עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים אחרי הבחירות לפרלמנט: המערכה על הנשיאות נפתחת בצל משבר לגיטימציה

מפלגת השלטון ניצחה, האופוזיציה חוסלה מפלגת השלטון בראשותו של הנשיא מבארק זכתה במה שנראה כניצחון גדול בבחירות למועצת העם המצרית (הפרלמנט) שנערכו בשבוע שעבר: 420 צירים מתוך 508 המקומות שעמדו לבחירה. האופוזיציה חוסלה: האחים המוסלמים, שהחזיקו ב-20% מן המקומות בפרלמנט הקודם, נשארו ללא ייצוג כלשהו. מפלגות האופוזיציה החילוניות הצליחו בעמל רב להכניס לפרלמנט 14 צירים. […]

מפלגת השלטון ניצחה, האופוזיציה חוסלה

מפלגת השלטון בראשותו של הנשיא מבארק זכתה במה שנראה כניצחון גדול בבחירות למועצת העם המצרית (הפרלמנט) שנערכו בשבוע שעבר: 420 צירים מתוך 508 המקומות שעמדו לבחירה. האופוזיציה חוסלה: האחים המוסלמים, שהחזיקו ב-20% מן המקומות בפרלמנט הקודם, נשארו ללא ייצוג כלשהו. מפלגות האופוזיציה החילוניות הצליחו בעמל רב להכניס לפרלמנט 14 צירים. 70 צירים נוספים נבחרו במעמד של עצמאיים ורובם משתייכים למפלגת השלטון. מפלגת השלטון מחזיקה אפוא ב-85% מן המקומות ובצירוף העצמאיים 95%. מצרים מוצאת את עצמה עם פרלמנט ללא אופוזיציה. תוצאות אלה, שרבים וטובים סבורים כי הושגו על ידי זיופים והפרות חוק בקנה מידה גדול, מעמידים בספק את הלגיטימציה של הפרלמנט ומציבים דילמה לא קטנה למשטר.

תנועת מחאה רחבה מתארגנת

ארה”ב והאיחוד האירופי גינו את הפרות החוק וקראו לחקירת כל התלונות על הזיופים. האחים המוסלמים ומפלגת ה”וופד”, שהחרימו את הסיבוב השני, קראו לביטול התוצאות ולעריכת בחירות חדשות. כך גם ארגוני זכויות האדם במצרים. קבוצה של פרלמנטרים לשעבר ממפלגות האופוזיציה אף הקימה גוף חדש להביע מחאה נגד זיוף הבחירות וכבר קראה להפגנה מול בניין הפרלמנט בשבת הקרובה.

מתארגנת אפוא תנועת מחאה רחבה ועל השלטון יהיה למצוא דרך להרגיעה ולהתכונן לקראת הבחירות לנשיאות האמורות להתקיים בספטמבר 2011.

הפרלמנט כנראה לא יפוזר

ספק רב אם מבארק יפזר את הפרלמנט החדש. דוברי הממשלה חוזרים ומודיעים כי הבחירות נערכו בהתאם לחוק והיו נקיות מזיופים, למעט מקרים בודדים שייחקרו. עבד אלמנעם סעיד, יו”ר אלאהראם, פירסם מאמר כי מספר התלונות על זיופים העומד על 1053 הוא זעיר ביחס למספר הקלפיות ברחבי המדינה המסתכם ב- 44 אלף. הוא גם מזכיר כי האלימות בבחירות, אף שהיא תופעה מצערת, קיימת במצרים מקדמת דנא. בבחירות האחרונות ב-2005 נהרגו 13 אנשים ובשנות התשעים נהרגו במערכות הבחירות השונות בין 10 ל-60 אנשים. הפעם נהרגו בסיבוב הראשון “רק” ארבעה אנשים ובסיבוב השני כנראה גם ארבעה.

דר’ מצטפא אלפקי, ראש וועדת החוץ של מועצת השורא (הבית העליון של הפרלמנט), אמר “כי אינו צופה את פיזור הפרלמנט מאחר שאי אפשר לערוך בחירות כל יום.” לדבריו, בכל מערכת בחירות יש הפרות חוק ואלה יועברו לבתי המשפט. מכל מקום הוא טוען, כי המפסידים תמיד מגזימים ומנפחים את האירועים השליליים המתרחשים על רקע הבחירות.

