מתקפת טרור שבוצעה נגד ישראל ביום חמישי (18.8.11) בה נהרגו שמונה ישראלים, שישה אזרחים ושני אנשי כוחות הביטחון, ניזומה ובוצעה על ידי ארגון הטרור הפלסטיני "ועדות התנגדות העממית", הפועל כזרוע טרור של
חמאס והוא מבטא את המעבר במדיניות
חמאס מעמדת תצפית ובקרת נזקים של השלכות ה"אביב הערבי" לחתירה להשפיע על עיצוב המציאות המזרח תיכונית. ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית הוקם בתחילת ימיה של אינתיפאדת אל-אקצה שהחלה בסוף ספטמבר 2000 ע"י ג'מאל אבו סמהדנא, שקיבץ תחת פיקודו קצינים ופעילים לשעבר בכוחות הביטחון הפלשתינים, פעילי 'פתח', הג'יהאד האיסלאמי, החזית העממית וארגונים נוספים.
האידאולוגיה של ועדות ההתנגדות העממית נשענת על תפיסת עולם איסלאמית קיצונית המעמידה את הארגון בשורה אחת עם החמאס, הג'יהאד האיסלאמי וארגון אל-קאעידה. האיסלאם נתפס כפתרון ומזור לכל בעיותיו של העם הפלשתיני. הנהגת ועדות ההתנגדות העממית רואה ב"התנגדות על כל צורותיה" ו"בג'יהאד בדרכו של אללה" את הדרך היחידה לשחרור פלשתין כולה. ארגון החיזבאללה נתפס בהקשר זה כדגם ומופת לניהול המאבק נגד ישראל. הארגון מוחזק כאחראי לפיגוע המטען בעזה באוקטובר 2003 בו נהרגו שלושה מאבטחים אמריקנים. הקירבה האידאולוגית לחמאס באה לידי ביטוי גם בברית אסטרטגית הכוללת גם שיתוף פעולה מבצעי ופוליטי הדוק עימה בשנים האחרונות. ועדות ההתנגדות העממית תמכו בדרישת החמאס לערוך את הבחירות לפרלמנט הפלשתיני במועדן בשנת 2006 וצידדו בגישתה המוצאת צידוקים הלכתיים לעצם ההשתתפות בבחירות. במערכת הבחירות התייצבו ועדות ההתנגדות העממית לימין החמאס ופעיליהם הונחו לסייע למסע התעמולה של מועמדי רשימת השינוי והרפורמה של החמאס.
במישור הביטחוני באה ברית זו לידי ביטוי במינויו באפריל 2006 של ג'מאל אבו סמהדנא (שחוסל מאוחר יותר בידי צה"ל) לתפקיד המפקח הכללי של משרד הפנים והביטחון הלאומי הפלשתיני, האחראי על כוחות הביטחון ברצועת עזה. ועדות ההתנגדות העממית חברו יחדיו לחמאס ולצבא האסלאם (המזוהה אידיאולוגית עם אל-קאעידה) בפיגוע נגד כוח צה"ל ביוני 2006 בו נחטף החייל גלעד שליט. כוחות הביטחון של ממשלת
חמאס ברצועת עזה קלטו לשורותיהם פעילים רבים של ועדות ההתנגדות העממית, וחלקם בתפקידי קצונה בכירים. בכל העימותים הצבאיים, כולל במבצע עופרת יצוקה (ינואר 2009) לחמו פעילי ועדות ההתנגדות העממית שכם אל שכם עם כוחות חמאס. אזור חצי האי סיני שימש את
חמאסוארגוני הטרור הפלסטיניים כבסיס להעברת נשק לרצועת עזה, להסתננות לשטח ישראל לצרכים מבצעיים הן לצורך בניית תשתית טרור באיו"ש והן לצורך ביצוע פיגועי טרור נגד ישראל. באוקטובר 2005 עצרו כוחות הביטחון הישראליים סמוך למצפה רמון חוליה של שלושה מחבלים בכירים מארגון " ועדות ההתנגדות העממית". החוליה היתה בדרכה מרצועת עזה דרך סיני לג'נין על מנת לחבור לתשתיות הטרור שבעיר. מטרתה של החוליה היתה להקים בגדה תשתית מבצעית שתכלול מערך לייצור אמצעי לחימה בדגש על נשק תלול מסלול (רקטות ומרגמות).
