בשבוע האחרון העבירה סוף סוף מועצת הביטחון של האו"ם החלטה המאיימת בהטלת סנקציות על משטרו של מועמר קדאפי בלוב.
ההחלטה באה בעקבות הדיווחים על ההתקפות הנרחבות נגד אזרחים, שהתבצעו בהוראת "הדרגים הבכירים ביותר בממשלה הלובית."בלשון ההחלטה נאמר גם שההתקפות "עשויות להצטבר לכדי פשעים נגד האנושות."
מה שהיה יוצא דופן בהחלטת האו"ם היתה ההחלטה של מועצת הביטחון להעביר את התיק הלובי לידי התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לצורך נקיטת צעדים משפטיים.
שלא כמו בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג (Court of Justice International) שעוסק בסכסוכים בין מדינות, בית הדין הבינלאומי הפלילי (International Criminal Court או ה-ICC) שהוקם בשנת 2002 יכול לפעול גם נגד יחידים שהיו מעורבים בפשעי מלחמה.
טרם הקמת ה-ICC, האו"ם הקים טריבונלים פליליים בינלאומיים שדנו ברואנדה וביוגוסלביה. היה זה הטריבונל הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר שהעמיד לדין את סלובודן מילושביץ.' כאמור, ה-ICC, שלא היה גוף רשמי של האו"ם, נכנס ב-2002 למשבצת הזו.
ההחלטה המפורסמת ביותר שיצאה לאחרונה מה-ICC התקבלה במרץ 2009 – הוצאת צו מעצר נגד נשיא סודאן עומר אל-בשיר, בשל המדיניות שבה פעלו כוחות הצבא שלו במטרה להשמיד את תושבי דרפור במערב סודאן. על פי ה-ICC, אל-בשיר היה אחראי למותם של 35 אלף אנשים. צו מעצר שני, שהוצא נגד אל-בשיר ביולי 2010, האשים אותו במפורש ברצח עם.
מדינות ערב הגיבו לצווי המעצר בניסיונות להגן על אלבשיר. אפילו אבו מאזן, הזקוק לתמיכתה של ארה"ב, ביקר את אל-בשיר בחרטום במהלך אוגוסט 2009.
הביקור היה בשלב שבו מדינות רבות כבר הצהירו שאם כף רגלו של הנשיא הסודאני תדרוך על אדמתן – הוא ייעצר מייד.
במהלך מפגש פיסגה בקטאר ב-2009, דחו 17 מנהיגים ערבים במפורש את החלטת ה-ICC, שניסתה להביא למעצרו של אלבשיר. כלומר, בפעם האחרונה שבה ה-ICC ניסה ליזום מהלכים משפטיים נגד מנהיג ערבי, אותו מנהיג עדיין יכול היה להסתמך על התמיכה של העולם הערבי. זאת, גם כשההאשמות שהיו תלויות ועומדות נגדו היו האשמות חמורות של רצח עם.
מה תהיה ההשפעה של המלצה מצד בית הדין הבינלאומי הפלילי בעת הזו? האם יש בכוחו של האיום לערב את ה-ICC כדי לשנות את המצב בשטח בטריפולי?
ראשית, אין חולק על העובדה שקציניו של קדאפי יצטרכו לתת על כך את הדעת. קצין לובי שימלא אחר הפקודות של קדאפי ויפתח באש על אזרחים לובים – יצטרך לשקול את האפשרות שגם הוא יהיה חשוף לצו מעצר בינלאומי.
מועצת הביטחון של האו"ם כבר איתרה וזיהתה קציני צבא לובים בכירים שהיו מעורבים בדיכוי אלים של ההפגנות. אך החלטת האו"ם בשלב הזה רק הגבילה את חופש התנועה שלהם. במקרים אחרים, במיוחד נגד חברי משפחתו של קדאפי, הוקפאו נכסים בחו"ל.
סביר להניח שקצינים בכירים בזרועות הביטחון הלובי מודעים לצעדים שהאו"ם כבר נקט והם אינם מעוניינים להוות מטרה לסנקציות נוספות מסוג זה. כלומר, האיום של נקיטת צעדים משפטיים נוספים בעתיד עשוי לתקוע טריז בין קדאפי לפיקוד הבכיר של הצבא הלובי.
האיום של ה-ICC עשוי, במקרים מסוימים, להוות גורם המגן על חייהם של אזרחים שהיו נטבחים אילו הצבא במדינה כמו לוב לא היה חש שגופים משפטיים בינלאומיים פוקחים עליו עין.
ייתכן כי מועצת הביטחון של האו"ם הניחה שעל ידי האיום בנקיטת צעדים משפטיים הם ירתיעו אנשי צבא ויאיצו את נפילתו של קדאפי משום שהדבר יוביל לקושי הולך וגובר להסתמך על הגנתם של כוחות הצבא שלו.
עם זאת, לאיום בנקיטת צעדים משפטיים יכולה להיות גם תוצאה הפוכה. האיום של מועצת הביטחון עלול לגרום למנהיג כמו קדאפי להתבצר בעמדותיו בשל החשש שאם הוא ייכנע, לא יתאפשר לו לצאת בשלום לגלות, ובמקום לסיים את חייו באחוזה בספרד או באיטליה הוא עלול למצוא את עצמו בתא מעצר בהאג.
כשזו הברירה העומדת לפניו, עלול דיקטטור המתמודד עם התקוממות עממית להעדיף להילחם "עד הסוף" ולא להסכים לוותר על כיסאו. בשנות ה-90, כאשר עלה הרעיון להקים את ה-ICC, היו מומחים שהביעו את חששם מכך שמנהיגים בעלי אמצעי נשק להשמדה המונית עלולים לעשות בהם שימוש, אם יידעו שאם ייתפסו – גורלם יהיה מאסר ממושך או הוצאה להורג.
ההפיכה בלוב מציבה דילמות קשות בפני המערב. ארה"ב החליטה שלא לפעול באותה מהירות שבה פעלה במקרה של מצרים, משום שבלוב היו אזרחים רבים של מדינות מערביות ואיש לא יכול היה להבטיח שקדאפי לא ישתמש בהם כבני ערובה.
אחרי הכל, סדאם חוסיין עשה שימוש בבני ערובה כ"מגינים אנושיים" במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ואין סיבה להניח שקדאפי לא יפעל באותה הדרך.
בשנים עברו, ההצעה לנקוט אמצעים משפטיים נגד רודנים הועלתה רק לאחר שכבר נכנעו והודחו. סודאן היתה המקרה הראשון שבו ה-ICC פעל נגד מנהיג שעדיין בשלטון.
גם במקרה של לוב הציעה מועצת הביטחון של האו"ם לעשות שימוש בצעדים משפטיים בינלאומיים בשעה שהשליט קדאפי עדיין מחזיק בשלטון. כיצד הדבר ישפיע בפועל על ההפיכה בלוב? את התשובה לשאלה זו אנו צפויים לקבל, ככל הנראה, בקרוב.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
