עבור לתוכן העמוד
Menu

עמדת קנדה בנוגע לתקיפה מקדימה באיראן

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקר בסוף השבוע בקנדה (2-4 במרץ 2012) לקראת שיחותיו של הנשיא האמריקני אובמה, בראשן ניצבת סוגיית ההתמודדות עם החתירה לפרויקט הגרעין האיראני וחתירתה של טהראן לפתח נשק גרעיני. במסיבת העיתונאים שנערכה באוטווה הבליטו אמצעי התקשורת את הבדלי הגישות בדבריהם של רה”מ הקנדי, סטיבן הרפר, שצידד בהמשך המיצוי במהלכים מדיניים, לבין רה”מ […]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקר בסוף השבוע בקנדה (2-4 במרץ 2012) לקראת שיחותיו של הנשיא האמריקני אובמה, בראשן ניצבת סוגיית ההתמודדות עם החתירה לפרויקט הגרעין האיראני וחתירתה של טהראן לפתח נשק גרעיני. במסיבת העיתונאים שנערכה באוטווה הבליטו אמצעי התקשורת את הבדלי הגישות בדבריהם של רה”מ הקנדי, סטיבן הרפר, שצידד בהמשך המיצוי במהלכים מדיניים, לבין רה”מ נתניהו, שהדגיש את חשיבות הותרת כל האופציות פתוחות, הווה אומר, כולל תקיפה מקדימה של מתקני הגרעין האיראניים.

חילוקי הדעות בין קנדה לישראל בסוגיה האיראנית אינם נסבים סביב מהות האיום. שתי המדינות רואות עין בעין את הסכנה הטמונה במשטר האיראני הקיצוני ליציבות המזרח התיכון והעולם כולו, היכול להסלים עשרות מונים אם תמשיך טהראן במגמה המואצת של פיתוח צבאי ורכישת יכולות צבאיות גרעיניות.

בראיון לרשת CBC לא מכבר (18.1.12) הביע הרפר דאגה עמוקה ממדיניותה הקיצונית של איראן ונחישותה לפתח נשק גרעיני. “צפיתי והקשבתי לדבריהם של המנהיגים האיראניים וזה מפחיד אותי”, אמר הרפר. “למיטב שיפוטי, מדובר באנשים בעלי תפיסת עולם דתית פנאטית, ובעיניי התבטאויותיהם מלמדות שהם לא יהססו לעשות שימוש בנשק גרעיני אם יראו לנכון על מנת להשיג את יעדיהם הדתיים או הפוליטיים”.

הרפר הטיל ספק בכוחן של הסנקציות הכלכליות המוטלות להביא לשינוי משמעותי במדיניות האיראנית בנושא הגרעין, אך הבהיר כי קנדה אינה תומכת בגלוי בפעולה צבאית, אלא מעדיפה לפעול בתיאום עם בנות בריתה ולגבש יחדיו דרך פעולה מוסכמת.

שר החוץ הקנדי, ג’ון בירד, גילה הבנה עמוקה לדאגותיה הביטחוניות של ישראל בשל האיום הצבאי האיראני וחזר על מחויבותה של קנדה לפעול להמשך הלחץ הדיפלומטי והכלכלי על איראן. בראיון לרשת CTV, שנערך ב-5 בפברואר האחרון, אמר בירד כי האיום האיראני אינו נוגע רק לישראל, אלא הוא מעורר חששות גם במדינות חצי האי ערב, בעולם הערבי ובאיזור המזרח התיכון כולו.

דברי המנהיג הרוחני של איראן, האייתוללה עלי ח’אמנאי, שאמר השבוע כי ישראל היא “גידול סרטני שצריך להסירו”, ממחישים בעיניו של בירד את האיום איתו מתמודדת ישראל, והוא הזכיר בעניין זה את ספרו של אדולף היטלר’ “מיין קאמפף”, באומרו כי ניתן להבין מדוע העם היהודי וישראל מודאגים מהאיום האיראני.

קנדה סבורה כי נשק גרעיני בידי איראן יהיה בבחינת התפתחות שתפגע אנושות באינטרסים של המערב ותסכן את היציבות העולמית, אך באופן הצהרתי היא מסתייגת מפעולה צבאית מקדימה נגד איראן, למרות שאין היא תולה יהבה בסנקציות הכלכליות נגד טהראן. אין בהכרח סתירה בעמדה הקנדית והיא אינה מצדדת במדיניות של שב ואל תעשה.

