עבור לתוכן העמוד
Menu

המשבר החוקתי העמוק ברש"פ וההשלכות על ישראל

  הבחירות לפרלמנט ולנשיאות הרשות הפלסטינית לא התקיימו השבוע, ביום א', ה-24 בינואר, היו אמורות להיערך בשטחי הרשות הפלסטינית הבחירות למועצה המחוקקת (הפרלמנט) ולנשיאות. זה לא התרחש, מאחר שהרשות אינה יכולה לארגן בחירות באווירה חופשית נטולת לחצים ברצועת עזה תחת שלטון חמאס, שהשתלט עליו בהפיכה אלימה. הרעיון לקיים את הבחירות בגדה בלבד, שהועלה בקרב חוגים פלסטינים, נדחה על ידי […]


 

הבחירות לפרלמנט ולנשיאות הרשות הפלסטינית לא התקיימו

השבוע, ביום א', ה-24 בינואר, היו אמורות להיערך בשטחי הרשות הפלסטינית הבחירות למועצה המחוקקת (הפרלמנט) ולנשיאות. זה לא התרחש, מאחר שהרשות אינה יכולה לארגן בחירות באווירה חופשית נטולת לחצים ברצועת עזה תחת שלטון חמאס, שהשתלט עליו בהפיכה אלימה. הרעיון לקיים את הבחירות בגדה בלבד, שהועלה בקרב חוגים פלסטינים, נדחה על ידי ההנהגה. בעזה מתגוררים כ-40-50% מהפלסטינים וקיום הבחירות בלעדיהם, בגדה בלבד, לא יעניק לרשות לגיטימיות ציבורית ויעמיק ויקבע את הפילוג בין עזה לרמאללה.

לגבי הבחירות לנשיאות הרשות, הבעיה אף מורכבת יותר: כהונתו של אבו מאזן אמורה הייתה להגיע לקיצה עוד בשנה שעברה, בינואר 2009, בתום ארבע שנים. זאת בהתאם לחוק היסוד הפלסטיני, המהווה את החוקה הזמנית של הרש"פ. מאחר שהבחירות לא התקיימו, את מקומו של יו"ר הרשות אמור היה למלא באופן זמני יו"ר המועצה המחוקקת – איש החמאס עזיז דואייק – שעליו הייתה מוטלת החובה לארגן בחירות חדשות תוך 60 יום. באותה עת היה דואייק עצור בישראל וסגנו אחמד בחר, איש חמאס גם הוא, מילא את מקומו.

התחכמויות משפטיות להארכת כהונת אבו מאזן

הרשות הפלסטינית, שחיפשה מוצא מתסבוכת זו,  דהיינו לאפשר לאבו מאזן להמשיך בכהונתו ללא בחירות ולמנוע מינוי של יו"ר זמני מטעם חמאס, מצאה אותו בשתי התחכמויות לכאורה חוקתיות. היא העלתה את הטענה כי בהתאם לחוק הבחירות, אמורות הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות הרשות להתקיים בו זמנית, כאשר המועד המאוחר הוא הקובע. המשמעות שאבו מאזן יכול להמשיך בתפקידו הרם עד לעריכת הבחירות למועצה המחוקקת בינואר 2010 . כמו כן, הוועד הפועל של אש"פ קבע שאבו מאזן ימשיך לכהן כנשיא מדינת פלסטין, שעל הקמתה הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית (הפרלמנט של אש"פ) במושבה באלג'יר בשנת 1988. אומנם מדינה זו לא הוקמה מעשית והסכמי אוסלו מהווים עדיין את הבסיס המשפטי ליחסי הרשות עם ישראל ועם הקהילייה הבינלאומית, אך אש"פ הוא המקור ללגיטימיות של הרשות הפלסטינית, שהוקמה על בסיס הסכמי אוסלו שנחתמו בינה לבין ישראל.

דחיית חמאס את עקרונות מסמך הפשרה המצרי

מצרים, שפעלה בשנתיים האחרונות לאיחוי הקרע בין הפתח (שהוא המרכיב המרכזי של הרשות הפלסטינית) לחמאס, הציעה במסמך הפשרה הסופי שהגישה לשני הארגונים כי הבחירות לפרלמנט ולנשיאות תתקיימנה בו זמנית ביוני 2010, לאחר ששני הארגונים יקימו ועדה משותפת שתפעל לתיאום ביניהם. הפתח חתם על המסמך, אך חמאס הסתייג ממנו ברגע האחרון וסרב לחתום. מבחינת חמאס, קבלת המסמך משמעו סיום שלטונו בעזה ולזאת הארגון אינו מוכן. זו דרכו של חמאס, ארגון אסלאמי קיצוני, זרוע של האחים המוסלמיםהטוענים לדמוקרטיה ולחרות, כל עוד הן עשויות לסייע להם להגיע לשלטון. לאחר מכן האידיאולוגיה האסלאמית גוברת ומיושם שלטון אסלאמי על בסיס הקוראן והשריעה, האמור להתקיים לעד ללא בחירות.

