אם יתקרב מועד פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין הרפז מהפרסומים בערוץ 2 ובערוץ הראשון על האווירה העכורה בלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל, יש לתת את הדעת לסוגיה מאוד עקרונית, והיא – תקופת צינון משמעותית לרמטכ"ל לפני שהוא נכנס לחיים הפוליטיים.
מבלי להתייחס באופן קונקרטי לסוגיית הרפז, הרי בפוטנציה עלולה לקרות תקלה חמורה כשרמטכ"ל כלשהו עלול בשנת כהונתו האחרונה לשקול להצטרף למפלגה פוליטית אחרי שחרורו ושיקוליו המקצועיים עלולים להיות מושפעים משיקולים אלה. במקביל, שר הביטחון כלשהו עלול לחשוש שרמטכ"ל כלשהו עשוי לאיים עליו ועל הנהגת מפלגתו, ושיקולים מעין אלה עלולים לשבש מערכת יחסים בין שר ביטחון לבין רמטכ"ל העומד לפני פרישה. הדברים עלולים להיות חמורים מאוד אילו במצב מלחמה שר ביטחון או ראש ממשלה עלולים לחשוש למעמדם אם רמטכ"ל יצליח במשימותיו הצבאיות. למרבה המזל, ישראל עדיין לא עמדה בפני סיטואציה כזאת, אבל מערכת היחסים העכורה, כפי שנחשפה בפרשת הרפז, עשויה לשמש כתמרור אזהרה בפני הבאות.
כעת, בפרוס עלינו אווירת בחירות, מפלגות מסוימות עלולות להיות מעוניינות בצירוף לובשי מדים לשורותיהן וכבר שמענו דיבורים על הצורך לקצר את מועד הצינון של הרמטכ"ל, העומד כיום על שלוש שנים.
לא זאת בלבד שאין לקצר אין תקופת הצינון, אדרבא, יש לשקול להאריך אותה על מנת לאפשר לכל רמטכ"ל להתמסר לתפקידו הצבאי במלוא יכולותיו וכישרונו, מבלי להתפתות משיקולים הקשורים בקריירה האזרחית שלו ולהגן עליו מפני חששות הדרג המדיני.