האקטיביזם האסלאמי של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, סוחף אחריו את ההמונים בעולם הערבי, הרואים בו את דמות המנהיג בעל העוצמה המפיח רוח חיים באומה האסלאמית המתעוררת. תנועת האחים המוסלמים העולמית, על שלוחותיה במדינות ערב, נוהה אף היא אחר טורקיה כגורם כוח מרכזי באזור, שבידיה המפתח לשחרור פלסטין. תנועת האחים המוסלמים בירדן מתייצבת באופן מלא לימינו של ארדואן ומדיניותו המתריסה כלפי ישראל והמערב. מנהיגה, המאם סעיד, השתתף בתחילת יוני 2011 בטקס שנערך בעיר איזמיט בטוריקה לרגל ציון 558 שנים לכיבוש האסלאמי של קונסטנטינופול בידי המוסלמים. האירוע אורגן בידי "אגודת צעירי אנטוליה", אחת הזרועות של התנועה האסלאמית "מללי ר'ורוש (דעת האומה), אותה ייסד נג'ם אל-דים ארבכאן, ונטלו בה חלק מנהיגים של תנועות אסלאמיות מרחבי העולם, כולל ראיד סלאח מישראל.[1] נאומו של המאם סעיד באירוע זה חושף את התקווה הגדולה שרואים האחים המוסלמים בטורקיה תחת שלטונו של ארדואן.[2] סעיד נשא ברכה להנהגה הטורקית ולאימפריה העות'מאנית וביכה את מותו בתחילת השנה של את נג'ם אל-דין ארבכאן, ראש ממשלת תורכיה לשעבר שעמד בראש מפלגת הרווחה הפאן אסלאמית, ממנה התפלגה מפלגת החירות והצדק של ארדואן. ארבכאן נחשב למשמר הוותיק של התנועה האסלאמית בטורקיה והוא לא הסתיר את האסטרטגיה שלו "להכות שורשים ביבשת אירופה ולפעול בשקט ובהתאם לחוקים כדי לראות את אירופה כולה באחד הימים מוסלמית!".[3] "ארבכאן היה מחדש בדור החדש. מוחמד הכובש כבש את איסטנבול והפך אותה אסלאמית. ארבכאן הפך את טורקיה לנוהגת על פי האסלאם… אתם מצויים בשלב היסטורי חשוב בהיסטוריה של האסלאם… השלב הראשון החל בנביא מוחמד והסתיים בנפילת הח'ליפות האסלאמית, והשלב השני מתחיל מארבכאן ומחסן אל-בנא ואל-מוודודי… היום אנו עדים לשלב השני של האסלאם. "אני רוצה שאתם ואתן, הצעירים והצעירות, אשר אתכם חזה הנביא מפליגים בים וכובשים בדרכו של אללה… בעיית פלסטין הייתה קשורה באופן טבעי לטורקיה. טורקיה היה זו ששמרה על פלסטין במשך מאות שנים. טורקיה שילמה מחיר יקר למען פלסטין הח'ליפות כולה הוקמה למען פלסטין ואם [הסולטאן] עבד אל-חמיד השני היה מוותר על פלסטין [הערה: דחה בקשת הרצל לרכוש אדמות להקמת בית יהודי] הח'ליפות לא הייתה מתקיימת… הוא ידע שפלסטין גדולה יותר [הערה: מכל כסף שהוצע לו], אל-קודס גדולה יותר ומסגד אל-אקצה גדול יותר והוא לא ויתר על פלסטין. "והיום, אחים, טורקיה חזור חזרה לאסלאם… הצעירים הטורקים ישובו לפלסטין, ובהתעוררות שלהם יביאו לשחרור מסגד אל-אקצה… כאשר אני רואה אתכם היום בערב זה, אני רואה את הכיבוש במו עיניי. כיבוש פלסטין קרוב בעזרת אללה, וכיבוש אל-קודס קרוב, משום שאתם חיילי אל-קודס. הנה הוא צבא אל-קודס שיכבוש אותה בעזרת אללה". מדיניותו של ארדואן, החותר להפוך את טורקיה למעצמה ולחדש ימיה של הח'ליפות, משפיעה באופן ישיר על היציבות הפנימית בירדן. האחים המוסלמים רואים בטורקיה מקור השראה ועוצמה, וניכר כי ביטחונם העצמי הולך וגובר לאחר נפילת המשטרים בתוניס, מצרים ולוב, התערערות משטרו של אסד בסוריה ותמיכתה הקבועה של טורקיה בעמים המורדים. הוכחת רצינות כוונותיו של ארדואן, הן באיומים על המשטר הסורי והן בנכונות להגיע לעימות צבאי עם ישראל, עשויה לדרבן את גורמי האופוזיציה בירדן להגביר את הלחץ על המשטר לרפורמות פוליטיות וחוקתיות, שמשמעותן בשלב הראשון נטילת סמכויות שלטון מידי המלך ולאחר מכן הפיכה. המצב החדש במזרח התיכון, והחתירה לערער את שלטונו של המלך עבדאללה, עשויה לעודד את האחים המוסלמים לתמוך בחזרה למאבק המזוין באמצעות ביצוע פיגועים מגבול ירדן באמצעות קבוצות טרור שיוקמו לצורך זה (דוגמת "צבא מוחמד" בשנים 1990-1) או ב"יוזמה עצמאית". הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה [1] http://www.itihad.org/node/1168 [2] http://www.youtube.com/watch?v=5Sny2l8EIdY&feature=player_embedded#! [3] http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&act=show&ID=107345_memri&dbid=articles&dataid=884 |
הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה |