עבור לתוכן העמוד
Menu

כנס: "זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בדיפלומטיה הבינלאומית"

מזה למעלה משנה עוסקים במרכז הירושלמי בצורות אלו ואחרות בנושא המהלכים החד-צדדיים של הפלסטינים. למעשה, המרכז הירושלמי היההראשון שהצביע על שינוי המגמה בקרב הפלסטינים. ביום שני, כ באלול תשע"א (19 לספטמבר), ולאור המהלכים של הפלסטינים באו"ם, יערוך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כנס שכותרתו: "זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בדיפלומטיה הבינלאומית". הכנס יבחן […]

מזה למעלה משנה עוסקים במרכז הירושלמי בצורות אלו ואחרות בנושא המהלכים החד-צדדיים של הפלסטינים. למעשה, המרכז הירושלמי היההראשון שהצביע על שינוי המגמה בקרב הפלסטינים.

ביום שני, כ באלול תשע"א (19 לספטמבר), ולאור המהלכים של הפלסטינים באו"ם, יערוך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כנס שכותרתו: "זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בדיפלומטיה הבינלאומית". הכנס יבחן את הזכויות ההיסטוריות והמשפטיות של העם היהודי במטרה להדוף את הטענות נגד הלגיטימיות של ישראל ושל זכות היהודים להגדרה עצמית. בכנס יושק הספר Israel's Rights as a Nation-State in International Diplomacy

לעיון בתוכניית הכנס –לחץ כאן

הנאום שנשא השר משה (בוגי) יעלון בפתיחת הכנס

הספר מתייחס לקמפיין המרוכז והמתמשך של פלסטינים, מוסלמים וגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית, המטיל ספק בלגיטימיות של מדינת ישראל בכל תחום אפשרי, במטרה לערער את יסודות קיומה.

להלן סקירה "ממעוף הציפור" של רשימת הכותבים ומושאי כתיבתם:

פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל במשפטים, עוסקת בזכותו של העם היהודי למדינה וקוראת תיגר על הכחשת הזכויות הלאומיות של היהודים להקמת מדינה משלהם, הנשמעת לעיתים קרובות על ידי הערבים.

סר מרטין גילברט, היסטוריון וסופר בריטי בעל שם עולמי והביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל, דן בזכותם של היהודים לבית לאומי בפלשתינה.

פרופ' שלמה אבינרי, איש מדעי-המדינה והיסטוריון, עוסק בזכותה של ישראל להגדרה עצמית בהיקשר של הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

בפרק שכותרתו היא "צדק ליהודים יוצאי מדינות ערב", בוחן ד"ר סטנלי אורמן את זכויותיהם של הפליטים היהודים כתוצאה מהסכסוך המזרח-תיכוני ומאזן את התמיכה הדיפלומטית הרבה בדיון הבינלואמי בסוגיית הפליטים הפלסטינים, לעומת חוסר ההתחשבות המשווע בנושא הפליטים היהודים.

בפרק העוסק בזכויותיה של ישראל בנוגע לשטחים ולהתנחלויות, ד"ר אלן בייקר, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר בקנדה, מבקר את האו"ם על כך שבמשך יותר מ-40 שנה, הם חוזרים שוב ושוב כתוכים על ביטויים כמו "ישראל הכוח הכובש", "השטחים הפלסטיניים הכבושים", ולהתייחס להתיישבות הישראלית בהתנחלויות כלא-חוקית. התנהלות זו הפכה את הביטויים הללו למינוח המקובל באו"ם וכל זאת מבלי להתייחס לעובדות במציאות ולמצב החוקי וללא כל ניסיון אמיתי לבחון את נכונותה או אמיתיותה של טרמינולוגיה זו.

בפרק העוסק בגבולות ישראל, פרופ' ניקולס רוסטאו, עו"ד בינלאומי ידוע מארה"ב, מתייחס לטענות המופנות נגד זכויותיה של ישראל לגבולות מוכרים ובני הגנה.

פרופ' רות לפידות, היועצת המשפטית לשעבר של משרד החוץ וחברת צוות המשא ומתן הישראלי, בוחנת את האופן בו נשללות בעקביות זכויותיה של ישראל המעוגנות בהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, בגין פרשנות מוטעית של ההחלטה.

זכויותיה של ישראל ביחס לירושלים מהוות את אחד הנושאים הרגישים ביותר על סדר היום של הקהילה הבינלאומית. ד"ר דורי גולד, שגריר ישראל לשעבר באו"ם, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בהווה ואחד המומחים המובילים בישראל בנושא ירושלים, מתמודד עם הטענות נגד זכויותיה של ישראל על העיר.

