עבור לתוכן העמוד
Menu

מהשפעות האביב הערבי: חמאס שוב לא מתבייש

בשבועיים האחרונים, ארה”ב היתה קרובה מתמיד לניהול מו”מ עם טליבאן כחלק ממאמצי ממשל אובאמה להביא לסיום המעורבות הצבאית האמריקנית באפגניסטן. לצורך כך פותח טליבאן משרד בקטאר. הממשל החל בהתוויית מדיניות חדשה זו לפני שנה, כאשר הכריז כי הוא מוכן לנהל מגעים עם טליבאן, בהנחה שהתהליך יוביל בסופו של דבר לכך שהם יניחו את נשקם, יגנו […]

בשבועיים האחרונים, ארה”ב היתה קרובה מתמיד לניהול מו”מ עם טליבאן כחלק ממאמצי ממשל אובאמה להביא לסיום המעורבות הצבאית האמריקנית באפגניסטן. לצורך כך פותח טליבאן משרד בקטאר. הממשל החל בהתוויית מדיניות חדשה זו לפני שנה, כאשר הכריז כי הוא מוכן לנהל מגעים עם טליבאן, בהנחה שהתהליך יוביל בסופו של דבר לכך שהם יניחו את נשקם, יגנו את אלקאעידה ואת הטרור באופן כללי ויקבלו על עצמם לפעול במסגרת החוקה של אפגניסטן.

בעבר הציבו האמריקנים דרישות אלו כתנאים מוקדמים למו”מ ולא כיעדים בלבד. ארה”ב יצאה למלחמה נגד כוחות טליבאן ב-2001 משום שהם סיפקו מחסה לאוסאמה בן-לאדן ולאלקאיעדה לפני פיגועי 11 בספטמבר. כתוצאה מכך, מנהיגים בכירים בטליבאן נכנסו לרשימת הטרוריסטים הבינלאומית של האו”ם וטליבאן נתפס כארגון טרור לכל דבר.

השיחות המתוכננות של ארה”ב עם טליבאן הן רק דוגמה עדכנית למדינה המגששת אחר אפשרויות של משא ומתן עם אויביה – בייחוד עם ארגוני טרור בינלאומיים. ליוזמות מסוג זה יש תקדימי עבר רבים. שני מומחים בהיסטוריה של אירלנד מאוניברסיטת קיימברידג’, ג’ון ביו ומרטין פארמפטון, כתבו ספר חשוב ששמו “לדבר עם טרוריסטים”, ובו הם מציגים את הקריטריונים שצריכים להתקיים כאשר נכנסים לדיונים מסוג זה.

הספר מבוסס על החלטתה של בריטניה לנהל משא ומתן עם המחתרת האירית (IRA), שהובילה ב-1998 ל”הסכם יום שישי הטוב”, אשר לעיתים קרובות משמש פוליטיקאים בריטים כהוכחה לכדאיות המו”מ עם מחבלים. ואכן, במשך שנים הטיפו פקידים בריטים לישראל כי עליה לפתוח בשיחות עם חמאס. בלונדון גם היו ועדות פרלמנטריות שדרשו מממשלת בריטניה לפתוח ערוץ תקשורת עם האחים המוסלמים.

ביו ופראמפטון הזהירו את קוראיהם כי משא ומתן עם טרוריסטים בתנאים הלא נכונים עלול להוביל להסלמת האלימות. הם מביאים כדוגמה לכך את אחד הניסיונות הראשונים שעשו הבריטים לקיום שיחות עם המחתרת האירית ב-1972. המחתרת הסכימה להפסקת אש זמנית בלי לזנוח את דרך האלימות, אך כעבור זמן קצר הסיקה מהיוזמה הבריטית להידברות שהאסטרטגיה הצבאית שלה עובדת. לא עבר זמן רב עד שהיא הפרה את הפסקת האש עם 22 פיגועים ביום אחד.

