כישלון דיפלומטי פלסטיני
החלטת האיחוד האירופי בעניין ירושלים מהווה כישלון לדיפלומטיה הפלסטינית מכיוון שהאירופאים דחו את דרישתם העיקרית של הפלסטינים והיא קביעת עמדה לגבי מעמד הקבע של ירושלים בלי משא ומתן עם ישראל. בעיקרו של דבר האירופים חזרו על עמדותיהם הידועות וחייבו את הפלסטינים להגיע להסדרי קבע עם ישראל במו"מ ולא בהחלטות חד צדדיות.
המבחן הבא של הפלסטינים הוא קבלת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שתקבע את קווי 67' כגבול המדיני בין ישראל ומדינה פלסטינית עתידית . כישלונם של הפלסטינים באירופה איננו מבשר טובות לגבי תוצאותיו של דיון אפשרי במועצת הביטחון.
הערה על הנספחים של הסכם ז'נווה
בתוך כך, פרסמה "יוזמת ז'נווה" את הנספחים להסכם ז'נווה משנת 2003. דבר זה מעלה תמיהה שכן בזמנו, אנשי יוזמת ז'נווה טענו שיש בידם הסכם גמור והנה רק עכשיו הם מפרסמים את הנספחים המהווים למעשה את פרטי ההסכם. עיון חטוף בנספח על המעבר הבטוח מעלה תמיהות נוספות ועיקרן הנתק בין ההסכם לבין המציאות בשטח. הנספח קובע כי "המעבר הבטוח" שיחבר בין עזה לגדה יהיה בריבונות ישראלית, יחד עם זאת הוא קובע כי הוא יהיה בניהול פלסטיני ותחת החוק הפלסטיני. כיצד מתיישבת הריבונות הישראלית עם החוק הפלסטיני והאם יש בכלל חוק פלסטיני? נכון לעכשיו בעזה מנהיגים את חוקי השריעה המוסלמית ובגדה יש בליל חוקים לא ברור שמסתמך על חוקי המועצה המחוקקת בזמנו שלא אושרו בידי ערפאת. כיום המועצה איננה מתכנסת מכיוון שרוב חבריה הם מן החמאס ועצורים בישראל. מבחינת ישראל פירוש הדבר הוא וויתור בפועל ללא תמורה על שטח ריבוני, חרף הניסוח בנספח, והכנסת המחלוקות הפלסטיניות והמיליציות הפלסטיניות לתוך ליבה של ישראל.