מפלגת השלטון התכוננה היטב לבחירות לפרלמנט ולבחירות הקרובות לנשיאות ולשם כך בוצעו בשלוש השנים האחרונות מספר שינויים בחוקה. אחד מן השינויים המרכזיים היה ביטול הפיקוח של מערכת המשפט על ניהול הבחירות. במקומו הוקמה וועדה מרכזית שחבריה מתמנים על ידי מוסדות השלטון. וועדה זו אכן הראתה את נאמנותה לשלטון, כאשר התעלמה מעשרות פסקי דין של בתי הדין המנהלים, שקראו לבטל את הבחירות באזורי בחירה רבים בעקבות תלונות של מועמדים שנפסלו על ידי וועדות מקומיות – בעיקר מועמדי האחים המוסלמים. שינוי משמעותי נוסף שבוצע בחוקה הוא הטלת סייגים רבים על אזרח הרוצה להיות מועמד עצמאי לנשיאות. עליו לגייס 250 חתימות מבין חברי שני הבתים של הפרלמנט, מועצת העם ומועצת השורא וממספר מסוים של מועצות אזוריות. מאחר שבכל המוסדות האלה יש למפלגת השלטון רוב מכריע ולפעמים מונפול, אין סיכויים לשום מועמד עצמאי, אלא אם ישיג את תמיכת השלטון.

 .

מטרת השלטון הייתה לצמצם את האופוזיציה ולהביא לניצחון משמעותי של מפלגת השלטון לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. ניצחון כזה אמור היה להפגין בפני דעת הקהל הפנימית ולעולם כולו כי מבארק זוכה לתמיכה רחבה בציבוריות – מה שהיה מסייע לו רבות  להעמיד את בנו, גמאל, כמועמד לנשיאות ללא התנגדות גדולה. היעד המרכזי היה לפגוע  בכוחם של האחים המוסלמים, שנוכחותם הקולנית בפרלמנט הפריעה רבות לממשלו של מבארק בתחומי פנים וחוץ (האחים התנגדו להעלאת גיל הנישואין של נשים ל-17 שנים, תקפו את הממשל על מדיניות ייצוא האנרגיה ובמיוחד את ייצוא הגז לישראל ולעיתים תכופות קראו לניתוק הקשרים עם ישראל ואף להעלמה).

הבחירות נוהלו על ידי גמאל מבראק

הבחירות נוהלו על ידי גמאל מבארק ומקורביו, אנשי עסקים הצעירים. הבולטים מביניהם היו אחמד עז, ראש וועדת הבחירות של מפלגת השלטון, ועלי אלדין הילאל, ראש וועדת התקשורת של המפלגה, שנתנו את הטון וגילו כושר ארגון מצוין. אלא שנראה כי הם עשו את עבודתם בנאמנות כה רבה עד כי שכחו כי כל המוסיף גורע. הם גייסו את פעילי מפלגתם ושכירי חרב תמורת תשלום, למנוע כל אפשרות ממועמדי האחים המוסלמים להיבחר, אפילו במחיר של הפעלת אלימת נגד תומכיהם או זיופים בקלפיות. הצלחתם הייתה מעבר למצופה. אף אחד ממועמדי האחים לא נבחר בסיבוב הראשון – מה שהפתיע את כל מי שעוקב אחרי הזירה המצרית. האפשר שהתמיכה הציבורית לאחים ירדה מ-20% בפרלמנט שנבחר רק לפני ארבע שנים, לאפס? יתרה מזו, פעילי המפלגת השלטון בהתלהבותם נגד האופוזיציה גם מנעו את בחירתם של מועמדי מפלגת ה”וופד” – מפלגה חילונית ליברלית, מתונה יחסית, שאינה נחשבת כמסכנת את שלטונו של מבארק. כל המשקיפים צפו כי מפלגה זו תזכה בכ-20 מקומות ותשמש כאופוזיציה, שתהיה למעשה עלה התאנה של השלטון. התוצאה הייתה כי בסיבוב הראשון נבחרו רק שנים ממועמדי ה”וופד”. בנוסף, נבחרו עוד שלושה מועמדים של מפלגות אופוזיציה קטנות. תוצאות אלה הכו בתדהמה את האופוזיציה כולה ואת ארגוני זכויות האדם במצרים ובחו”ל, אשר גינו את הליכי ההצבעה.

לכן האחים המוסלמים וה”וופד” החליטו להחרים את הסיבוב השני וביקשו מהמועמדים שנותרו (27 לאחים ושישה ל”וופד) להסתלק מן המערכה. השלטונות הודיעו, כי בהתאם לחוק המועד האחרון לוותר על  מועמדות הוא 24 שעות לפני תחילת הסיבוב הראשון וכי וויתור על המועמדות בשלב כה מאוחר נוגד את החוק. הם השאירו לכן את שמותיהם על רשימת המועמדים. במהלך ההצבעה בסיבוב השני עשו השלטונות מאמץ להביא לבחירתם של כמה שיותר מועמדים מן האופוזיציה. אחד ממועמדי מפלגת השלטון אף התלונן כי הפסיד את מקומו מאחר שהקלפי שלו זויפה לטובת מועמד של מפלגת אופוזיציה. אך לא היו מספיק מהם כדי שיהוו אופוזיציה משמעותית!

בסופו של דבר זכו מפלגות האופוזיציה ב-14 מקומות, דהיינו 2.7% מהמקומות במועצת העם. בין הזוכים היו ארבעה ממפלגת ה”וופד,” שהתמידו במועמדותם למרות החרמת הבחירות על ידי מפלגתם. בתגובה כונס הוועד הפועל של המפלגה, אשר החליט להקפיא את חברותם ולבדוק את האפשרות לגרושם מן המפלגה. מכל מקום, אלה הארבעה אינם מייצגים את ה”וופד”. אצל האחים המוסלמים התרחש תהליך דומה אם כי מצומצם יותר. מועמד אחד החליט להישאר במרוץ וזכה להיבחר, אך האחים החליטו כי הוא אינו מייצגם. בשלב זה, בטרם יתבהרו הדברים סופית, “האופוזיציה” מורכבת אפוא מחמישה נציגים של מפלגת ה”תגמע,”  שהיא מפלגת השמאל המצרית וכיסוי לשרידי המפלגה הקומוניסטית המצרית, ועוד שלושה צירים של שלוש מפלגות קטנות.

אין שום פליאה שגופים מצריים ובינלאומיים טוענים כי הפרלמנט אינו לגיטימי, כי יש לבטל את התוצאות ולקיים מערכת בחירות חדשה תחת פיקוח בינלאומי. כפי שנאמר לעיל, אין בשלב זה שום סימנים כי מבארק מוכן לפזר את הפרלמנט החדש. זו סמכותו בהתאם לחוקה. להפך, נראה כי התלונות על הפרות חוק וזיופים תועברנה לפרלמנט עצמו כאשר יתכנס לישיבתו הראשונה ב-13 בדצמבר. בהתאם לחוקה הפרלמנט הוא בעל סמכויות ריבוניות והוא המחליט על התלונות נגדו. יש להניח,  שכפי שקרה בשנים קודמות, הוא יבטל את חלק מן התלונות, יעביר חלק קטן ולא משמעותי למערכת המשפט ויכריז על עצמו כפרלמנט נבחר לגיטימי.

בראדעי פתח את מערכת הבחירות לנשיאות

זו כנראה גם הנחתו של מחמד בראדעי, מנכ”ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשעבר ,שניסה לאחד את האופוזיציה נגד מפלגת השלטון ונכשל. לשווא הוא קרא לכל מפלגות האופוזיציה להחרים את הבחירות, והחזית שניסה ליצור קרסה בטרם הוקמה כאשר, ה”וופד” והאחים המוסלמים החליטו להשתתף בבחירות. האחים חשבו שיצליחו לשמור על חלק נכבד מהישגיהם בפרלמנט הקודם ויוכלו לקדם את ענייניהם בדרך פרלמנטרית. ה”וופד” קיווה שהרבה קולות מן האחים יעברו אליו וכי השלטון לא ימנע ממנו את בחירתם של כמה עשרות צירים ויאפשר ל”וופד” לשמש כאופוזיציה המרכזית. כפי שראינו, כל החישובים אלה לא עמדו בפני המציאות.

מחמד בראדעי, שיצא לחו”ל בעקבות כישלונו לאחד את האופוזיציה, חזר השבוע למצרים ומיד פתח את מערכת הבחירות לנשיאות. הוא שיגר מסר מוקלט באמצעות יוטיוב לכל הציבור המצרי בו אמר כי הבחירות לפרלמנט לא היו אלא קומדיה וכי יש להיערך היטב לקראת הבחירות הבאות לנשיאות. הוא קרא למפלגות האופוזיציה להחרים את הבחירות אם לא ישונו סעיפי החוקה המגבילים את האפשרות להצגת מועמדות עצמאית (הוא התנה את מועמדותו לנשיאות בביטול המגבלות). מהעם המצרי ביקש לבוא ולהפגין בדרכי שלום עד שהשלטון יענה לבקשותיו. אגב כך הוא צייר בצבעים שחורים את מצבה הכלכלי והחברתי של מצרים ואמר כי הגיע הזמן לצאת מן העבדות ולהקים מצרים חדשה ומודרנית .זהו מסר קשה שהטלוויזיה המצרית לא תשדר כמובן, אף הוא מופץ בכל אמצעי התקשורת החדשים. המערכה לנשיאות נפתחה ומפלגות האופוזיציה תצטרכנה לקבל החלטות קשות.

הדרך הפרלמנטארית כבר אינה פתוחה למפלגות. שם אין להם יותר קול. יהיה עליהן לגייס את תומכיהן  להפגנות רחוב באמצעות התקשורת האלטרנטיבית. זו תהיה מערכה קשה. השלטון יפעיל את כל עוצמותיו בפרלמנט ובתקשורת, וגם לא יהסס להפעיל את כוחות הפנים לפיזור אספות והפגנות. למצרים ממתינה שנה קשה מאד, שנה של עימותים העשויה לפגוע ביציבותה הפוליטית ובכלכלתה.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה