עבור לתוכן העמוד
Menu

תנועת האחים המוסלמים –הנהגה חדשה בצל משבר

מהדי עאכף מפנה את מקומו השבוע בחרה תנועת האחים המוסלמים את מנהיגה החדש: מחמד בדיע, איש הגווארדיה הישנה, והוא יישא בתואר “המדריך הכללי” או “המדריך העליון”. קודמו, מחמד מהדי עאכף,  שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות, הודיע לפני מספר חודשים כי אינו מעוניין בתקופת כהונה נוספת והיה אמור לסיים את כהונתו ב-13/1. הבחירות נערכו על רקע משבר חמור […]


מהדי עאכף מפנה את מקומו

השבוע בחרה תנועת האחים המוסלמים את מנהיגה החדש: מחמד בדיע, איש הגווארדיה הישנה, והוא יישא בתואר “המדריך הכללי” או “המדריך העליון”. קודמו, מחמד מהדי עאכף,  שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות, הודיע לפני מספר חודשים כי אינו מעוניין בתקופת כהונה נוספת והיה אמור לסיים את כהונתו ב-13/1. הבחירות נערכו על רקע משבר חמור שעובר על התנועה ונובע מעימות בין ותיקיה לדור הצעיר. מהדי עאכף בן ה-82, נציג הדור הוותיק השמרן, נקלע לעימות חריף עם סגנו הראשון, מחמד אלסייד חביב, הנחשב לבכיר הרפורמיסטים – מה שהביא להתפטרותו של חביב וליצירת אווירה של עימות בתנועה. עאכף הבין שלא יוכל לגשר על הפערים בין הנצים ולשמור על אחדות התנועה. מעמדו בציבור המצרי גם כן נפגע בשל עמדות קיצונית בלתי מקובלות, כגון תמיכה באיראן ובחמאס. לפני כשנה יצא בהצהרה שנתקבלה בתדהמה כי הוא מעדיף שנשיא מצרים יהיה מוסלמי ממלזיה מאשר קופטי מצרי.  על רקע כל זאת החליט לפנות את מקומו.

עאכף אמור היה לקיים השבוע ביום ה’ (14/1) מסיבת עיתונאים, כדי להודיע על בחירתו של המדריך הכללי החדש, אלא שברגע האחרון נתגלו קשיים שמהותם לא ידועה וההודעה נדחתה  ליום שבת, ה-16/1. בהתאם לדיווחים ממקורות שונים, נראה שיש התנגדות לבחירתו של בדיע בקרב ארגונים של האחים המוסלמים במספר מדינות ערב ושליחיו של עאכף עושים מאמץ לשכנע את המתנגדים לקבל את הבחירה, שכן בדיע זכה ברוב של 66 חברים מתוך 100 חברי מועצת השורה שנתאפשר להם להצביע. יצויין כי הבחירות נערכות בתהליך סודי דרך הטלפון, מאחר שחברי התנועה מנועים מלהתכנס בשל היות התנועה בלתי לגאלית.

תנועת האחים המוסלמים – רקע

בתנועת האחים המוסלמים מעולם לא היה מקום לדמוקרטיה או לדעות שונות על דרכה. זו תנועה דתית קיצונית שהוקמה במצרים ב-1928, הדוגלת עדיין במשנתם של מייסדה חסן אלבנא וגדול התיאולוגים שלה, סייד קוטוב. אלה קראו לחידוש הח’ליפות האסלאמית, דהיינו הקמת מדינה אסלאמית אחת לכל המוסלמים בריבונות אללה, חוקתה הקוראן וחוקיה השריעה. תורה זו משמשת כיום את הארגונים הג’יהאדיסטים ובראשם אלקאעידה ונותנת להם את הצידוק האידיאולוגי לרצוח אזרחים – מוסלמים ואחרים – ככל העולה על רוחם.