בעוד משא ומתן היווה את עיקרון יסוד של תהליך השלום במזרח התיכון מלכתחילה, המנהיגות הפלסטינית בחרה לאחרונה לעקוף את תהליך המשא ומתן לטובת החלטה חד צדדית של האו"ם. דן דייקר, המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי וחבר מן החוץ במכון הדסון בוושינגטון, דן בניסיון זה לשלול את זכויותיה של ישראל ליישוב הסכסוך במשא ומתן דו-צדדי.

אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטת הצבאית, דנה במעמד המשפטי של רצועת עזה. לאור המאמצים באו"ם ובפורומים אחרים להציג את עזה כמוחזקת תחת כיבוש ישראלי למרות שישראל פינתה את כוחותיה ואזרחיה מהאיזור.

אלן בייקר דן בפגיעה בזכותה של ישראל ל"שיוויון ריבוני" וטוען כי מאז שישראל הפכה לחברה באו"ם ב-1949, נשללה זכותה ל"שוויון ריבוני", המבוססת על אמנת האו"ם. יתר על כן, ישראל היא חברת האו"ם היחידה שמורחקת מקבוצות אזוריות ושאינה יכולה להיבחר למועצת הביטחון, לבית הדין הבינלאומי לצדק או לכל גוף אחר של האו"ם.

פרופ' אלן דרשוביץ, משפטן בעל שם מארה"ב, מתמודד עם ההאשמות המוטחות לעיתים קרובות נגד הלגיטמיות של ישראל. על כך שישראל היא "ישות קלוניאלית", שהיא הגיעה למעמד מדינה בדרך לא-חוקית, שהיא מדינת אפרטהייד, ועל כך שיש לשאוף ל"פתרון מדינה אחת".

 

 

 

 

לצפייה בסרטון על צרכי הביטחון של ישראל -לחץ כאן

צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי

 

 

לצפייה בסרטון על החשיבות בשמירת ירושלים תחת ריבונות ישראל -לחץ כאן

לפניכם לקט מאמרים שעוסקים בנושאים הקשורים בהכרזה החד-צדדית:

המסלול הדו-שנתי של ראש הממשלה סלאם פיאד למדינה פלסטינית

דן דייקר ופינחס ענברי

06/10/2009

באוגוסט 2009, ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, הכריז על תוכנית חד צדדית להקים מדינה פלסטינית דה-פקטו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שתבוא לאחר תהליך בן שנתיים לבניית מדינה. מנהיגים ישראלים הביעו דאגה משפטית וביטחונית לגבי כוונה זו להכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית המבוססת על קווי 1967 ב-2011.

פרדוקס של עשיית שלום: כיצד התוכנית החד צדדית להקמת מדינה של פיאד מערערת את היסודות המשפטיים של הדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית

אלן בייקר

17/11/2009

ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, פרסם באוגוסט 2009 תוכנית להכרזה חד צדדית על הקמת מדינה לאחר תהליך בן שנתיים של בניית מוסדות שלטון. התוכנית מכילה מרכיבים שלטוניים רבים שכבר קיימים במסגרות המגוונות שמרכיבות את הסכמי אוסלו, המאפשרות לפלסטינים לפתח את יכולות בניית המדינה שלהם במסגרת תהליך השלום ולא כיוזמה חד צדדית.

ברשות ובסמכות? האו"ם והמדינה הפלסטינית

דורי גולד

01/05/2011

הדיון הציבורי המתקיים בימים אלו בישראל בעניין יוזמת הפלסטינים לזכות להכרה באו"ם במדינה מבוסס על קונספציה שגויה באופן מהותי. הדיון מושתת על הנחת יסוד, ולפיה בסמכות העצרת הכללית של האו"ם להכריז על הקמתן של מדינות חדשות.

 זיכרון מן העבר: לקראת ועידת דרבן ה-3

אלן בייקר

29/08/2011

בשנת 2001, ועידת דרבן העולמית נגד גזענות נוצלה לרעה על ידי מוסלמים, ערבים, מדינות אנטי-ישראליות וארגונים לא-ממשלתיים אנטי-ישראליים, כדי לבודד את ישראל, במה שהפך לפסטיבל שנאה אנטישמי ואנטי-ישראלי, שיכתים לעד את שמה של "ועידת דרבן".

הכרה קודם-זמנה: פוטנציאל לאלימות

דורי גולד

14/08/2011

תהיה זו טעות איומה להעניק לפלסטינים הכרה אוטומטית בספטמבר. מדינות אירופה יכולות לתפוס את ההובלה ע"י כך שידרשו שהפלסטינים יעמדו באותם קריטריונים שהם יישמו באיחור בבלקנים. אם הם לא יעשו כן, הם עלולים להכשיר את הקרקע להתפרצות של אלימות שהעולם מבקש למנוע.

 צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי    

 צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי

  שמירה על ירושלים בריבונות יהודית: ההיסטוריה מדברת

       מפת איומים האסטרטגיים                    במזרח התיכון

 

 

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג