עבור לתוכן העמוד
Menu

“עופרת יצוקה”: ועדת גולדסטון הגיעה למסקנות פזיזות ומוטעות על בסיס מידע חסר ומוטה

דו”ח ועדת גולדסטון, שחקר את מבצע “עופרת יצוקה”, ניסה לגמד ככל האפשר בהיקף הלחימה שניהלו חמאס וארגוני הטרור האחרים נגד צה”ל ברצועת עזה. בסעיף 481 בפרק המסכם של נושא זה בדו”ח נכתב כדלהלן: “הועדה מצאה, כי קיים ביסוס לטענה בדבר הימצאות לוחמים חמושים באזורי מגורים עירוניים במהלך הפעולות הצבאיות. על בסיס המידע שהיא אספה, הועדה אינה יכולה […]


דו”ח ועדת גולדסטון, שחקר את מבצע “עופרת יצוקה”, ניסה לגמד ככל האפשר בהיקף הלחימה שניהלו חמאס וארגוני הטרור האחרים נגד צה”ל ברצועת עזה. בסעיף 481 בפרק המסכם של נושא זה בדו”ח נכתב כדלהלן:

“הועדה מצאה, כי קיים ביסוס לטענה בדבר הימצאות לוחמים חמושים באזורי מגורים עירוניים במהלך הפעולות הצבאיות. על בסיס המידע שהיא אספה, הועדה אינה יכולה לקבוע עמדה בנוגע לאופי או להיקף של פעולות הלחימה באזורי המגורים העירוניים אשר היו יכולות להעמיד את האוכלוסיה האזרחית או יעדים אזרחיים בפני סכנת התקפה”.

קביעה זו של ועדת הבדיקה של האו”ם בראשות השופט ריצ’ארד גולדסטון תמוהה ביותר, שכן לו בדקו חברי הועדה לעומק את הדיווחים השוטפים על הלחימה ומיצו את המקורות הגלויים והרשמיים היו נחשפים לתמונת מצב שונה לחלוטין. בידי הוועדה היה מידע שעל בסיסו היו יכולים לשאול את השאלות הנכונות ולבדוק את אמינות הדיווחים של ארגוני זכויות האדם הישראליים והפלסטיניים עליהם הסתמכה הועדה בעיניים עצומות. סוגית הלחימה שניהלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ראויה למחקר מקיף, אך הפעם אעסוק באירוע אחד במלחמה המאפיין את דפוס הלחימה הפלסטיני שהפך את בתי המגורים לעמדות צבאיות תוך סיכון חיי אזרחים.

גרסת בצלם וארגוני זכויות אדם פלסטיניים: אזרח תמים נהרג בידי צה”ל

בטבלת שמות ההרוגים הפלסטינים שהפיץ ארגון בצלם מופיעה הרשומה הבאה: תאריך אירוע: 6.1.09, תאריך מוות: 6.1.09, שם מלא: מוסא מוחמד סולימאן אל-ג’טלי, מין: זכר, גיל: 34, השתתפות בלחימה: לא, מגורים: בית חנון, מחוז: צפון עזה, השתייכות ארגונית: אזרח. [1]

ארגון זכויות האדם הפלסטיני “אל-מיזאן” מתאר את נסיבות מותו של מוסא אל-ג’טלי כדלהלן: “כוחות הכיבוש הפציצו בפגזי ארטילריה את בית משפחת אל-ג’טלי בשכונת אל-ר’זלאן סמוך למעבר בית חאנון [מעבר ארז], וזאת בשעה 15:15 לערך בערב יום שני ה- 5 בינואר 2009, והדבר גרם למות אב המשפחה מוסא מוחמד אל-ג’טלי (בן 35) ולפציעת ילדיו, איסלאם (9), חמזה (4) ועבד אל-רחמן (2)”.[2]

ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR מתאר את מתאר את נסיבות מותו של מוסא אל-ג’טלי כדלהלן: “פשעי המלחמה החדשים הבולטים במהלך 24 השעות האחרונות היו: מחוז הצפון – בשעה 13:10 בצהריים של יום שלישי ה- 6 בינואר 2009, הפגיזו הטנקים הישראליים את בתי התושבים הסמוכים לכפר הבדואי, דבר אשר הביא להריגתם של שני אזרחים והם: שתיווי מושריף אל-שיח’ מנאע בן 57 ומוסא מוחמד אל-ג’טלי בן 32”.[3]

בטבלת ההרוגים הרשמית שפרסם ארגון PCHR, מופיע שמו של מוסא אל-ג’טלי ברשומה מספר 648, ובה צוין, כי מוסא היה פועל בן 36 שנהרג ב-5 בינואר 2009. ברשימות נוספות של הרוגים פלסטינים צוין, כי מוסא אל-ג’טלי נהרג ב- 5 בינואר 2009.[4]