התנועה נשלטת באופן מוחלט על ידי המדריך הכללי, המשמש גם יו”ר של משרד ההכוונה שלה (18 חברים), שהוא הגוף העליון שמנהל את התנועה. משלימה את מוסדות התנועה “מועצת השורה,” גוף מייעץ על פי חוקי האסלאם ובו 115 חברים. המדריך הכללי של התנועה המצרית נושא גם בתואר של המדריך הכללי העולמי. תנועת האחים המוסלמים היא התנועה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. ארגונים של האחים הוקמו בכל מדינות ערב והאסלאם החל משנות ה-40. בארצות המערב הם הקימו מרכזי תרבות ומסגדים המנוהלים על ידי אנשי דת, שחונכו על ברכי התנועה ומפיצים את האסלאם ומטרותיו על פי דרכה. האחים גם השתלטו על ארגוני המוסלמים בארצות אירופה ובארה”ב עם התגברות ההגירה של מוסלמים בשנים האחרונות והצורך בהקמת מסגרות פוליטיות להכוונתם מול השלטונות.

מחמד בדיע -המועמד הקיצוני

מחמד בדיע, שנבחר השבוע על ידי המוסדות הנ”ל, שייך לקבוצת השמרנים הוותיקה ובחירתו מצביעה על כך כי התנועה אינה מתכוננת לנקוט בפתיחות בשנים הבאות, אלא להפך: לשמור על עמדותיה הקיצוניות. מגמה זו נחשפה כבר בחודש שעבר, כאשר התנועה בחרה בהרכב חדש של משרד ההכוונה בו זכו הוותיקים ברוב מכריע. הרפורמיסטים הובסו לחלוטין. אפילו מנהיגיהם המוכרים היטב בציבוריות המצרית, כגון מחמד אלסייד חביב, הסגן הראשון של המדריך הכללי, ועבד אלמנעם אבו אלפותוח, מראשי אגודת הרופאים ,לא נבחרו. ידוע רק על מנהיג רפורמיסטי אחד שהצליח להבחר, הוא עסאם אלעריאן.

יתרה מכך המדריך העליון החדש לא רק ששייך לקבוצת השמרנים, אלא שהוא גם נמנה מבין תלמידיו הנאמנים של סייד קוטוב המוזכר לעיל. סייד קוטוב ידוע כמי שהקצין את תורתו של אלבאנא. הוא הכריז על החברה הערבית ככופרת, התיר הרג מוסלמים במטרה להקים ממשל איסלאמי במדינות האסלאם ואף קרא למאבק נגד מדינות לא מוסלמיות למען הקמתה מחדש של הח’ליפות בעולם כולו. הוא היה בין מנהיגי התנועה שנעצרו במחצית שנות השישים על ידי משטרו של גמאל עבד אלנאצר והוצא להורג. מחמד בדיע, שנעצר גם הוא עם מורו, “בילה” תשע שנים בכלא.

פעילות גלוייה למחצה וללא בסיס משפטי

להשלמת התמונה יש לזכור שנאצר פיזר את תנועת האחים המוסלמים והכריז עליה כבלתי לגאלית עוד ב-1954, לאחר שאחד מחבריה ניסה להתנקש בחייו. הוא כלא במחנות מעצר כ-60 אלף מחבריה והוציא להורג את ראשיה. סאדאת שחרר את חברי התנועה ממחנות המעצר ב-1970, מאחר וסבר כי הם יסייעו לו במאבק נגד שרידי משטרו של נאצר ולאחר שהבטיחו לו כי לא יפעלו באלימות אלא ישתלבו בחיים הפוליטיים. עם זאת, סאדאת לא התיר להם להקים את ארגונם מחדש והתנועה פועלת ללא בסיס משפטי.

מבארק המשיך במדיניות זו. שרותי הביטחון שלו עוקבים אחרי פעילות התנועה ואינם מאפשרים לה פעילות פוליטית גלויה. חבריה נעצרים כל אימת ששרותי הביטחון חושפים התארגנות או התכנסות מטעמה. כיום נמצאים במחנות מעצר כ-5000 מחבריה. בשנתיים האחרונות סגרו השלטונות לפחות כ-40 חברות סחר והשקעה, שמהם ינקה התנועה את תקציביה, במטרה לפגוע בבסיס הכלכלי של התנועה. למרות כל זאת, הצליח הארגון להכניס 88 צירים לפרלמנט בבחירות של 2005    במסווה של מועמדות עצמאית. בחירתם נתאפשרה הודות ללחצים של ארה”ב על מבארק לגלות פתיחות דמוקרטית. האחים מהווים 20% מן הפרלמנט ומשמשים כאופוזיציה קולנית, המסיתה נגד המשטר והקוראת לסלק את שגריר ישראל מקהיר ולבטל את הסכם השלום. עאכף אף הביע את דעתו כי ישראל צריכה להיעלם. האנטישמיות היא חלק מתורת האחים ועוד ב-1948 הם לחצו על המלך פארוק לצאת להלחם בישראל וגם שלחו כמה גדודים שנלחמו לצד הצבא המצרי והגיעו עד רמת רחל.

