עבור לתוכן העמוד
Menu

תרגיל ההסחה של בן לאדן

השבוע שלף אוסמה בן לאדן את הטענה הישנה, לפיה ישראל היא הסיבה לכך שאלקאעדה נלחמת בארה”ב. בקלטת שמע ששודרה באל-ג’זירה ב-24 בינואר, נטל בן לאדן נטל אחריות על ניסיון הפיגוע במטוס הנוסעים ליד דטרויט בחודש שעבר והוסיף: “ההתקפות שלנו נגדכם ימשיכו כל עוד תימשך התמיכה האמריקנית בישראל…אין זה הוגן שאמריקאים יחיו בשלווה כל עוד אחינו בעזה חיים תחת התנאים […]


השבוע שלף אוסמה בן לאדן את הטענה הישנה, לפיה ישראל היא הסיבה לכך שאלקאעדה נלחמת בארה”ב. בקלטת שמע ששודרה באל-ג’זירה ב-24 בינואר, נטל בן לאדן נטל אחריות על ניסיון הפיגוע במטוס הנוסעים ליד דטרויט בחודש שעבר והוסיף: “ההתקפות שלנו נגדכם ימשיכו כל עוד תימשך התמיכה האמריקנית בישראל…אין זה הוגן שאמריקאים יחיו בשלווה כל עוד אחינו בעזה חיים תחת התנאים הקשים ביותר”.

אין זו הפעם הראשונה בה נעשה קישור בין המאבק של אלקאעדה במערב לבין הסכסוך הישראלי-פלסטיני. למעשה, ישנם אפילו גורמים בעלי השפעה במערב שאימצו את הטענות. מייקל שוייר, שהיה ראש “יחידת בן לאדן” ב-CIA בשלהי שנות ה-90′, כתב ב-2004 שהתמיכה האמריקנית בישראל הייתה אחת הסיבות המרכזיות לזעם ולמוטיבציה של אלקאעדה ובן לאדן. שוייר הפיץ את הטענה הזו כמרואיין מבוקש בכלי תקשורת מרכזיים בארה”ב. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר אמר שר החוץ הבריטי, ג’ק סטראו, ש”אחד הגורמים שמסייעים להתפשטות הטרור הוא הזעם שחשים אנשים רבים באזור ביחס לאירועים המתמשכים בפלסטין”. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, אמר דברים דומים לאחר פיגועיאלקאעדה בלונדון ביולי 2005.

בחינת ההיסטוריה של אלקאעדה מוכיחה שטענות אלו משוללות יסוד. אלקאעדה לא נוסד ב-1948, 1967 או 1973 כתוצאה ממלחמות ישראל-ערב ואפילו לא כתוצאה מהאינתיפאדה.אלקאעדה נוסד ב-1989 באפגניסטאן, מרחק אלפי קילומטרים מהגדה המערבית ומרצועת עזה. הרקע להקמת אלקאעדה היה תבוסתה של ברית המועצות באפגניסטן. הכוחות הערביים שהצטרפו למוג’הידין האפגאניים קישרו את נצחונם על המעצמה הגדולה לכיבושים ההיסטוריים של האסלאם במאה השביעית מול האימפריות של פרס ובזנטיון. הנחת היסוד של מייסדי אלקאעדה היתה, שאם הם הצליחו להביס מעצמה אחת, הם יצליחו להביס מעצמה נוספת, קרי ארה”ב.

בנוסף, אילו היה קשר אמיתי בין המוטיבציה של אלקאעדה והסכסוך הישראלי פלסטיני, היה ניתן לצפות שהתקדמות בתהליך השלום תקטין את האיום. שנות התשעים העמידו את התיאוריה הזו במבחן המציאות. ישראל והפלסטינים חתמו על הסכמי אוסלו ב-1993, על הסכמי עזה ויריחו ב-1994 ועל הסכם הביניים ב-1995. הסכם חברון נחתם ב-1997, ב-1998 נחתם הסכם וואי וב-2000 הלכו הצדדים לקמפ דיוויד לקראת פיתרון קבע. ומה קרה עם אלקאעדה באותן שנים? אמנם הפיגוע הראשון במגדלי התאומים התרחש מעט לפני הסכמי אוסלו ב-1993, אך ב-1995 הוצא לפועל הפיגוע הראשון נגד סעודיה וב-1998 פוצצו שגרירויות ארה”ב בקניה ומוזמביק. ב-2000 תקף אלקאעדה את המשחתת USS COLE  בתימן והיה בעיצומן של ההכנות לפיגוע במגדלי התאומים. בקצרה, לא היתה שום קורלציה בין תהליך השלום לקצב הפיגועים של אלקאעדה. לשלום יש ערך בפני עצמו, אך הוא לא יהיה מה שיעצור את בן לאדן.

אם כך, מדוע הציג בן לאדן את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כגורם המרכזי לפיגועי אלקאעדה? הנהגת אלקאעדה מודעת לוויכוח העמוק בארה”ב על עתיד המלחמה בטרור. המלחמה בגבול אפגניסטאן-פקיסטאן איננה פופולארית, במיוחד בקרב תומכיו של אובמה, ויש חשש גם ממעורבות אמריקנית במלחמה נגד אלקאעדה בתימן. בן לאדן, המעוניין להגן על בסיסיו בגבול האפגאני ועל דריסת הרגל שהשיג בחצי האי הערב, מקווה להסיט את האש לנושא הישראלי-פלסטיני. מבחינתו עדיף שהמערב יחשוב שהמפתח להצלחתה נמצא בידיו של הסנטור מיטשל מאשר בידיו של הגנרל פטראוס. כפי שציידים השתמשו בדג ההרינג שנגרר על הארץ כדי לתעתע בחוש הריח של הכלבים ולהסיט אותם ממטרתם, כך מקווה בן לאדןלהסיט את ארה”ב ממטרתה באמצעות ה”הרינג” הישראלי-פלסטיני. בהתחשב ברוחות הריאליסטיות המנשבות לאחרונה מוושינגטון, ניתן לקוות שהדבר לא יעלה בידו.