עבור לתוכן העמוד
Menu

אתר האינטרנט של המתפ”ש משקף את מצבה העגום של ההסברה הישראלית

PM   השר משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה ולשעבר הרמטכ”ל, התייחס בראיון לאתר החדשות ynet (17 בדצמבר 2009),[1] לאתגרים העומדים בפני ישראל בתחום ההסברה ולדרכי ההתמודדות עימם. להלן עיקרי דבריו: מניעי התעמולה הערבית והשפעתה – “התעמולה הערבית השפיעה בעיקר במדינות אירופה ובמקומות מסוימים בארה”ב. ההצלחה של הדה-לגיטימציה של ישראל נובעת ממספר אלמנטים, כמו אנטישמיות חדשה שהיא בפועל כיום […]

PM

 

השר משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה ולשעבר הרמטכ”ל, התייחס בראיון לאתר החדשות ynet (17 בדצמבר 2009),[1] לאתגרים העומדים בפני ישראל בתחום ההסברה ולדרכי ההתמודדות עימם. להלן עיקרי דבריו:

מניעי התעמולה הערבית והשפעתה – “התעמולה הערבית השפיעה בעיקר במדינות אירופה ובמקומות מסוימים בארה”ב. ההצלחה של הדה-לגיטימציה של ישראל נובעת ממספר אלמנטים, כמו אנטישמיות חדשה שהיא בפועל כיום אנטי ישראליות. יש קבוצה נוספת, אלה הליברלים, חלק מהם רדיקלים וחלק מהם נאיביים. נאיביים זה כאלה שמשווים את גדר הביטחון עם חומת ברלין למשל. התהליך מתחיל באקדמיה, בתקשורת ובסוף משפיע על הציבור הרחב, בעיקר באירופה”.

ההתמודדות הישראלית עם התעמולה הערבית – “הזנחנו לאורך שנים את הדיפלומטיה הציבורית. לא עשינו די. לא תמיד מי שמייצג אותנו, ראוי לייצג אותנו, בעיקר כשבוחנים איך הוא מייצג אותנו. נתקלתי בנסיעותיי ברחבי העולם בכאלה שפשוט לא יכולים לייצג אותנו. לכן קיבלנו החלטה בממשלת ישראל לצאת ולדבר בעולם. שרים ובהם אני, נוסעים ומסבירים”.

השר יעלון רואה אפוא בתעמולה הערבית איום קיומי, שכן היא מכוונת לערער על עצם הלגיטימציה של קיומה של מדינת ישראל ומידת השפעתה חוצה גבולות והיא מחלחלת בהצלחה לתוך מעגלי מקבלי ההחלטות ומעצבי דעת הקהל. את המענה לאתגר זה מוצא יעלון בקמפיין אינטסיבי של “דיפלומטיה ציבורית” בו נקטה הממשלה הנוכחית ובמסגרתו יוצאים שרים למדינות שונות במשימות הסברה.

דבריו של השר יעלון חשובים בהפניית תשומת הלב של הממשלה למחדל ההסברה האסטרטגי, הפוגע באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הממשלות הקודמות הכירו בחשיבותה של ההסברה, ואולם האמירות הכלליות לא לוו במעשים שיש בהם כדי לענות על האתגרים החמורים. לשם המחשה, תקציב ההסברה השנתי המיועד למשרד החוץ נותר זעום מאז תחילת שנת 2000 והוא עומד על 40 מיליון ש”ח בלבד.

בממשלה הנוכחית קיימים מספר גורמים העוסקים בהסברה: משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים, שבראשו עומד השר יעלון, ומשרד ההסברה והתפוצות. האחריות הלאומית הכוללת על “הדיפלומטיה הציבורית” ו”ההסברה” נותרה בידי משרד החוץ, האמור להסתייע בדובר צה”ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים ובשאר משרדי הממשלה והגופים הכפופים להם. מערך ההסברה הישראלי עבר אפוא שינוי בשנה האחרונה והוא יכול להפעיל מספר זרועות במלחמה על תדמיתה של מדינת ישראל.

