הטבח האחרון בעיר טולוז שבדרום צרפת אינו אירוע מקומי או קהילתי שישכח במהרה. כבר עם היוודע האסון הוא הפך חיש מהר לאירוע לאומי מהמדרגה העליונה והא בוודאי יחרט בתולדות הרפובליקה הצרפתית. לכידתו של הרוצח הפכה אותו לאירוע במימדים בינלאומיים ולדאגה רבה ואמיתית על הרחבת פעולות הטרור האסלאמי באירופה ובצרפת בפרט.
צרפת ידעה בעבר אירועים אנטישמיים מחרידים, כגון הפיגוע בבית הכנסת קופרניק בפאריס בליל שמחת תורה, חלול עשרות קברים בבית העלמין היהודי בעיירה קרפנטראה, וכן הפגוע במסעדת גולדנברג ברובע היהודי של פאריס. אך הפיגוע האחרון בטולוז הוא הקשה ביותר כי מטרתו של הרוצח הנתעב הייתה להרוג ילדים יהודים בדרכם לספסל הלימודים כנקמה לכאורה על "רצח ילדים פלשתינים בעזה".
הרוצח, מוסלמי סלפיסטי ששהה באפגניסטאן ומזוהה עם אלקאעידה , תכנן וביצע את זממו בקור רוח מחריד ואף וידא הריגה. רק חיות אדם מתנהגים באופן דומה.
הקהילה היהודית בצרפת היא הגדולה ביותר במערב אירופה והשנייה בגודלה בתפוצות, אחרי ארה"ב. זו קהילה מאורגנת אשר מתפקדת היטב, ציונית מאוד, נלחמת על קיומה וזכויותיה ומתמודדת בגאון נגד הדליגיטימציה של ישראל והתעמולה הערבית העוינת. בעבר היא הייתה המיעוט הגדול ביותר בצרפת, אך עם ריבוי האוכליסיה המוסלמית היא חיה בתחושה של תסכול, חשש ופחד. למרות שמספר התקריות האנטישמיות הרשמיות בירידה משמעותית, הרי שבפועל ניכרת עליה דרסטית במימדי השנאה האינטשמית והאנטי ישראלית, הזוכה לביטוי יום יומי בשיח הלאומי, באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט. מבצע "עופרת יצוקה" והמשט לעזה עוררו, במיוחד בשמאל הקיצוני ובעמותות לזכויות אדם, זעם רב נגד היהודים התומכים בישראל.
הדברים המקוממים של "שרת החוץ" של האיחוד האירופי, שהשוותה את הטבח בטולוז ל"הרג ילדים בעזה", למרות הכחשתה הגורפת מעודדים את השנאה נגד היהודים וישראל. באמירתה האומללה נתנה רוח גבית לשונאינו ובמיוחד לאסלאמיסטים המתרבים בצרפת והמכתיבים סדר יום על פי אמונה קנאית וצמאת דם. "יבוא הסכסוך הישראלי פלסטיני" לצרפת והמשבר הכלכלי החמור הפוקד את כל אירופה מצית שנאת זרים. היהודים הם, כמו תמיד אחראים למשבר וזאת על פי אמות מידה של גזענות קלאסית.
אין ספק שהשלטונות ינקטו בכל הצעדים הנדרשים כדי לשמור ולהבטיח את ביטחונם של היהודים, והפעולות המידיות שנעשו, לרבות בואו של שר החוץ אלאן גיופה לירושלים והשתתפותו בהלווייתו של הרב סנדלר ושני ילדיו, הינם צעד אציל ובונה אמון. גם הנשיא סרקוזי היה הראשון שיצא לזירת האירוע והמחיש נכונה את גודל האסון והשלכותיו, שהתחזק עם לכידת פעיל של אלקאעידה על אדמת צרפת. נציין כי קיים שיתוף פעולה הדוק בין שירותי המודיעין של שתי המדינות בלוחמה נגד הטרור הבינלאומי, מה שלא היה בעבר.
ברור כי הרצח בטולוז ימקד את מערכת הבחירות לנשיאות. כל מועמד ינסה לגרוף לצידו קולות במרוץ צמוד וקשה, ואין כלל וודאות שסרקוזי אכן ייבחר שנית לכהונה נוספת.
בתוך כך, יש לצפות כי לאור האווירה העכורה השוררת והחשש והפחד הגוברים מדי יום בפאריס ובערי הפרובינציה, משפחות יהודיות רבות ישקלו לעלות ארצה.