איומיו של אבו מאזן שלא לרוץ לתקופת נשיאות נוספת מציבה אתגרים ליציבות המזה"ת כולו. היום הודיע יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית שבהנהגת חמאס, עזיז דוויכ, כי על פי החוקה אם הנשיא מתפטר הרי הוא, בהיותו יו"ר המועצה המחוקקת, הופך להיות לנשיא על מנת להכין בחירות בתוך חודשיים. פירוש הדבר שאת הבחירות שיזם הפתח תנהל תנועתחמאס ובמקום ניצחון גורף של הפתח נקבל ניצחון גורף של חמאס.
קשה להאמין שמדינות ערב הסוניות ובראשן מצרים ירדן וסעודיה ירשו לאבו מאזן לנקוט מהלך כזה שיחזק בצורה משמעותית את תנועת "האחים המוסלמים" ויפגע באינטרסים שלירדן להגיע להסדרי קבע שיורידו מהשולחן את פיתרון "המולדת החלופית". היום בנאומו במוקטעה חזר אבו מאזן על איומיו כי לא יסתפק רק באי-הגשת מועמדותו לתקופת כהונה נוספת אלא "ינקוט באופציות נוספות" ואישים מרכזיים ברש"פ כמו סעאב עריקת אמרו כי מדובר בהתפטרות עוד לפני תום כהונתו הנוכחית בינואר.
עד כה ההיענות לאיומיו של אבו-מאזן הייתה קלושה מאוד. לא ראינו את ההמונים הפלסטינים גודשים את הרחובות בערי הגדה בקריאה שיחזור בו מאיומיו. גם לא שמענו על שטף טלפונים ממנהיגי העולם שישקול ת מהלכיו לפיכך הוא נאלץ להגדיל את סכום ההימור ובסופו של דבר הוא עלול למצוא את עצמו במצב בלתי אפשרי שבמו-ידיו ימסור את השלטון לחמאס בגדה. ברור מעל ומעבר לכל ספק שבעלי בריתם המידיים של הפלסטיניים בעולם הסוני הערבי לא יאפשרו למהלך כזה להתפתח.
ירדן ומצרים חלוקות עם אבו מאזן בנושא השיחות עם ישראל. שתיהן דורשות ממנו לפתוח בשיחות ובמסגרתן לשוחח גם על ההתנחלויות והן מן הסתם הגבירו לחציהן עליו להתגמש בעניין הזה. לחילופין בהיעדר יכולת מצידו להתגמש הם ינסו לשכנע אותו שלא לערוך את הבחירות על מנת להקפיא את המצב הקיים ככל האפשר, העיקר שחמאס לא יקבל את עמדת הנשיאות ברמאללה.