בתחום אחד של “הדיפלומטיה הציבורית” עדיין לא חלה כל תמורה. זירת האינטרנט נותרה מופקרת על ידי ישראל הרשמית לסוכני התעמולה הערבית והפלסטינית. אתרי האינטרנט של הממשלה אינם מספקים את המידע הבסיסי הנדרש מהם לא רק משום זכות הציבור לדעת, אלא גם לצורך מענה על האשמות של הפלסטינים וארגוני זכויות האדם. פנייה שהועברה אלי השבוע על ידי גורם בכיר באחד הארגונים היהודיים בקנדה ממחישה היטב את המחדל הישראלי עליו דיבר השר יעלון. אותו גורם, הנערך לקראת ההפגנות ב-27 בדצמבר 2009 נגד “המצור” על רצועת עזה במלאת שנה למלחמה, קבל בפני על כך שלא הצליח למצוא מידע באתרים הרשמיים על הפעילות ההומניטרית הישראלית ברצועה. את מסמך התשובה שהכין לטענות הפלסטיניות הוא ביסס על ליקוט פיסות מידע מאתרי חדשות שונים.

אין מדובר בבעיה חדשה. המחדל קיים זה שנים ארוכות ונראה שאין יד אחת מכוונת ומנצחת על מערך ההסברה ואשר ברשותה הסמכות לאכוף משמעת ארגונית ולהוביל את כלל הגופים לפעולה מתואמת. לשם המחשה, כדאי לבקר באתר האינטרנט של מתאם פעולות הממשלה בשטחים.[2] עיקר הביקורת הנוקבת והמאכלת אסטרטגית בלגיטימציה של ישראל עוסקת כיום במדיניותה של ישראל בשטחים ובתחומים המטופלים בעיקר באחריות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והגופים הכפופים לו: משרד התיאום והקישור (מת”ק) עזה והמנהל האזרחי ביהודה ושומרון (המנהא”ז). מתאם פעולות הממשלה בשטחים מספק מענה מביך, בלשון המעטה, לטעות המושמעות נגד ישראל על ידי הקהילה הבינלאומית,הרשות הפלסטינית הדו ראשית ברמאללה ובעזה וארגוני זכויות האדם הישראליים, הבינלאומיים והפלסטיניים. למעשה אין מדובר במענה, אלא בקריקטורה עצובה המשקפת לא נכון את מצבה העגום של ההסברה הישראלית. אתר האינטרנט של מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא עודכן מאז חודש ספטמבר 2008 והכותרת הראשית המתנוססת בו מבשרת, כי “התגלה שבר קבר מתקופת בית המקדש השני”. האלוף יוסוף מישלב פרש זה מכבר לפנסיה ואת מקומו מילא האלוף (מיל.) עמוס גלעד ולאחריו מונה האלוף איתן דנגוט. למרות זאת, האתר עדיין מציג את האלוף מישלב כמתאם פעולות הממשלה בשטחים. חומר עדכני מאז ספטמבר 2008 על הפעילות של תיאום הפעולות בשטחים כלל אינו קיים והוא הדין בנוגע לחומר ארכיוני. למנהל האזרחי באיו”ש ולמת”ק עזה אין אתר אינטרנט עצמאי ואת המידע הנחוץ לא ניתן לקבל גם באתרים הרשמיים האחרים של מדינת ישראל.

דך הבית של אתר המתפ

דוגמה נוספת למחדל ההסברה – אתר דובר צה”ל מחק את ההיסטוריה. בפרק הודעות דובר צה”ל נמצאות בארכיון הודעות רק מחודש מרץ 2007. הניסיון למצוא חומר באתר דובר צה”ל על חיסולו של סלאח שחאדה (עליו דיבר בראיון השר יעלון) העלה חרס. צרוף המילים “סלאח שחאדה” אינו קיים כלל בארכיון.

מילות המפתח בכל מערכה של “דיפלומטיה ציבורית” היא התיעוד, המחקר, הרלבנטיות, הזמינות והמהימנות. הרשות הפלסטינית וארגוני זכויות האדם הבינו את כללי המשחק זה מכבר והם עושים שימוש מוצלח מאוד מבחינתם בזירת האינטרנט. בהיעדר מענה ישראלי, מאגרי המידע החלופיים המתעדים את פעולות ישראל כותבים את ההיסטוריה. הישג בתחום “הדיפלומטיה הציבורית” מחייב בראש ובראשונה מהפך חשיבתי אצל מקבלי ההחלטות בישראל בנוגע לניהול המערכה בזירת האינטרנט. אין צורך להמציא את הגלגל. הדגם המוצלח פועל בתקציבים קטנים ביותר ברמאללה ובעזה.