“תהליך של התמתנות”

בקצרה, הידברות בטרם עת לא הולידה הסדר שלום אלא נתפסה כחולשה ולכן הובילה להרעת המצב. על פי ביו ופראמפטון, הסיבה לכך שהשיחות הצליחו עשרות שנים לאחר מכן היא משום שכוחות הביטחון הבריטיים הביסו את המחתרת בשנות ה-90: הם חדרו לשורות ה-IRA ופגעו קשות ביכולתם המבצעית.

מהי הרלוונטיות של הנושא לימינו?

כאשר אבו מאזן והנהגת אש”ף נפגשו עם מנהיגי חמאס והג’יהאד האיסלאמי בקהיר ב-22 בדצמבר, דוברים פלסטינים החלו לספר כי תחת השפעת פת”ח, חמאס עובר תהליך של התמתנות. הם ניסו לתרץ את קיומו של הסכם הפיוס בין פת”ח לחמאס באמצעות הצגתו כהישג דיפלומטי. למעשה, היו גם כאלה שטענו כי בעקבות האביב הערבי ועלייתם של האחים המוסלמים, חמאס הפך לפחות מבודד וכתוצאה מכך גם פתוח יותר לאמץ עמדות חדשות. בסיקור הפגישה בקהיר התייחס כתב ה”וושינגטון פוסט” ל”סימנים של פרגמטיות” שנשמעים מחמאס.

רוב הכתיבה על התמתנותו של חמאס היא בגדר משאלות לב במקרה הטוב ותוצאה של התעמולה הפלסטינית במקרה הסביר.

חמישה ימים אחרי הפגישה בקהיר, חמאס פירסם את ההודעה הרשמית הבאה בערבית:

“אנו מדגישים את הדבקות שלנו בזכותנו למאבק בכל אופן שהוא, ובעיקר למאבק המזוין, כדי להסיר את הכיבוש. דרך ההתנגדות, הג’יהאד, ומות קדושים למען אללה (איסתישהאד), הוכיחו את עצמם כדרך היחידה להשיג בכוח את זכויותינו, את שחרורה של אדמתנו, אל-קודס (ירושלים), ואת מקומותינו הקדושים”.

לא חלה שום תפנית בחמאס לפני הפגישה בקהיר. שמונה ימים קודם לכן ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הנייה, הופיע בשידורי הטלוויזיה של חמאס ברצועת עזה והצהיר:

“היום, אנו אומרים באופן ברור וחד-משמעי: ההתנגדות החמושה והמאבק המזוין הם בחירותינו האסטרטגיות, הם הדרך שלנו לשחרורה של האדמה הפלסטינית, מהים עד לנהר, ולגירוש הפולשים הגזלנים מאדמת פלסטין המבורכת”.

נראה כי עם עלייתם של האחים המוסלמים במדינות ערב הסובבות אותנו, חמאס אינו מגביל את עצמו מהבעת עמדות חריפות שכאלו. למעשה, לאור התמיכה שמקבל חמאס מאזור המזרח התיכון, הארגון אינו מרגיש שהוא הצד המובס אשר חייב להשתנות כדי לשרוד.

הלחץ שבו תהיה נתונה ישראל בשנים הבאות כדי שתנהל מו”מ עם חמאס, יושפע ללא ספק מתוצאות הניסוי האמריקני עם טליבאן. השיחות בין ארה”ב לטליבאן לא יהיו פשוטות. בספטמבר האחרון, כאשר הממשלה האפגנית ניסתה להתחיל במו”מ כזה, אנשי טליבאן הרגו נציג אפגני על ידי הטמנת פצצה בטורבן שלו.

יתר על כן, טליבאן אינו מגיע לשיחות עם ארה”ב בתור הצד המובס. אחרי הכל, ארה”ב כבר הכריזה כי תסיים את פעולות הלחימה באפגניסטן ב-2014. ב-2009 הזהירו ביו ופראמפטון את הקואליציה המערבית מפני קיום שיחות עם טליבאן קודם להבסתם, כדי שהמערב יהיה בעמדת הכוח. אך סביר להניח כי אלה לא יהיו התנאים לקיומן של השיחות עם טליבאן, דבר שישפיע עמוקות על סיכויי הצלחתן.

המאמר פורסם לראשונה ב”ישראל היום