עבור לתוכן העמוד
Menu

הבחירות למג'לס באיראן: הכול חוץ מבחירות

ביום שישי האחרון התקיימו באיראן הבחירות למג'לס, פרלמנט האיראני. 48 מיליון איש בעלי זכות בחירה בחרו 290 נציגים למג'לס התשיעי של איראן. על המושבים התמודדו בסופו של דבר 3454 מועמדים בבחירות, מתוך 5382 מועמדים רשומים (על פי נתוני משרד הפנים). 1130 נרשמים נפסלו על ידי מועצת שומרי החוקה. עבאס-עלי קודחודאי, דובר מועצת שומרי החוקה המפקחת […]

ביום שישי האחרון התקיימו באיראן הבחירות למג'לס, פרלמנט האיראני. 48 מיליון איש בעלי זכות בחירה בחרו 290 נציגים למג'לס התשיעי של איראן. על המושבים התמודדו בסופו של דבר 3454 מועמדים בבחירות, מתוך 5382 מועמדים רשומים (על פי נתוני משרד הפנים). 1130 נרשמים נפסלו על ידי מועצת שומרי החוקה. עבאס-עלי קודחודאי, דובר מועצת שומרי החוקה המפקחת על הבחירות ומסננת את המועמדים, אמר כי 30 מחברי המג'לס בהווה פסולים מלרוץ לבחירות. שמותיהם של שלושה מהם נקשר לפרשת המעילה הבנקאית בהיקף 3 מיליארד הדולר, והשאר נפסלו מסיבות אחרות.

רוב הרפורמיסטים החליטו להחרים את הבחירות במחאה נגד מעצר הבית המתמשך של מנהיג האופוזיציה, מיר חוסיין מוסאווי; אשתו זוהרא רהנברד; מהדי כרובי ואסירים נוספים שנעצרו אחרי מחאת הבחירות ב-2009, ואף קראו לעם האיראני להחרימן.

מרבית המועמדים הרפורמיסטים שהחליטו להגיש את מועמדותם נפסלו. גם מועמדים מקרב  תומכיו של אחמדינג'אד נפסלו והוא נאלץ "להריץ" מועמדים צעירים ופחות מוכרים ומנוסים. שני המחנות העיקריים שהתחרו ביניהם היו נאמניו של ח'אמנאי – "חזית האוסולוגראיאן (נאמני העקרונות) המאוחדת" (JMO), המזוהה עם משמרות המהפכה, ומולם עמדו תומכיו של אחמדינג'אד – חזית ההתנגדות.

ארגוני זכויות אדם מובילים יצאו נגד מראית העין הדמוקרטית שניסתה איראן לשוות לבחירות. בהצהרה שפורסמה ב-1 למרץ לקראת הבחירות, ארגון "משמר זכויות האדם" (Human Rights Watch) כתב: "ההצבעה עבור 290 המושבים הפרלמנטאריים באה אחרי פסילתם של מאות מועמדים על בסיס קריטריונים מעורפלים ולא מוגדרים. מנהיגי האופוזיציה מנועים מלהשתתף,  מרצים עונשי מאסר לא מוצדקים או מסרבים להשתתף במה שהם רואים כבחירות מזויפות".[1]

ארגון "כתבים ללא גבולות" אומר כי בחירות חופשיות לא יכולות להתקיים באיראן היות ו"כלי התקשורת הממשלתיים חופשיים לארגן את תעמולת המשטר וליצור בחירה 'בין חברים', אך הרשויות הטילו צנזורה כוללת על התקשורת כולה – גם על אלה שתומכים במשטר – והן מפקחות מקרוב על עבודתם… הפקודות ברורות – הכתבות היחידות שיכולות להתפרסם הן אלו שמעודדות את האנשים ללכת להצביע".[2]

במישור הלאומי קרא המשטר במערכת תעמולה מתואמת עליה ניצח מנהיג העם האיראני, להגיע בהמוניו לקלפיות. המשטר רואה בהשתתפות המונית הבעת תמיכה במשטר אל מול התגברות הלחצים מהמערב. במספר הזדמנויות בשבוע הבחירות קרא המנהיג העליון להגיע בהמוניו ו"להנחית בעצם השתתפותו אגרוף בפרצופו של האויב". הבחירות הוצגו כמרכיב מרכזי וחשוב לביטחונה הלאומי וליוקרתה של איראן והעם נקרא לקחת חלק במשימה לאומית זו. כל כלי התקשורת באיראן נרתמו למבצע עידוד האיראנים להגיע והדבר מצא ביטויו במאמרי מערכת בעיתונות, בהתבטאויות בכירים מקרב הממסד הדתי והצבאי וכן בקריקטורות שהמחישו כיצד הצבעת ההמונים מהווה תשובה ניצחת לאיומים ולהידוק טבעת המצור "האמריקנית-ציונית-בריטית" סביב איראן.

