עבור לתוכן העמוד
Menu

משבר האנרגיה הצפוי בעקבות האירועים בלוב ומשאבי האנרגיה החדשים של ישראל

הנפט הלובי מהווה כ-2% מסך הפקת הנפט העולמי, ועם זאת המרד נגד מועמר קדאפי גרם לזינוק מחירי הנפט למעל 100$ לחבית בחודש האחרון. איש איננו יודע כמה זמן תימשך חוסר היציבות הפנימית במזרח התיכון, אך לפי מחלקת האנרגיה של ארה"ב "תרומתו" של המזרח התיכון לתפוקה העולמית צפויה דווקא לגדול בשנים הבאות. ברור למדי מדוע מבחינת […]

הנפט הלובי מהווה כ-2% מסך הפקת הנפט העולמי, ועם זאת המרד נגד מועמר קדאפי גרם לזינוק מחירי הנפט למעל 100$ לחבית בחודש האחרון. איש איננו יודע כמה זמן תימשך חוסר היציבות הפנימית במזרח התיכון, אך לפי מחלקת האנרגיה של ארה"ב "תרומתו" של המזרח התיכון לתפוקה העולמית צפויה דווקא לגדול בשנים הבאות.

ברור למדי מדוע מבחינת ישראל, המשמעות של התלות הגוברת של המערב בעתודות נפט במזרח התיכון איננה מבשרת טוב. עם זאת, ישנן שתי התפתחויות חדשות במשק האנרגיה הישראלי שיכולות לאזן את המגמה הזו ולהוות מקור לשינוי מעמדה של ישראל בעולם ובמיוחד ביחס לאירופה.

גילוי מרבצי הגז לאורך חופי הים התיכון שהחלו להפיק גז טבעי בכמויות מסחריות כבר ב-2004 הם עובדה הידועה לכל. קידוח תמר, שהפקת הגז ממנו אמורה להתחיל ב-2013 צפוי לספק את כל צרכיה של ישראל למשך 20 שנים לפחות. האקונומיסט העריך שניתן יהיה לייעד את המאגר לוויתן, שהתגלה בנובמבר 2011 ושיש בו כפליים כמות הגז מאשר בתמר, לייצוא.

הכמות הכוללת של כל המאגרים התת-ימיים שבידי ישראל מוערכת בלמעלה מ-700 מיליארד מטרים מעוקבים של גז. אך הפוטנציאל של גילויים עתידיים הוא משמעותי בהתחשב בעובדה שעל פי הסקר הגיאולוגי האמריקאי, בכל אגן הלבנט, שרובו נמצא תחת ריבונות ישראל, מצויה כמות של קרוב ל-3.5 טריליון מטרים מעוקבים של גז. אולי בשל כך, יוון החלה במגעים עם ישראל על הקמת מרכז שינוע להפצת גז לרחבי אירופה ממזרח הים התיכון ושיעבור בצינורות תת-ימיים.

דבר שידוע פחות אך אולי בעל משמעות דרמטית יותר הוא העבודה שנעשית בישראל על פצלי שמן. על פי הערכה של ד"ר יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי של חברת האנרגיה IEI, לישראל יש פצלי שמן שמהם ניתן להפיק שווה ערך ל-250 מיליארד חביות נפט. כעת הערכות בינלאומיות לגבי המאגרים של פצלי שמן בישראל עוברים עדכון. לצורך השוואה, עתודות הנפט הידועות של סעודיה עומדות על 260 מיליארד חביות. מסתבר שבישראל קיים מרבץ פצלי השמן השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב וסין.

בעבר, כריית פצלי שמן היתה "עסק מלוכלך" שהצריך כמויות עצומות של מים ואנרגיה. טכנולוגיות חדשות שנמצאות בשלבי פיתוח בישראל, שואפות להפריד את הנפט מפצלי השמן בעומק של 300 מטרים מתחת לפני השטח. שיטות אלו למעשה יפיקו מים במקום לבזבז אותם. הטכנולוגיה תעבור שלב מבחן בפרוייקט פיילוט שמטרתו להוכיח שהפרדה תת-קרקעית איננה פוגעת בסביבה לפני מעבר להפקה מסחרית. השאיפה תהיה להפיק כמויות מסחריות עד סוף העשור.

לפרויקט הזה יהיו השלכות גלובליות משמעותיות. במידה וישראל תצליח, הרי שהיא תוכל לייצא את הטכנולוגיה לשאר העולם ולהשפיע על משק האנרגיה העולמי. המשמעות של התפשטות הטכנולוגיה הזו תהיה הסטת מרכז הכובד של הנפט העולמי מוהמפרץ הפרסי למקומות יציבים יותר שאין להם היסטוריה של תמיכה בטרור.

מתי המערב יתחיל להתייחס לישראל כמעצמת אנרגיה ולא כאל מדינת חסות חלשה שיש ללחוץ עליה? השינוי ביחס לסעודיה החל בשל ההבנה של גודל עתודות הנפט שלה. לאחר שארה"ב קלטה את מצבם האמיתי של משאבי הנפט שלה, לאחר התדלדלות המאגרים בטקסס ואוקלוהומה, היא החלה לשדרג את קשריה עם סעודיה עוד טרם שזו החלה בהפקה מסיבית של נפט. במקרה של ישראל, המדיניות כלפיה לא תשתנה בן-לילה. עם זאת, במידה וישראל רוצה לשנות את היחס לה היא זוכה בזירה הבינלאומית, עליה להיות מסוגלת להציג את תפקידה המתעצם כשחקן במשק האנרגיה העולמי.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה