עבור לתוכן העמוד
Menu

המאבק על קיר הפלדה המצרי

  היוזמה המצרית לחסימת ההברחות ותגובת החמאס לפני מספר ימים חשפה התקשורת הישראלית התפתחות מפתיעה: מצרים החלה בבניית קיר פלדה בעומק של כמה עשרות מטרים לאורך ציר פילדלפי, במטרה לעצור את המשך חפירת המנהרות לאורך הציר דרכו מוברחים אמצעי לחימה לעזה וממנה לשטח מצרים. ארגון חמאס, שהבין כי קיר זה עלול לפגוע קשות ביכולתיו הצבאיות ובניהול קשריו עם איראןוחיזבאללה, […]

 

היוזמה המצרית לחסימת ההברחות ותגובת החמאס

לפני מספר ימים חשפה התקשורת הישראלית התפתחות מפתיעה: מצרים החלה בבניית קיר פלדה בעומק של כמה עשרות מטרים לאורך ציר פילדלפי, במטרה לעצור את המשך חפירת המנהרות לאורך הציר דרכו מוברחים אמצעי לחימה לעזה וממנה לשטח מצרים. ארגון חמאס, שהבין כי קיר זה עלול לפגוע קשות ביכולתיו הצבאיות ובניהול קשריו עם איראןוחיזבאללה, פתח במערכה תקשורתית נגד מצרים. דובר הארגון, סאמי אבו זהרי, כינה אותו “קיר המוות” ו”פעולה בלתי מוצדקת”. הוא הוסיף כי הקיר יחנוק את עזה וירעיב את תושביה. לנוכח המצור על עזה, הוא הדגיש, לכל מדינות ערב יש אחריות מוסרית, דתית, לאומית ואנושית לגבי “העם הערבי המוסלמי בעזה”. הפגנה אורגנה במהירות ליד מעבר רפיח מול המנופים שהובאו למקום לביצוע העבודות ומול תגבורות כוחות הביטחון המצרים שנשלחו לאבטחם. משתתפי הפגנה קראו למצרים שלא תהיה שותפה למצור על עזה ופנו לעולם הערבי “שיצא משתיקתו”. נמסר גם על ירי ספורדי לעבר כוחות הביטחון המצריים. המועצה המחוקקת הפלסטינית בעזה (המורכבת מאנשי חמאס) בראשות אחמד בחר, סגן יו”ר המועצה, התכנסה לדיון מיוחד וקראה לנשיא מבארק לקיים את הצהרתו “שלא יאפשר להרעיב את תושבי עזה”. כמו כן הוקמה בעזה חזית של הפלגים הפלסטינים ל”מניעת בניית הקיר” והארגונים הפלסטינים הקיצונים שמושבם בדמשק פרסמו הודעות גינוי.

גם ארגוני שמאל פרו פלסטינים באירופה נזעקו לסייע לחמאס. הם  קראו להפסיק את הבנייה ואף איימו לפעול להטלת חרם על התיירות למצרים ועל מוצרים מצריים המשווקים באירופה.

אם כי זו ללא ספק פעולה מרשימה של ארגון חמאס, המוכר ביכולותיו התקשורתיות, יש לציין שאף מדינה ערבית לא גינתה את מצרים או התייצבה לצידו של חמאס.  יתרה מכך, אבו מאזן  אמר כי בניית הקיר היא עניין פנימי הנוגע לריבונותה של מצרים – מה שהגביר את חמתם של מנהיגי חמאס.

בהתאם לדיווח של הארגון הערבי לזכויות האדם  בבריטניה  – שמהימנות מקורותיו אינה ברורה – מדובר בקיר המורכב מלוחות פלדה ההולך ומוקם לאורך של כ-10 קילומטרים בעומק של 20-30 מטרים. הוא  אמור להקשות רבות על בניית המנהרות. ללוחות הפלדה, באורך 18 מטרים ו-50 ס”מ עובי, יחוברו חיישנים אשר יתריעו על כל פעולה שתעשה סביבם. הבנייה מתבצעת בשיתוף עם ארה”ב וצרפת. לפי אותו דיווח, הלוחות הם פרי הטכנולוגיה של ארה”ב שהקציבה 50 מיליון דולר לפעולה. צרפת אמורה לשגר לחלל לוויין  לפקח על מערכת החיישנים של הקיר וסביבתו. אף אם חלק מן הפרטים  בדיווח אומתו כביכול ע”י מקורות אחרים, ספק רב אם מצרים אמנם מתירה את נוכחותם של מומחים אמריקאים וצרפתיים באזור. נזכיר שמובארק חזר ואמר מספר פעמים בשנה האחרונה כי לא יתיר לכוחות זרים לפעול בשטחה.

התגובה המצרית היתה בפרופיל נמוך. שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע’ייט נמנע  תחילה מלאשר כי מדובר בבניית קיר. הוא הסתפק בהתייחסות קצרה שעיקרה כי זכותה של מצריםלפרוס את שלטונה על כל שטחה ולבצע בגבולותיה את כל העבודות הנדרשות להגנתה. הוא הדגיש כי קיימים איומים על סיני וממנו לשטח הפלסטיני וכי גם קיימת גם פעילות בלתי לגאלית מרצועת עזה לסיני ומשם לשטחה של מצרים כולה. דובר משרד החוץ המצרי חושאם זכי אמר כי מתבצעות בשטחה של מצרים “עבודות הנדסה” ליד הגבול עם עזה וכי הם עניין הנוגע למצרים ולביטחונה הלאומי.

התגובה המצרית למתקפה התקשורתית של החמאס

עם זאת, מאבקו של חמאס מביך את מצרים מול דעת הקהל הערבית והתקשורת המצרית גוייסה לעמוד בשער. היומון המרכזי של מצרים, “אלאהראם”, פירסם השבוע ביום ד’ מאמר מערכת תחת הכותרת “התנגדות בלתי ראוייה” המציג את העמדה המצרית. בכתבה נטען כי ההתנגדות לביצוע עבודות בתוך שטחה של מצרים להבטחת בטחונה וגבולתיה מפרה את המסורת הדיפלומטית והמשפט הבינלאומי. העבודות נאמר שם מתבצעות בתוך מצרים (כ-70 מטר מן הגבול לפי מקור עיתונאי) ולא על הגבול המשותף עם עזה. על כן שום פלסטיני או גורם אחר אינם יכוים לבוא בטענות אלא אם כן כוונותיהם עויינות והם מתכננים לפגוע בריבונות המצרית באמצעות בניית מנהרות או פגיעה בקיר הברזל (שמצרים בנתה על הגבול לאחר נסיגת צה”ל מעזה)  כפי שקרה בעבר. מצרים פועלת עכשיו לחזק את הגנתה נגד מחבלים ומבריחים לסוגיהם ואיו שום כוונה להדק את המצור על תושבי עזה כמו שנטען. ביןמצרים וישראל קיימים מעברים חוקיים מוכרים ואנשים וסחורות חייבים לעבור דרכם בהסכמת שני הצדדים. אם הידקה ישראל את ההסגר על עזה יש להתחשבן איתה דרך האו”ם מאחר שהיא הכוח הכובש ויש לה התחייבויות לגבי העם שאת שטחו כבשה. אין להפנות את האחריות למצרים ולהטיל עליה את התוצאות של המדיניות הישראלית הנוגדת את המשפט הבינלאומי. גם אין לשחרר את חמאס מאחריותו למצור בשל הפעולות הילדותיות של אלה המכנים את עצמם לוחמי קודש (מג’האדין) לשגר טילים ללא אבחנה על יעדים אזרחיים בתוך ישראל המשיבה במלחמה ובהגברת המצור על אזרחי עזה. העיתון מביא גם כדוגמא לנחיצות העבודות המתבצעות את פעולתם של תאי חיזבאללה שנחשפו לפני מספר חודשים אשר חבריהם הסתננו דרך המנהרות מעזה לסיני יחד עם נשקם והגיעו עד העיר בני סואיף בדרום תוך הפרה של ריבונות מצרים וסיכון אזרחיה.

הסיבות לשינוי הגישה במצרים

מאז מהלך ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה ב-2005 ולמרות ההסכם בין שתי המדינות מואשמת מצרים בכך שאינה עושה די הצורך כדי לעצור את הברחות הנשק והטילים מסיני לעזה. נראה שלפעילותה המהוססת של מצרים היו לפחות שתי סיבות. האחת  העדר טכנולוגיה מתאימה והשנייה חוסר רצון להתעמת עם חמאס ולהביא על עצמה את זעמה של דעת הקהל הערבית. ההתפתחויות של השנים האחרונות שינו את פני הדברים. ארה”ב וישראל שקדו על פיתוח טכנולוגיות חדשות והעמידו אותן לרשות מצרים, אשר כבר לא יכלה להתעלם מן הלחצים של שתי המדינות.

זאת ועוד תעוזתו של חמאס והתנכרותו למצרים שינו את עמדותיה. מנהיגי מצרים הבינו שלא ניתן להמשיך לשחק בשני המגרשים. חמאס התחמק מלקבל את הצעותיה של קהיר לפיוס עם הרשות הפלסטינית והכשיל את מאמציה שנמשכו קרוב לשנתיים. במקביל נתבררו למצרים ממדי השת”פ של חמאס עם איראן, וכמות ואיכות הנשק והטילים המוברחים לרצועה והיכולים הן להביא למלחמה נוספת עם ישראל והן לפגוע בביטחון המצרי. נראה שהקש ששבר את גב הגמל המצרי היה חשיפת תאי חיזבאללה במצרים שפעלו בתיאום עםחמאס והוו ביטוי מוחשי לסכנות לביטחונה הלאומי של מצרים וליציבותה. מצרים החליטה איפוא לבצע את הנדרש בתיקווה שניתן יהיה לעצור חלק גדול מן ההברחות מבלי להיגרר לסכסוך אלים עם חמאס. חמאס מנסה להסית את דעת הקהל במצרים ובעולם הערבי כולו, אך הצלחתו בינתים מוגבלת ומצרים נחושה להמשיך לבנות את הקיר.