מתחת לפני השטח שמשו הבחירות למג'לס כמעין זירת התגוששות בין תומכיו של הנשיא אחמדינ'אד לתומכיו של המנהיג העליון ח'אמנהאי. המתמודדים מקרב שני המחנות נמנים כולם על המחנה השמרני, אך הם רצו ברשימות נבדלות שהעידו על הפיצול הגובר במחנה השמרני, על מאבקי כוח עזים מתחת לפני השטח ועל התחזקות מעמדם של משמרות המהפכה כמי שבאמת משמשים כמשענת הכוח של המשטר, ללא כל קשר לתמיכה במועמד כזה או אחר.

עדות למתיחות ואולי לשינוי שחל במערכת הבריתות שבין הממסד הדתי לממסד הפוליטי באיראן, היא התרחקותו של האייתוללה מחמד-תקי מצבאח-יזדי מאחמדינז'אד בחודשים האחרונים והגברת ביקורתו עליו. עד לאחרונה נחשב האייתוללה הקיצוני למנטור של הנשיא, אך בערב הבחירות עצמן הוא מתח עליו ביקורת נוקבת, ככל הנראה בניסיון להרחיק בוחרים פוטנציאליים מלבחור במועמדיו. מצבאח-יזדי הכה על חטא ואמר במהלך פגישה עם משפחות לוחמים כי "הציבור האיראני אכן בחר את הנשיא, אך למעשה הציבור הלך שולל אחריו.. אמנם לא מדובר בזיוף הבחירות.. אך רבים הבינו שהם טעו בבחירה בו…עלינו ללמוד לקח מהעבר ולא לחזור על טעויותינו…לא ללכת שולל אחרי תעמולה וחזות מטעה אלא להצביע עבור מי שבאמת מבין את כאב העם והמהפכה".[3] מצבאח-יזדי נסע ממקום שבתו בקום לטהראן כדי להצביע בקומפלקס השייך למשמרות המהפכה.

לטענת גורמים רשמיים באיראן, שיעור ההשתתפות בבחירות למג'לס האיראני עמד על 64.2 אחוזים, ובטהראן – לטענת שר הפנים –  52 אחוזים. שיעור ההצבעה היה גבוהה ביחס לבחירות הקודמות. בנוגע להישגי המשטר, בהנחה ומדובר באחוזי ההצבעה האמיתיים, בחלק מהמחוזות באיראן דווח על אחוזי הצבעה גבוהים של למעלה מ-80 אחוז. איראן הציגה אותו כמכה ניצחת לאויביה, שלדבריה תכננו במשך תקופה ארוכה כיצד להכשיל את הבחירות ולמנוע מהאזרחים האיראניים להשתתף בהן. תוצאות הבחירות אמורות להתפרסם בתחילת השבוע הנוכחי.

מנגד, גורמי אופוזיציה טענו כי ההצבעה למג'לס נתקלה ככלל באדישות ברחובות טהראן, למרות מאמצי המשטר לדחוף את המצביעים לקלפיות. האופוזיציה הדגישה גם כי מרבית הצעירים העדיפו להחרים את ההצבעה והדירו את רגליהם מהקלפיות.

הפגנת כוח יוצאת דופן הייתה מצד אנשי הדת הבכירים, הנחשבים לתומכי מחנה הרפורמה באיראן, בהחלטתם שלא להצביע בבחירות. הבולטים בהם היו האייתולות הגדולות סייד עבדול-כרים מסאווי ארדבילי, יוסוף סאנעי, חוסיין וואהיד חוראסאני (גיסו של ראש הרשות השופטת, צאדק לארג'יאני), סייד מוחמד סאדג' רוחאני, סייד סאדג' שיראזי, סייד עלי מוחמד דאסטג'ייב ובאית זאנג'אני. [4] למפגן כוח זה חשיבות רבה.

מהתוצאות הראשונות של הבחירות עולה כי 190 חברים הבטיחו את חברותם במג'לס התשיעי, לאחר שצברו די קולות בסיבוב ההצבעה הראשון. המועמדים שלא זכו במספר הקולות הנדרש יתמודדו בסיבוב השני של הבחירות. מתוצאות ראשוניות ולא סופיות עולה כי 75 אחוזים מהמג'לס התשיעי יורכב מנציגים שמרניים (אוסולוגראיאן).

בכל אופן, לא צפויות הפתעות בהרכב המג'לס הבא וכנראה שהשמרנים ימשיכו להחזיק במרבית המושבים בפרלמנט. תומכיו של המנהיג העליון יזכו בו לרוב מוחלט, לצד תומכיו של הנשיא ומבקריו. כמה מהמובהקים שבהם הם יו"ר המג'לס היוצא, עלי לריג'אני (נבחר ראשון במחוז הבחירה של קום), עלי מטאהרי ואחמד תוכולי, ראש מרכז המחקרים של המג'לס – אשר אף הם נבחרו שוב והם ימשיכו ל"הציק" לנשיא מתוך המג'לס – אך לא במידה כזאת שתסכן את פעילותו.

