עבור לתוכן העמוד
Menu

פיצוצים מסתוריים ומדיניות המערב

מאז ה-12 בנובמבר חוותה איראן שלושה פיצוצים מסתוריים במתקני גרעין. השבוע הופנתה תשומת הלב לפיצוץ במתקן הגרעין ליד איספהאן. מייד לאחר הפיצוץ התפרסמו דיווחים סותרים בנוגע לפגיעה במתקני הגרעין. השבוע פירסם המכון הוושינגטוני למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) השוואה בין צילומי לוויין של הכור מחודש אוגוסט לבין כאלה מדצמבר. הצילומים לא פיזרו את הערפל, שכן בעוד שנראה כי […]

מאז ה-12 בנובמבר חוותה איראן שלושה פיצוצים מסתוריים במתקני גרעין. השבוע הופנתה תשומת הלב לפיצוץ במתקן הגרעין ליד איספהאן. מייד לאחר הפיצוץ התפרסמו דיווחים סותרים בנוגע לפגיעה במתקני הגרעין. השבוע פירסם המכון הוושינגטוני למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) השוואה בין צילומי לוויין של הכור מחודש אוגוסט לבין כאלה מדצמבר. הצילומים לא פיזרו את הערפל, שכן בעוד שנראה כי המתקן באיספהאן לא ניזוק – האיראנים שיטחו באמצעות דחפורים כמה מבנים במרחק של כ-400 מטרים מחוץ למתקן. מה המשמעות של מה שקרה באיספהאן?

ב-2002, כאשר האופוזיציה האיראנית חשפה לראשונה את תוכנית הגרעין הסודית, היא דיווחה על שלושה אתרים מרכזיים: המתקן להעשרת אורניום בנתנז, כור המתבסס על מים כבדים בעיראק ומתקן ליד איספהאן להמרת אורניום.

איראן, שלה מכרות אורניום, ביקשה להפיק מעפרות האורניום חומר ביניים, אבקה שקרויה “עוגה צהובה”. במתקן באיספהאן ניתן להמיר את האבקה לדלק גרעיני עבור הצנטריפוגות בנתנז. לכן, נזק למתקן באיספהאן למעשה פוגע באספקת הדלק הנחוץ להעשרת האורניום.

צילומי הלוויין שפורסמו השבוע מעידים שהמתקן באיספהאן לא הושמד. לאיראנים היסטוריה של “גילוח” מתקני גרעין כשמתגבר החשש שהם יתגלו. ב-2003, כשפקחי סבא”א ביקשו גישה למרכז מחקר בלאוויזן, המשטר לא הסתפק בהרס שישה בניינים, אלא אף פינה שכבת עפר מהמקום במטרה למנוע מהפקחים לקחת דגימות עפר לגילוי חומרים רדיואקטיביים.

הדיווחים על הפיצוצים השתלבו בדיון אחר המתרחש כעת בוושינגטון. זמן קצר לאחר הפלת המל”ט האמריקני פירסם ה”וושינגטון פוסט” ציטוטים של גורמים אמריקניים בכירים שטענו כי ממשל אובאמה החליט לנקוט אסטרטגיה חדשה כלפי איראן, המתבססת על שימוש נרחב ב”אמצעים סמויים”.

הכתבה התפרסמה בשעה שהממשל נאבק במנהיגים בקונגרס בעניין חקיקה לנקיטת אמצעים נגד בנקים זרים העושים עסקים עם הבנק האיראני המרכזי. הקונגרס ביקש לדרוש מהבנקים להכריע בין עסקים עם ארה”ב או עם איראן. המטרה היא שהגבלות על הבנק האיראני יקשו על מדינות רבות לרכוש נפט איראני, דבר שיפגע במקור ההכנסה המרכזי של איראן.

שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, ניסה לשכנע את הסנאטורים כי התוצאה של מעשיהם תהיה עלייה במחירי הנפט. הממשל מבקש לעכב בחצי שנה את יישום צעדי הענישה נגד מי שעושה עסקים עם איראן. אך האם העיכוב של יישום צעדים נגד איראן מעיד על כך שלממשל יש תוכנית חלופית?

ההדלפה בדבר אסטרטגיה חדשה לפעילות סודית עשויה להיות ניסיון לענות על שאלה זו. בינתיים, כל דו”ח חדש של סבא”א מתעד גידול עקבי בכמות האורניום המועשר שהאיראנים הפיקו. ב-2003 איראן תימרנה את המערב בצורה מבריקה כדי לפנות לעצמה את הזמן הדרוש לבניית המתקן באיספהאן. כעת הדיונים במערב עלולים לספק לאיראנים תוספת זמן יקר כדי להשלים את תוכנית הגרעין כמתוכנן.

המאמר פורסם לראשונה ב”ישראל היום

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג