עבור לתוכן העמוד
Menu

בעקבות דו"ח ועדת גולדסטון על "עופרת יצוקה": צה"ל משלים חקירות והחמאס דבק בזכאותו

ששת החודשים שהקצתה ועדת גולדסטון לישראל וממשלת חמאס לבדוק את ממצאי הדו"ח שפרסמה, יסתיימו ב-15 במרץ 2010. העיתון "ג'רוזלם פוסט" דיווח (10 בדצמבר 2009), כי צה"ל השלים את תחקור 36 המקרים שצוינו בדו"ח, אשר תוארו ע"י יו"ר הועדה ריצ'ארד גולדסטון כמקרים החמורים ביותר של פגיעה באזרחים פלסטינים, ללא כל הצדקה של צורך צבאי. על פי הדיווח, ועדה של […]

ששת החודשים שהקצתה ועדת גולדסטון לישראל וממשלת חמאס לבדוק את ממצאי הדו"ח שפרסמה, יסתיימו ב-15 במרץ 2010. העיתון "ג'רוזלם פוסט" דיווח (10 בדצמבר 2009), כי צה"ל השלים את תחקור 36 המקרים שצוינו בדו"ח, אשר תוארו ע"י יו"ר הועדה ריצ'ארד גולדסטון כמקרים החמורים ביותר של פגיעה באזרחים פלסטינים, ללא כל הצדקה של צורך צבאי. על פי הדיווח, ועדה של צה"ל בראשות תא"ל (מיל.) יובל חלמיש, מצאה כי טענות ועדת גולדסטון לגבי 30 מהמקרים הינן "חסרות בסיס" וכי ששת האירועים האחרים מיוחסים לטעויות במהלך הלחימה. דו"ח מפורט אמור לעבור בשבועות הקרובים לאישור הרמטכ"ל וחלקו כבר הוצג בארה"ב לגורמים בינלאומיים על ידי הפרקליט הצבאי הראשי.[1]

בצד של חמאס העסקים כרגיל. ראשי חמאס אינם מוצאים כל עניין בבדיקה של הדו"ח ויתירה מכך, הם סבורים, כי דו"ח גולדסטון שחקר את המלחמה כלל אינו מאשים אותם בפשעי מלחמה נגד ישראל. סגן מנהיג חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר בראיון לעיתון "אל-משאהד אל-סיאסי" (5 בדצמבר 2009) את הדברים הבאים: "כל הפסקאות בדו"ח גולדסטון מרשיעות את ישראל ומזכות לחלוטין את חמאס מכל עבירה. לדוגמא, הדו"ח מזכה את חמאס מכל אשמה של שימוש באזרחים כמגן אנושי ומייחס האשמה זו לכוחות הישראליים. כמו כן, הדו"ח מזכה את חמאס מכל שאר ההאשמות שצוינו על ידי ישראל ואפילו כאשר הדו"ח מתייחס לטילים שנורו מרצועת עזה, הוא מדבר על קבוצות צבאיות מבלי להזכיר את השם של חמאס".[2] בראיון אחר לעיתון הסעודי "עוכאז" (2 בדצמבר 2009) אמר אבו מרזוק, כי דו"ח גולדסטון "זיכה את חמאס מכל ההאשמות שהעלתה ישראל והביע את נכונות חמאס לקבל כל תלונה מתושבי עזה בנוגע לאירועים שהתרחשו ברצועה במהלך המלחמה".[3]

פרשנותו של אבו מרזוק אינה דימיונית אלא אמת לאמיתה. הפרק המתייחס בדו"ח ועדת גולדסטון לשיגור הטילים לעבר ישראל הינו מצומצם ביותר ומעבר לכך חמאס אינו מוזכר בשמו בהקשר זה. תחת זאת בחרה ועדת גולדסטון לציין, כי "קבוצות פלסטיניות חמושות" אחראיות לשיגור הטילים. בכך, הסירה הלכה למעשה ועדת גולדסטון כל אחריות פיקודית מממשלתחמאס או מהנהגת חמאס לשיגור הטילים. בשונה מהדרך בה בחרה הועדה לפרט את שרשרת הפיקוד בצד הישראלי, מראש הממשלה ועד אחרון החיילים, נמנעה ועדת גולדסטון מלנקוט בדרך דומה וביכרה מינוח מעורפל וחסר כל ערך מבחינה משפטית. חמאס אינו רואה לנכון לעשות חשבון נפש והוא אף מוצא חיזוק בגישתם של חברי ועדת גולדסטון המדברים גבוהה גבוהה על זכויות אדם ומעניקים בה בעת רוח גבית לטרור.