למג'לס הצליחו ולהיכנס גם כמה צירים המזוהים עם האגף המדיני המתון במחנה הרפורמיסטי. עם זאת, מספר דמויות רפומיסטיות בכירות לא זכו להבחר במחוז הבחירה שלהם, ביניהן מוסטפא כאבקביעאן, מחמד-רזא ח'באז וקאודראטולעא עליקח'אנאי. מכה נוספת שקבל אחמדינג'אד היא שאחותו, פארווין אחמדינג'אד, לא נבחרה למג'לס התשיעי באיזור מגוריה, סוגיה זו מעלה חשש לזיוף נוכח הלויאליות של תושבי איזור מסויים למועמדים מאזור מוצאם. גם אחיו של מי שכהן כראש המג'לס – עלי אבבר נאטר נורי (מי שהפסיד בבחירות למחמד ח'אתמי) – אחמד נורי, לא נבחר למג'לס התשיעי.

לבחירות למג'לס לא צפויות השלכות של ממש על מדיניות החוץ של איראן בכלל ועל סוגיית הגרעין בפרט. גם השחיקה בכוחו של המג'לס להשפיע באמת על פעולותיה ותוכניותיה של הממשלה, בעיקר מבית, ככל הנראה תימשך לפחות בשנה וחצי שנותרו עוד לכהונתו של אחמדינג'אד כנשיא. בשנה האחרונה הגבירו חברי המג'לס את ביקורתם על הנשיא אחמדינג'אד על כך שהוא מתעלם מהמג'לס ומחוקיו. אחמדינג'אד, הצפוי להופיע השבוע לשימוע בפני המג'לס, בין היתר סביב סוגיה זו, מתעלם מהביקורת עליו בנושא וממשיך לקדם את תוכניותיו.

עם שוך אבק הבחירות למג'לס יתברר כי לא הייתה להן ולא תהיה לתוצאותיהן חשיבות של ממש והשפעה על התנהלותה של איראן ועל יכולתה להתמודד עם האתגרים העצומים הניצבים לפתחה. הבחירות – אשר סיבובן השני צפוי בתוך שבועות לקבוע את שאר חברי המג'לס – היוו הן כלי בידי המשטר להפגנת כוח מול הזירה הבינלאומית והן כלי בידיו של המנהיג ותומכיו מקרב הממסד הדתי שמרני-מסורתי לנסות לבלום את התחזקותו של "הזרם הסוטה" (כינויים של תומכי אחמדינג'אד בפי תומכי המנהיג) ולבסס את אחיזתם במוסד הפרלמנטארי, ממנו יוכלו להמשיך ל"הציק" לנשיא, אך לא יותר מכך.

תוצאות הבחירות: לא צפויות להשפיע על תוכנית הגרעין

בפועל, תוצאות הבחירות לא ישנו דבר בזירה הפנימית של איראן. "משמרות המהפכה" ימשיכו לחזק את מעמדן כגורם המוביל והמכריע בפוליטיקה הפנימית באיראן, שתמיכתם במי מבין הצדדים הניצים מכרעת להישרדותו. גם את אחמדינג'אד עוד מוקדם מידי להספיד. בשנה האחרונה הוא הצליח לקדם מספר רב של תוכניות, ובעיקר את החוק לייעול הסובסידיות, חוק אותו קודמיו נמנעו מלהעביר נוכח חששם מתגובת הציבור, למרות ביקורת מצד המג'לס וקולות של אי נחת מצד המנהיג.

בסיכומו של דבר. מתחת לפני השטח ואולי גם במסדרונות המג'לס יימשך מאבק הכוחות בין אחמדינג'אד וראש לשכתו אספנדיאר רחים משאא', המוגדרים כ"זרם הסוטה" שמעוניין להקנות לאיראן צביון איראני לאומי יותר עם מאפיינים אסלאמיים מובהקים, תוך דחיקתם הצידה של אנשי הממסד הדתי השמרני-מסורתי, לבין האחרונים והמנהיג העליון אשר מעוניינים לשמר את איראן כמדינה אסלאמית צרופה (שההיסטוריה האמיתית שלה מתחילה באמת רק אחרי המהפכה). בכל מקרה, לסוגיה לא צפויה להיות הלשכה כלשהי על תוכנית הגרעין של איראן המופקדת בידי "משמרות המהפכה", שהופכים בהדרגה לא רק לגורם הכוח המרכזי באיראן אלא גם לשכבה חברתית חדשה שצמחה ועדין נמצאת בתנופת צמיחה – צבאית, כלכלית וחברתית – באיראן של אחרי המהפכה, ומהמג'לס לא באמת אכפת להם…

 


[1] http://www.hrw.org/news/2012/03/01/iran-fair-vote-impossible

[2] http://en.rsf.org/iran-elections-48-million-voters-denied-01-03-2012,41969.html

[3] http://www.farsnews.com/newstext.php?nn=13901210001150

[4] http://www.rahesabz.net/story/50043/