הרש"פ -ללא לגיטימציה חוקתית

מכל מקום, מגדל הקלפים המשפטי של הרשות התמוטט השבוע מאחר שכאמור לא התקיימו בחירות ונראה שגם לא תתקיימנה בעתיד הנראה לעין. המשמעות היא כי מוסדות השלטון המרכזיים של הרשות הפלסטינית איבדו את הלגיטימיות שלהם והם פועלים מחוץ לחוק. קיים גם ספק רב ביחס ללגיטימיות של ממשלתו של סלאם פיאד, שמונתה על ידי אבו מאזן לאחר השתלטות חמאס על עזה וללא קבלת אמון המועצה המחוקקת.

חמאס מודע לכך ששלטונו בעזה חסר יסוד חוקתי

חמאס כמובן משתמש בנימוקים אלה וטוען כי הרשות איבדה את הלגיטימיות שלה, אך אינו מתעקש על כך יתר על המידה, שכן הוא מודע לכך ששלטונו בעזה חסר כל יסוד חוקתי. הממשלה שהקים בראשות אסמאעיל הנייה, לאחר השתלטותו העקובה מדם על הרצועה וגירוש נציגי הרשות, הודחה על ידי אבו אזן ומכונה בעיתונות הערבית "הממשלה המודחת". בחמאס גם יודעים כי אין סיכויים לאיחוד השורות עם פתח ואולי עדיף מבחינתו שברמאללה יהיה שלטון חסר לגיטימיות בדומה לשלו.

ה-24 ביונואר: שקט בגדה, אסיפות מחאה בעזה

ברמאללה עבר יום ה-24 בינואר ללא אירועים מיוחדים. לעומת זאת, דווקא בעזה נערכו אסיפות מחאה ליד משכן המועצה המחוקקת. אזרחים הפגינו וארגונים פלסטינים עממיים פרסמו הודעות המגנות את אי קיום הבחירות ו"אובדן הדמוקרטיה הפלסטינית". עיתונאית הפעילה בתנועה "התעורר" לתמיכה בדמוקרטיה שהייתה בין המפגינים אמרה כי "היום החלטנו שלא לעמוד בשתיקה בפני מי שגזל מאיתנו את זכותנו למולדת מאוחדת וחיים דמוקרטיים. התכנסנו היום מבלי שביקשנו מימון שיניע אותנו או מפלגה שתוליכנו שולל". מפגין אחר אמר "כן לבחירות ולא לפילוג". בהודעה שפרסם הארגון הפלסטיני לזכויות האדם נאמר בין השאר כי אי קיום הבחירות ב-24 בינואר משמעו שאיש אינו יכול יותר לתבוע כי הוא מייצג את הדמוקרטיה או את רצונו של העם הפלסטיני. עוד נאמר כי הויכוח המתנהל בעניין הבחירות אינו משפטי בלבד, אלא בעיקר חלק מהמצב הפוליטי הקיים. חמאס היה יכול למנוע את ההפגנה אך הוא בחר להראות "פנים דמוקרטיות" כל עוד האירוע מבטא מחאה גם כלפי הרשות.

במצב הנוכחי ניהול מו"מ עם הרשות חסר בסיס חוקתי

ישראל אינה רוצה לראות אנרכיה ברשות הפלסטינית, אך חוקתית, אבו מאזן, ממשלתו והפרלמנט אינם מייצגים יותר את הפלסטינים. בתנאים אלה ניהול מו"מ עם הרשות הפלסטיניתובוודאי חתימת הסכם עימה חסרים בסיס חוקתי. אין ביטחון שיעברו את מבחן בג"ץ הפלסטיני או הישראלי.

מאחר שבשלב זה אין פיתרון לפילוג הפלסטיני, ישראל מתעלמת מן הבעיה וחותרת תחת לחץ הקהילייה הבינלאומית לפתוח מחדש במו"מ עם אבו מאזן. גם ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם נוהגים כך, תוך התעלמות מלאה מן המצב המשפטי. על אף מצבו הרעוע, אבו מאזן מעמיד תנאים בלתי אפשריים לפתיחת המו"מ עם ישראל, אולי מאחר שהנשיא אובמה מילכד אותו, אולי כדי לזכות בדעת קהל אוהדת על "עמידתו האמיצה" מול ישראל במטרה להשיג ויתורים ללא מו"מ ואולי מאחר שהוא מעדיף לדחות את המו"מ כל עוד מעמדו החוקתי אינו ברור.

על ישראל והקהילייה הבינלאומית לקחת בחשבון כי שלטונו של אבו מאזן לא רק שאינו לגיטימי, אלא גם שאין זה מובטח כי הוא ימשיך להנהיג את הרשות בעתיד. לפני מספר חודשים הוא כבר הודיע כי לא בטוח שיציג את מועמדותו לכהונה נוספת. בתנאים אלו, כלל לא ברור מה ערכו של מו"מ עם הרשות הפלסטינית.