נראה כי משיקולי פנים, וגם במבט אל העולם הערבי שעובר מהפכה אסלאמית, מעדיפה ממשלת קנדה שלא להצטייר כמחרחרת מלחמה, והיא מעוניינת בפעולה מתואמת נגד איראן, שתקבל לגיטימציה בינלאומית. מניתוח עמדות ההנהגה הקנדית ניתן להתרשם בראייתה, מהלך חד צדדי נגד איראן ללא הכשרת הקרקע המדינית עלול לגרום לנזק גדול מהתועלת הצפויה ולגרור את המזרח התיכון כולו למערבולת דמים, שעשויה בטווח הארוך יותר להתדרדר למלחמת עולם שלישית.

לאור מגבלות יכולת הפעולה הצבאית הישראלית והחשש מפני היום שאחרי, רואה קנדה בארה”ב את הגורם המרכזי שיכול לגבש קואליציה בינלאומית בעלת כוח אפקטיבי נגד איראן. משום כך בחר הרפר להעביר לנתניהו מסרים ממתנים, על מנת לתת הזדמנות נוספת למיצוי המהלכים המדיניים והכלכליים טרם ביצוע הערכה מחדש של התגובה האמריקנית.

למרות ההסתייגות, אם תבחר ישראל לבצע פעולה צבאית מקדימה נגד מתקני הגרעין האיראניים, סביר להניח כי ממשלת קנדה תתייצב לימין ישראל ותושיט לה תמיכה מדינית בפורומים הבינלאומיים, בדומה לתמיכה הקנדית בישראל בעת מלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

התמיכה הקנדית בישראל נובעת מעמדה מוצקה של ממשלת הרפר אשר רואה בישראל אי של דמוקרטיה וזכויות אדם בלב המזרח התיכון הבלתי יציב, שמתוכו עולים משטרים אסלאמיים קיצוניים הרואים במערב ובתרבותו אויב ראשון במעלה. עמדה זו קיבלה חותמת רשמית במסמך שפרסם (9.2.12) המשרד לביטחון הציבור בקנדה, ובו הציג את תפיסת הביטחון החדשה מול איומי הטרור, ובמוקדה סימון הקיצוניות האסלאמית הסונית כאיום המרכזי לביטחונה של המדינה. בהתייחסות לאלקאעידה צויין כי הארגון ממשיך “לעמוד בחזית הקיצוניות האסלאמית הסונית ולשמש מקור השראה לטרוריסטים פוטנציאליים בעולם כולו”.

עוד קובע מסמך האסטרטגיה, כי “למרות שבשנים האחרונות צומצמו יכולותיה של אלקאעידה בשל המאבק בטרור הבינלאומי, ארגונים אסלאמיים סונים המזוהים עם הארגון, אם בנאמנות ישירה ואם בהתייחסות אליה כאל מודל לחיקוי, צברו כוח והם מציבים איום משמעותי לקנדה ולקהילה הבינלאומית. הנרטיב הטוען כי האסלאם נתון להתקפה על ידי המערב נותר שריר וקיים גם לאחר מותו של אוסאמה בן לאדן, והוא מאומץ על ידי ארגונים המזוהים עם אלקאעידה”.

המשרד לביטחון פנים גם הזהיר מפני תופעת הראדיקליזציה האסלאמית של תושבים קנדים. במסמך נכתב כי “בעוד הגורמים המזוהים עם אלקאעידה עשויים להציב איום טרור בחו”ל, קיצונים אסלאמיים סונים המאמצים דרך פעולה אלימה, מהווים איום בתוך קנדה. אנשים אלו שגדלו והתחנכו בקנדה, אימצו אידיאולוגיה קיצונית והם מצדדים בשימוש באלימות נגד המדינה בה הם מתגוררים, ולעיתים אף נולדו בה, וזאת במטרה להשיג את יעדיהם. קיצונים ממדינות מערביות ניסו לבצע פעולות טרור במדינות בהן הם חיים, כשהם מקבלים השראה מקיצונים אסלאמיים סונים בחו”ל, הגם שאינם קשורים אליהם באופן ישיר”.

הערכת מצב זו ממחישה עוד יותר את הזהירות המופגנת בעמדתה המוצהרת של קנדה בנוגע לתקיפה מקדימה ללא גיבוי בינלאומי של מתקני הגרעין באיראן, העלולה להבעיר את המזרח התיכון ולשגר גלי זעזוע לעולם כולו.