המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

בשבוע שעבר פירסם העיתון "א-שרק אל-אווסט" הנמצא בבעלות סעודית, שהכורדים בצפון עיראק, שפורמלית עדיין נמצאים תחת השלטון המרכזי בבגדד, צפויים להכריז על עצמאותם.

הערכה זו אינה מופרזת לאור ההתפתחויות האזוריות. ראשית, הנסיגה האמריקנית מעיראק תסלק מתווך חיוני שמנע משברים בין ההנהגה הכורדית למשטר העיראקי. שנית, דעת הקהל הכורדית הושפעה ללא ספק מעצמאות דרום סודן ביולי 2011. כמו הדרום-סודנים, גם הכורדים לחמו נגד עריצות ערבית שלא בחלה ברצח עם ובטיהור אתני.

שלישית, היחסים עם טורקיה עוברים שינוי. במשך זמן רב טורקיה היתה המתנגד הגדול ביותר לעצמאות הכורדים בעיראק. ה-CIA מעריך שכחמישית מאוכלוסיית עיראק הם כורדים. במילים אחרות, כ-6 מיליון. לעומת זאת, בטורקיה חיה אוכלוסייה כורדית גדולה בהרבה המוערכת ב-14 מיליון, המהווים כ-18 אחוזים מהאוכלוסייה הטורקית. החשש של טורקיה הוא שמדינה כורדית שתיפרד מעיראק, עלולה לעודד כורדים טורקים לפעילות אירדנטית.

עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור ביחסיה של טורקיה עם הממשלה של כורדיסטן העיראקית. על פי הדיווחים, חלה עלייה במעורבותן של חברות טורקיות באוטונומיה הכורדית בעיראק, עד כדי הפיכתן לגורם הדומיננטי ביותר בכלכלתה.

במקביל, נראה שהמנהיגים הכורדים בצפון עיראק אינם זועמים על הפלישות של הצבא הטורקי לתוך גבולם.

ובינתיים, ברוב כורדיסטן העיראקית ניתן לראות את הדגל הכורדי מתנוסס, ואילו את הדגל העיראקי כמעט לא רואים. הממשלה הכורדית כבר הגיעה להסכמים עם חברות נפט גלובליות, תוך שהיא עוקפת את הממשלה המרכזית בבגדד.

פוליטיקאים כורדים יכולים להצביע על זכויות שבהן המערב הכיר בעבר. לדוגמה, בהסכם סוור מ-1920 ויתרו העות'מאנים על ריבונות בשטחים שהיו בשליטתם – ובהם כורדיסטן. האזור היה אמור להיות אוטונומי עם התניה שבתוך שנה הכורדים יוכלו לפנות לחבר הלאומים בדרישה לעצמאות.

עד 1923 החזירה לעצמה טורקיה את האזורים הכורדיים. שנתיים לאחר מכן, הבריטים, שהתוודעו לעתודות הנפט בצפון עיראק, שיכנעו את חבר הלאומים לשנות את הגבול הצפוני של עיראק, כך שייכללו האזורים שבהם חיים הכורדים. העצמאות הכורדית דוכאה בעיראק ובטורקיה, אך השאיפה לעצמאות כורדית לא דעכה עד היום.

מסרור ברזאני, ראש המודיעין של האוטונומיה הכורדית בעיראק, קורא ל"פתרון שלוש המדינות" עבור עיראק – קונפדרציה שתכלול מדינה כורדית, שיעית וסונית.

השאלה הכורדית חושפת את צביעות המערב, במיוחד לאור המאמצים המושקעים בנושא הפלסטיני. יש קרוב ל-30 מיליון כורדים הפזורים בין טורקיה, איראן, סוריה וארמניה, שנשללה מהם זכות להגדרה עצמית שאותה קיבלו לפני יותר מ-90 שנה. הכורדים מודעים למוסר הכפול שהקהילה הבינלאומית מאמצת בכל פעם שנושא עצמאותם עולה. מסיבה זו, עד כה, נזהרו מנהיגים כורדים שלא לקדם מדינה משלהם. ועם זאת, יש סימנים רבים לכך שעמדה זו תשתנה בקרוב.

המאמר התפרסם לראשונה ב"ישראל היום"