עבור לתוכן העמוד
Menu

למה נזקקה איראן לג’יהאד האסלאמי?

ישראלים העוקבים אחר ההסלמה בדרום ודאי שמו לב לכך שדיווחים רבים התייחסו לכך שמאחורי הירי עומד הגי’האד האסלאמי. כ-40 רקטות ופצמ”רים נורו על ידי הארגון במשך יומיים. הסבב הנוכחי של האלימות החל ביום רביעי, 26 באוקטובר. זהו גם יום השנה למותו של פתחי שקאקי, מייסד הג’יהאד האסלאמי שחוסל במלטה ב-1995. ישראל הגיבה לירי בחיסול חמישה […]

ישראלים העוקבים אחר ההסלמה בדרום ודאי שמו לב לכך שדיווחים רבים התייחסו לכך שמאחורי הירי עומד הגי’האד האסלאמי. כ-40 רקטות ופצמ”רים נורו על ידי הארגון במשך יומיים. הסבב הנוכחי של האלימות החל ביום רביעי, 26 באוקטובר. זהו גם יום השנה למותו של פתחי שקאקי, מייסד הג’יהאד האסלאמי שחוסל במלטה ב-1995.

ישראל הגיבה לירי בחיסול חמישה חברי הג’יהאד האסלאמי. ההנחה הרווחת היא שלחמאס אין אינטרס בהסלמה מכיוון שהוא מחכה לסבב השני של שחרור האסירים במסגרת עסקת שליט. מה האינטרס של הג’יהאד האסלאמי לחדש את העימות כעת? ההסבר להחלטה נמצא מחוץ לרצועת עזה.

הג’יהאד האסלאמי הוא ארגון טרור שונה מהותית מחמאס. בזמנו, האכזבה של שקאקי מהאחים המוסלמים, ארגון האב של חמאס, הובילה אותו למצוא חלופה רוחנית בדמות האייתוללה חומייני. שקאקי אפילו כתב ספר שכותרתו: “חומייני: האלטרנטיבה והפתרון האסלאמיים”. ההערצה שלו לאיראן הפכה להיות הסממן המרכזי של הג’יהאד האסלאמי.

בניגוד לחמאס, שעד 2003 נשען בעיקר על מימון סעודי, הג’יהאד האסלאמי נתמך על ידי איראן. בעוד המחויבות האזורית של חמאס נשארה לאחים המוסלמים, בעשור האחרון התברר שהג’יהאד האסלאמי הוא הגורם האמין ביותר מבחינת איראן, זה שעומד לשירותה בזמנים שבהם היא רוצה לייצר חוסר יציבות בין ישראל לפלסטינים.

כיום, יש לאיראן כמה אינטרסים לייצר עימות צבאי לאורך גבולות ישראל. ראשית, הרצון להציל את משטר אסד בסוריה עומד בסדר עדיפויות גבוה. תמונות בטלוויזיה של חילופי אש בין ישראל לפלסטינים יסייעו להסיח את הדעת מתמונות קשות של טבח ערבים-סונים בסוריה. הסלמה מחודשת עלולה לגרור את הליגה הערבית לעיסוק מחודש בעניין הפלסטיני, במקום להפעיל לחץ על אסד לבצע רפורמות.

שנית, נפילת הממשלה בסוריה והחלפתה במשטר חדש שבו המרכיב הסוני יהיה דומיננטי, עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות על מעמדה של איראן. הסונים בעיראק לא קיבלו את עליונות השיעים העיראקים, שהיא אחת מתוצאות המלחמה בעיראק. הם עלולים להתקומם שוב תוך ציפייה לסיוע מהמשטר החדש בסוריה. אותו שיקול עלול להופיע בקרב הסונים בלבנון שעשויים להתנגד לשלטון חיזבאללה בארצם. הסונים בכל המדינות לא יפנו יותר לאיראן, אלא לטורקיה. בקצרה, על הכף עומדים שיקולים איראניים ראשונים במעלה.

חמאס נמצא כעת בסיטואציה משונה. מצד אחד מדובר בארגון המוקדש להתנגדות, ומצד שני יש לו אינטרסים נקודתיים לשמור על שקט בתקופה זו, ולא רק בגלל האסירים.

חמאס יכול להרוויח משינויים אסטרטגיים אזוריים אם התהליכים הפוליטיים יובילו לכך שהאחים המוסלמים יתפסו את השלטון במצרים ובמדינות ערביות אחרות. ככל שאיראן תרגיש התחזקות עם הנסיגה האמריקנית הצפויה מעיראק ועם התקדמות המרוץ שלה לנשק גרעיני, כך תגבר הסבירות שתפעיל את גרורותיה לקידום מטרותיה או להגנה על האינטרסים שלה בפני גורמים מתחרים באזור.

המאמר פורסם לראשונה ב”ישראל היום

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג