלה ומערכת חינוך ומשפט בראשותם, ובהרחבת מעגל תומכיהם באמצעות המערכת החברתית, סוציאלית, חינוכית של התנועה המקבלת גיבוי ממשלתי.

האחים המוסלמים זקוקים אפוא לפרק זמן נוסף על מנת שה”דעווה” תיתן את הפירות המקווים ותאפשר לקבל לגיטימציה לשלטון אסלאמי בכסות של דמוקרטיה, אשר יסתום את הגולל על הדמוקרטיה באופייה המערבי ויקים תחתיה “דמוקרטיה אסלאמית”, הווה אומר מערכת שלטון המאמצת את מוסדות השלטון המקובלים במערב (פרלמנט, ממשלה וכו’), אך המבססת את השלטון על מקור הסמכות האסלאמי והחקיקה האסלאמית.