גרסת חמאס: מדובר בפעיל חמוש של גדודי אל-קסאם שארב בביתו לכוח צה”ל

בניגוד לארגון בצלם ולארגוני זכויות האדם הפלסטיניים, גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מזהים את מוסא אל-ג’טלי כפעיל בארגון, שהיה מעורב בלחימה נגד כוחות צה”ל לפני המבצע “עופרת יצוקה” ובמהלכה, ובנסיבות אלה מצא את מותו. אתר האינטרנט של גדודי אל-קסאם מקדיש עמוד מיוחד למוסא אל-ג’טלי, המתואר כמי ש”ערג לג’יהאד ולמוות בדרכו של אללה”, ובו נמסרו פרטים אודותיו. אל-ג’טלי נולד בשנת 1975 במחנה הפליטים ג’באליה. הוא היה פעיל בחמאס, באחים המוסלמים ובגדודי אל-קסאם. במסגרת פעילותו הצבאית בגדודי אל-קסאם היה מוסא אל-ג’טלי מוצב בעמדות קדמיות בצפון רצועת עזה, השתתף בלחימה נגד כוחות צה”ל בגזרה הצפונית, הכין והטמין מטעני נפץ שכוונו לפגוע בכוחות ובכלי רכב משוריינים של צה”ל, השתתף בחפירה ובהכנה של מנהרות לשימוש גדודי אל-קסאם, ביצע תצפיות לעבר כוחות צה”ל והעביר את המידע לדרג הפיקודי בגדודי אל-קסאם. ב-27 בדצמבר 2008, לאחר המתקפה הישראלית, קיבל אל-ג’טלי הנחיה ממפקדיו לתפוס עמדות בהתאם לתוכנית המוקדמת. הוא טמן מארב בביתו בכפר הבדואי אום אל-נסר בקצה הצפוני של רצועת עזה. כוח צה”ל איתר אותו ושיגר לעברו טיל “לאו” שהרגו ופצע אחדים מילדיו.[5]

סיכום ומשמעויות

ועדת גולדסטון נהגה באופן בלתי מקצועי כאשר התרשלה באופן שיטתי במיצוי המקורות הגלויים וכתוצאה מכך, בהגעה לא אחת למסקנות פזיזות ומוטעות על סמך מידע בלתי שלם ודו”חות מוטים של ארגוני זכויות האדם. יש להדגיש, כי מידע רב, כולל זה הנכלל במאמר, היה זמין לרשות הועדה ברשת האינטרנט בעת שחקרה את המבצע וזמן רב לפני פרסום הדו”ח הסופי.

פרשה זו ממחישה פעם נוספת, כי מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם אודות ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ובאתר החדשות News1. במקרים רבים, משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים ולעיתים אינו מדייק.

סיפור המלחמה הרשמי של חמאס (המוצלב ממקורות נוספים) חושף את דרך הפעלת הכוח של ממשלת חמאס באמצעות ארגוני הטרור. קודם למלחמה הוכנה תוכנית חירום צבאית, הכוללת פקודות ומשימות ועל פיה נפרסו הפעילים “הצבאיים” (כולל השוטרים ואנשי כוחות הביטחון ברצועת עזה) במקומות שנקבעו מראש.

פרשת מוסא אל-ג’טלי מלמדת, כי על פי תוכנית החירום של חמאס הוצבו פעילים בבתיהם הפרטיים לשם ניהול לחימה נגד צה”ל בעוד משפחתם נמצאת איתם לצורך הסוואה ומגן אנושי. המארבים שהוכנו בבתים הפרטיים באזורים שצה”ל הורה לתושבים להתפנות חייבו את כוחות צה”ל לנקוט מקדמי זהירות בעת ההתקדמות בשטח הבנוי.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

 


[1] רשימת ההרוגים הפלסטינים במבצע “עופרת יצוקה” הופצה ע”י ארגון בצלם בקובץ ” רשימת הרוגי עופרת יצוקה בצלם סופי” ב- 9 בספטמבר 2009. מסיבות השמורות עימו ארגון בצלם לא פרסם את הקובץ הזה באתר האינטרנט של הארגון. http://www.btselem.org/Hebrew/Press_Releases/20090909.asp

[2] http://www.mezan.org/ar/a.php?id=392

[3] http://www.pchrgaza.org/files/w_report/arabic/2008/08-01-2009.html

[4] http://www.pchrgaza.org/files/PressR/arabic/2008/list.pdf

[5] http://www.alqassam.ps/arabic/sohdaa5.php?id=1548