עבור לתוכן העמוד
Menu

קזחסטאן: הפרטנר של ישראל באירו-אסיה

תקציר מתוך: Kazakhstan: Israel’s Partner in Eurasia ביקורו של הנשיא שמעון פרס לקזחסטאן ביוני 2009 שוב מיקד את תשומת ליבה של ישראל במדינות מוסלמיות חילוניות ועשירות בנפט של אזור הים הכספי ומרכז אסיה: אזרבייג’אן, קזחסטאן, טורקמניסטאן ואוזבקיסטאן. זה לא היה ביקורו הראשון של פרס למדינת הערבה בליבה של אירו-אסיה: הוא ביקר בקזחסטאן מספר פעמים כשר חוץ וכסגן […]


תקציר מתוך: Kazakhstan: Israel’s Partner in Eurasia 

ביקורו של הנשיא שמעון פרס לקזחסטאן ביוני 2009 שוב מיקד את תשומת ליבה של ישראל במדינות מוסלמיות חילוניות ועשירות בנפט של אזור הים הכספי ומרכז אסיה: אזרבייג’אן, קזחסטאן, טורקמניסטאן ואוזבקיסטאן. זה לא היה ביקורו הראשון של פרס למדינת הערבה בליבה של אירו-אסיה: הוא ביקר בקזחסטאן מספר פעמים כשר חוץ וכסגן ראש ממשלה. זו הייתה השקעה טובה לטווח ארוך: שטחה של קזחסטאן הוא כשטחה של מערב אירופה כולה, אך אוכלוסייתה גדולה רק פי 1.5 מאוכלוסייתה של מוסקווה. זו אחת המדינות הכי פחות מאוכלסות על כדור הארץ. 

בהתחשב ביחסים הבעייתיים לעיתים של ישראל עם מדינות מוסלמיות רבות ברחבי העולם, מדינות אלה מספקות הקלה מבורכת ומודל שהמדינה היהודית הייתה רוצה לעודד. יש כאלו המתייחסים אליהן כאל הגשר אל העולם המוסלמי, כדוגמת קזחסטאן החילונית, שלה יחסים מופתיים עם איראן, מלזיה ומדינות אסלאמיות אחרות, אם כי אין בניהן זיקה דתית או אידיאולוגית. 

לישראל ולמדינות פוסט-קומוניסטיות ועשירות במשאבים יש עדיפויות גיאו-פוליטיות דומות בהתנגדות לטרור ולאסלאם הרדיקאלי. באמצעות פיתוח קשרים הדוקים יותר עם קזחסטאן – ועם מדינות אירו-אסיאתיות באופן כללי – ישראל יכולה להרחיב את קשריה למדינות הטורקמניות המוסלמיות החילוניות ואת תפקידה ב”משחק הגדול” החדש של אירו-אסיה: פיתוח כלכלי, מתודלק על ידי ייצוא המשאבים הטבעיים העצומים של האזור. 

ישראל ומדינות אירו-אסיה משלימות אחת את השנייה מבחינה כלכלית: מדינות מרכז אסיה עשירות במשאבים טבעיים ויכולות להפיק תועלת מהידע הסולארי, החקלאי והרפואי הישראלי. ישראל יכולה להציע היי-טק, טכנולוגיה צבאית וחקלאית מתקדמת, ידע רפואי מתקדם והזדמנויות חינוכיות. כמו תמיד ביחסים הבינלאומיים, אינטרסים משותפים מגדירים קשרים חזקים. 

בהזדמנויות שונות הנשיא נורסולטאן נזרבייב השתמש בקשריו כדי לפנות לאיראן בעניין הנעדרים הישראלים או לקרוא לטהראן לזנוח את הנשק הגרעיני שלה, כפי שקזחסטאן עשתה ב-1994. למרבה הצער, פניות אלה נופלות בדרך כלל על אוזניים ערלות. 

עם עליית מחירי הנפט, קזחסטאן כנראה השאירה את שפל המדרגה של הידרדרות כלכלית מאחוריה, למרות שבנקים ומגזרי הבנייה נפגעו קשה במיוחד. 

לישראל יש פרטנר לפנות אליו למדינות הטורקמניות החילוניות של הים הכספי ומרכז אסיה. במידה מסוימת, ישראל עברה- ועדיין עוברת -תהליך מתיש של בניית מדינה, בו נמצאות המדינות רק 18 שנים לאחר עצמאות – תחשבו על ישראל של בשנת 1966 בערך. 

בעודה קרובה לארה”ב, לישראל יש אינטרסים משלה ותחומי מומחיות מפתים למדינות העצמאיות החדשות בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, החקלאות, המדע והחינוך. מדינות עצמאיות חדשות, כולל קזחסטאן, מבקשות לגוון את השותפויות הגיאו-פוליטיות שלהן, להתרחק מחיבוק הדוב של רוסיה, מנשימת הדרקון של סין, או מהיחסים הבעייתיים לעיתים עם ארה”ב. 

יותר מכך, לישראל באופן ייחודי יש מהגרים רבים בעלי קשרים לקהילות, אליטות ועסקים יהודיים במדינות המקור שלהם. אלו הם נכסים אסטרטגיים, שאם לא יעשה בהם שימוש, יבוזבזו.

שותפות עם קזחסטאן מפתה במיוחד למדינה היהודית בגלל מדיניות הסובלנות האתנו-דתית שלה, משאבים טבעיים עצומים, כמו אנרגיה, וקרבה לשווקים הרוסיים, הסינים והמרכז אסיאתים. עם זאת, יש להיות מודעים לשחיתות הנפוצה, אם כי מוכרת, שהנשיא ופקידים רמי דרג אחרים מזלזלים בה באופן קבוע, והאתגרים הפנימיים ליציבות הפוליטית, שאינהרנטית במערכת פוליטית אוטוריטארית. 

באופן כללי, ישנו פוטנציאל עצום לשיתוף פעולה ביטחוני, כלכלי, מדעי וחינוכי, שקרוב לוודאי יגדל בשנים ובעשורים הבאים.