מיד עם שחרורם מן הכלא בשנות ה-70, פתחו האחים בהקמת ארגוני סטודנטים ועשו מאמץ להשתלט על האגודות המקצועיות במצרים. זאת כדי לחדור לחברה האזרחית ולהגביר את זיקת הציבור לדת על פי האסכולה הקיצונית שלה. התנועה הקימה מוסדות חינוך, רפואה וצדקה וזכתה להצלחה יחסית גדולה. ללא ספק יש לה חלק בהקצנה הדתית של מצריםבשנים האחרונות.

עימות בין הדור הצעיר לדור הישן

עם זאת, הדורות הצעירים שהצטרפו לתנועה נוטים לעבר פתיחות כלפי החברה והשתלבות בחיים הפוליטיים. בשנתיים האחרונות רבים מהצעירים ביטאו את התנגדותם לסגירותה של   התנועה באמצעות בלוגים אישיים ונודעו תחת השם ‘אופוזיציית הבלוגים’. התפתח עימות חריף בין שני הזרמים. בתשובה רמזה הנהגת התנועה, כי תהיה נכונה להקים מפלגה ופרסמה טיוטה של מסמך, שהיה אמור להציג לציבור את עמדותיה בבעיות המרכזיות. נתברר שהתנועה לא שינתה את אמונותיה. היא ממשיכה לדגול בהרחקת נשים וקופטים מהמשרות הגבוהות וסבורה כי חוקי המדינה, לפני שיובאו לפרלמנט, צריכים להידון במועצה של חכמי ההלכה, דהיינוה התנועה דוגלת במשטר של מורי הלכה כדוגמת המשטר באיראן. היה ברור לכל, כי בתנאים אלה אין לאחים שום סיכוי להקים מפלגה. בראש ובראשונה, מכיוון שהחוק במצרים מונע הקמת מפלגה על בסיס מצע דתי, אך גם מאחר שאף על פי אמונתו העמוקה של מרבית הציבור במצרים באסלאם, הוא לא יסכים להקמת מדינה הנשלטת על ידי אנשי הדת.

העימות שהתפתח בין שני זרמי התנועה הביא כאמור להתפטרותו של עאכף ובחירתם של מנהיג חדש שמרן קיצוני ומשרד הכוונה בעל רוב קיצוני מכריע. בשלב זה נראה אפוא שהרפורמיסטים הובסו וכי אין בכוונתה של התנועה לחדש את עצמה ולצאת לזירה הפוליטית האזרחית. לעמדות אלה תהיינה ללא ספק השפעה לגבי הבחירות הבאות לפרלמנט, האמורות להתקיים בנובמבר 2010. ההנחה היא שהאחים יפסידו קולות רבים וכי הבחירות של 2005 היו מבחינתם השיא שאליו יכלו להגיע, בעוד הם שומרים בקנאות על עמדות שאינן מקובלות על מרבית הבוחרים.

מה עתיד להיות מעמדה של התנועה לקראת הבחירות במצרים?

נותר לראות כיצד תשפיע ההקצנה של תנועת האם במצרים על שאר ארגוני האחים במדינות ערב. בירדן ובמרוקו הקימו האחים מפלגות פוליטיות המשתתפות בבחירות. הן אומנם מציגות עמדות קיצוניות לאומניות, מתנגדות לשלום עם ישראל וקוראות להקמת מדינה אסלאמית, אך ירדו לזירה ומתמודדות עם דעת הקהל. פרשנים במצרים טוענים שמשטרו של מבארק דווקא מרוצה מהקצנתה של התנועה, מתוך הנחה כי היא תגרום לירידה בכוחה לקראת הבחירות לפרלמנט בסוף השנה. מכל מקום, משבר חמור כל כך בתנועה דתית-פוליטית כה חשובה במצרים, הוא בעל השפעה על הזירה כולה. יש להמתין ולראות האם הדור הצעיר יקבל את הדין ויסכים להסתגרותה של התנועה, או שיפעל לפילוגה ולהקמת מפלגה פוליטית, שעלולה לסחוף רבים בציבור המצרי.