בינואר 2007 בוצע פיגוע התאבדות באילת ע"י מוחמד סיכסיכ, פעיל הג'יהאד האסלאמי, אשר יצא לפיגוע מרצועת עזה וככל הנראה חדר לישראל דרך סיני. באפריל ובאוגוסט 2010 שוגרו טילי גראד מהחצי האי סיני לעבר העיר אילת. גורמי ביטחון בישראל טענו, כי
חמאס אחראי על פעולות אלה. מתקפת הטרור הנוכחית נגד ישראל החלה למעשה לפני מספר שבועות עם התגברות שיגור הטילים מרצועת עזה לעבר באר שבע, אשקלון ויישובים נוספים. במקרים אלה, כמו גם במתקפת הטרור,
חמאס אינו נוטל אחריות לפיגועים ומותיר את המלאכה בידי ארגונים אחרים עושי דברו.
חמאס נקט בעבר באסטרטגיה דומה ולאחר תפיסת השלטון ברצועת עזה, ובפרט בעקבות מבצע עופרת יצוקה, היא הפכה לדפוס מדיניות קבוע, שתכליתו לנסות לחמוק מאחריות לטרור.
בתחילת אינתיפאת אל-אקצה נטל
חמאס אחריות לפיגועים בשמות בדויים כמו כוחות עומר אל-מוח'תאר וחיזבאללה פלסטין ובשנים האחרונות בשם ארגון חופשיי הגליל. ועדות ההתנגדות העממית פועלות תחת פיקוד ישיר של חמאס, אשר הקים ארגונים נוספים שאף הם מעורבים בפיגועים כדוגמת "אל-אחראר" וכן קבוצות המזוהות תחת השם גדודי חללי אל-אקצה, אך למעשה אינן שייכות לארגון פתח או לרשות הפלסטינית, אלא פועלות מטעם חמאס. השימוש בקבוצות אלה נועד לגלגל אחריות לפיגועים לעבר הרשות הפלסטינית. האחריות אפוא למתקפת הטרור מוטלת על חמאס, המפעילה זרועות טרור שונים, המעניקה מקום מבטחים לארגוני טרור ובהם המזוהים אידאולוגית עם אל-קאעידה, המאפשרת את ביצוע המתקפות נגד ישראל מהשטח הנתון בשלטונה והמשבחת את פיגועי הטרור האחרונים. ביסוד מדיניות זו של
חמאס חוברים יחדיו כפי הנראה שיקולים טקטיים ואסטרטגיים כאחד. מתקפת הטרור המשולבת בגבול ישראל
מצרים נועדה לגרום להרג המוני של אזרחים ישראלים וייתכן גם לחטוף חיילים או אזרחים לצורכי מיקוח על מנת לאלץ את ישראל לשחרר טרוריסטים המרצים עונשי מאסר.
מעבר לכך, במישור האסטרטגי חותרת
חמאס להסלים את העימות עם ישראל בניסיון להשפיע על כיוון ההתפתחות של ההתקוממות העממית במדינות ערב ולהסיטה לעבר פלסטין. חמאס, שחתר לכך מזה שנים, רואה ב"אביב הערבי" הזדמנות היסטורית אדירה לגייס את ההמונים כגורם בעל משקל נגד המשטרים הערביים המתונים כדי לאלצם לאמץ מדיניות אנטי ישראלית. הפעולה בסיני כבר יוצרת מורכבות ובעייתיות ביחסים בין ישראל למצרים, והיא יוצרת תנאים להסלמה צבאית ולעימות רחב היקף ברצועת עזה בחודש הרמדאן, אשר עשוי להביא לגלי הזעזוע בעולם הערבי, אשר המשטרים בו מתקשים לעמוד מול התקוממות ההמונים.
מדיניות זו של
חמאס עולה בקנה אחד עם זו של האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, אשר חוזרת ומדגישה את החשיבות של ניצול ה"אביב הערבי" לגיוס ההמונים לצורך הפלת המשטרים כצעד ראשון לקראת שחרור פלסטין. לאחר נפילת משטרו של מובארק הודק מאוד התיאום בין הנהגת
חמאס להנהגת
האחים המוסלמים במצרים, שהיו לגורם הכוח הפוליטי המאורגן והמשמעותי ביותר עם סיכויים גדולים לנצח בבחירות הקרובות. מנהיג חמאס, ח'אלד משעל נועד השבוע בקהיר עם מנהיג
האחים המוסלמים מוחמד בדיע. בשנים האחרונות שימשה תנועת
האחים המוסלמים משענת אסטרטגית לחמאס והיא סייעה לארגון גם בסיוע כספי לצורך רכישת אמצעי לחימה ופעילים של התנועה חברו לחמאס ברצועת עזה ואחדים אף השתתפו בפעולות טרור. בסיכומו של דבר, ה"אביב הערבי" עשוי להסתבר מבחינתה של ישראל כ"סתיו ביטחוני" ושמיים מתקדרים. התערערות השלטון המרכזי במדינות ערב ואי מעבר חלק לשלטון דמוקרטי חילוני המכבד זכויות אדם עשוי להגביר את הסכנה לפיגועי טרור בגבולות.